גביית חובות אגרסיבית? החייבים מתחמקים בשיטתיות

עושים סדר בהפקרות? לפני מספר ימים פורסמה ב-ynet כתבה על "גביית החובות השערורייתית של הבנקים". הכתבה עסקה בתיאור המצב הקיים, לכאורה, בתחום החייבים לבנקים, כשאלפי לקוחות נדרשים לשלם סכומים גבוהים בהרבה ממה שהיו צריכים. יתרה מכך, לרובם אין מושג מהו גובה החוב האמיתי שלהם ולעתים עורכי הדין המטפלים בתיק מטעם הבנק, מונעים מהם אפשרות להגיע להסדר.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הרקע לפרסום הכתבה הוא טיוטת הוראות חדשה של בנק ישראל, ובה כללים והוראות לדרכי הטיפול של הבנקים בחייבים, מתוך תקווה שההנחיות החדשות "יעשו סדר בהפקרות", כדברי הכתבה.

גבייה אגרסיבית, חיובים כפולים ומכופלים, חוסר אונים של החייבים, קריסה כלכלית - מי שקרא את הידיעה עלול לחשוב כי מדובר בכנופיית גובים אלימה.

הבנקים הינם גופים הפועלים למטרות רווח, וחובה עליהם לדאוג לתשלום חובות. עם זאת, התמונה המתוארת כאילו מדובר בהתנהלות שיטתית של גבייה אגרסיבית, בלתי מתפשרת וחסרת פיקוח - הינה תמונה רחוקה מהמציאות.

הבנקים נעזרים בעורכי דין האמונים על שיטות גבייה מקובלות. הם אינם חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם. במידה שיש לחייבים השגות על דרכי הגביה והוסכומים הנדרשים מהם, הם יכולים לפנות הן לבנק עצמו והן לבנק ישראל.

מתחזים לחסרי יכולת

עשרות אלפי חייבים מתחמקים במכוון ובאופן מתוחכם מתשלום החוב. רבים מהם מסתירים רכוש ומעבירים נכסים על שמות אחרים חלקם אף מסתתרים בחו"ל, ובעלי עסקים רבים התמוטטו כתוצאה מ"עוקץ" או מחייבים שמתחמקים מתשלום. אלפי חייבים, בעלי אמצעים, מתחזים לחסרי יכולת פירעון, ובתי המשפט פוסקים להם סכומים מגוחכים של מאות שקלים לחודש בגין חובות עתק.

זכור לכולם למשל, מקרה בו שף מפורסם הצליח במשך להתל בבתי המשפט במשך 12 שנה, כאילו הוא משתכר כמה אלפי שקלים לחודש, בעוד שכל מדינת ישראל יודעת שהוא בעלים של שלוש מסעדות, בהן רשת מסעדות רווחית.

בעיקרון, יוזמה כזו מצידו של בנק ישראל והמאמצים שהוא משקיע בקידומה, צריכים להתקבל בברכה - עקרונות שמטרתם הייתה להבטיח שקיפות והוגנות בהליכי גביית החובות כלפי משקי בית ועסקים קטנים, שלא פורעים את הלוואותיהם כסדרם.

עקרונות אלה הביאו כבר לפני שנים להקמת מחלקות ייעודיות בבנקים, אשר מטפלות בחייבים מתקשים ופועלות להסדרת עקרונות גבייה מתונים יותר.

אני מאמין שהרגולציה הפיננסית צריכה להתרחב מפיקוח על המערכת הבנקאית וחברות הביטוח והגמל, גם לשוק האשראי החוץ בנקאי, שמגלגל על פי ההערכות כ-100 מיליארד שקל בשנה. הממשלה, משרד האוצר, בנק ישראל וכל המומחים מסכימים שדרוש פיקוח מיידי על השוק.

מדובר בשוק אשראי פרוץ, שמעניק אשראי בעיקר ללווים חלשים כלכלית, שבקשותיהם לקבלת הלוואה סורבו על ידי הבנקים. במקום שיהיה פיקוח הדוק על גופים שעוסקים במתן הלוואות, בעיקר לאוכלוסיות חדשות, אין פיקוח בכלל. ממשלת ישראל מודעת לבעיה, לכן הקימה ועדה וצוות שהעבירו המלצות, אך לבינתיים, לא נעשה דבר.

הכותב עומד בראש משרד דב שילנסקי ושות' המתמחה בגביית חובות וייצוג משפטי בישראל ובחו״ל.