ביהמ"ש הכיר בנכות: "אין להחמיר עם חיילים"

משרד הביטחון סירב להכיר בכאבי גב של חייל מילואים כתוצאה של פגיעה מאימון בשירות מילואים. החייל ערער לבית המשפט - וזכה

עו"ד תומר אליהופורסם: 02.01.17 , 18:12

בית משפט השלום בירושלים הכיר לאחרונה בפגיעה בגבו של חייל מילואים כנכות, חרף ההתנגדות הנחרצת של משרד הביטחון, שטען שלא הוכח שהפציעה קשורה לאירוע שהתרחש במסגרת אימון. השופט יואל צור המליץ למשרד הביטחון: אין להחמיר עם חיילים בדרישה להוכיח את פציעתם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המערער שירת כלוחם סדיר בגבעתי בשנים 2007-2004. בזמן שירות מילואים ב-2011 הוא נפצע במהלך בתרגיל לילה, כשירד מנגמ"ש ועלה לערוך תצפית. הוא סיפר שכשהגיע לשיא הגובה של גבעה מסוימת, הוא החליק על סלע רטוב והתגלגל לאורך כ-20 מטרים.

תביעה

צעירה תוכר כנכת צה"ל בגלל צעקות במטווח

עו"ד יואב בלומוביץ'

חיילת ספגה צעקות מהמפקד שלה בטירונות, ובעקבות זאת התפרצה אצלה סוכרת נעורים. משרד הביטחון סירב להכיר בה, אבל בית המשפט קבע אחרת

צעירה תוכר כנכת צה"ל בגלל צעקות במטווח

לדבריו הוא נחבל בכל גופו, כולל לאורך עמוד השדרה, אולם ב-2012 הסכים קצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בנכותו רק בברך שמאל, שבה גם עבר ניתוח של כריתת קרעים במיניסקוס ושחזור רצועה. על החלטה זו הגיש חייל המילואים ערעור, שבמסגרתו ביקש להכיר בנכות גם בברך ימין וכן בפגיעה בעמוד השדרה.

על הפרק עמדו שתי שאלות. הראשונה, אם האירוע הותיר אצל המערער נכות בגב התחתון, והשנייה אם יש למערער החמרה במצב ברך ימין בגלל עומס יתר שנוצר עליה כתוצאה מאי שימוש בברך שמאל שלגביה כבר נקבעה נכות – טענה שנקראת "נכות מוסבת".

השופט בדימוס יואל צור קיבל את הערעור בכל הקשור לפגיעה בגב התחתון. הוא הבהיר שכאבי הגב של המערער התעוררו רק אחרי התאונה, ואין כל טענה שמדובר בניוון או בסיבה אחרת, מה עוד שגם המומחה מטעם משרד הביטחון הסכים שהחייל סובל מהגבלה בעמוד השדרה.

בהקשר זה הוסיף השופט שבתיקים כאלה, העוסקים בחיילים שנפגעו בצבא, אין להחמיר עמם יתר על המידה בעניין מידת ההוכחה.

"אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של 'קרוב לוודאי', ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה", כתב השופט בהחלטה.

עם זאת, הטענה בדבר "נכות מוסבת" בברך ימין נדחתה בנימוק של חוסר סמכות. השופט צור הסביר שלפי פסיקת בית המשפט העליון, כיוון שמדובר בשאלה רפואית מובהקת, הרי שהיא נתונה לסמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית.

כיוון שהערעור התקבל באופן חלקי, לא נפסקו הוצאות משפט.