מחקר: עצי אקליפטוס בשטחי חולות גורמים לצמצום הצומח והחי
על רקע מאבק מגדלי הדבורים נגד כריתת עצי האקליפטוס, קובע מחקר חדש: בשטחי חולות בהם נטועים עצי אקליפטוס יש הידלדלות בצמחיה ובמגוון בעלי החיים. ברשות הטבע והגנים טוענים: נבחן את המשך דילול החורשות הצפופות בתוך השמורות והגנים כדי להגן על הצמחים ובעלי החיים הנדירים
מחקר אקולוגי חדש מצביע על כך שבשטחי החולות בהם נטועים עצי אקליפטוס ישנה הידלדלות בצמחיה ובמגוון בעלי החיים המקומיים. עוד עולה כי הרכב הקרקע וזמינות המים משתנה, בהשוואה למערכת האקולוגית המקומית.
מתוצאות המחקר, שנערך בבית הגידול של חולות מישור החוף בגן הלאומי נחל אלכסנדר, עולה כי הרכב מיני הצמחים ובעלי החיים בשטחים הנטועים שונה גם הוא מההרכב שנדגם בשטחים הטבעיים. שטחי האקליפטוסים מתאפיינים במיעוט של צמחים ובעלי חיים חובבי חולות הנמצאים בסכנת הכחדה.
רק מין אחד לשימור נדגם תחת האקליפטוסים
תוצאות המחקר הראשוניות מתפרסמות על רקע מאבק של מגדלי הדבורים, המתנגדים לכריתת עצי האקליפטוס. המחקר נערך על ידי האקולוגית אביב אבישר, כמחקר דוקטורט בהנחיית פרופ' תמר דיין (אוניברסיטת תל אביב) ונוספים. המחקר בדק את ההבדלים בהרכב הקרקע ובהרכב חברת צמחים וזוחלים במערכת האקולוגית הנכחדת של חולות מישור החוף, והשווה בין המצאי בשטחים הטבעיים לבין המצאי בשטחים שבהם נטועים אקליפטוסים.
מתוצאות המחקר עולה כי עצי האקליפטוס הופכים את המערכת הטבעית, המאופיינת בקרקע דלה בחומר אורגני, בעלת חדירות גבוהה למים, למערכת המזכירה במאפייניה את החורש הים תיכוני, עם כיסוי עבה של עלים וקליפות ואחוז גבוה של לחות בפני הקרקע.
בסקר הזוחלים שבוצע נמצא, כי בעוד שבשטחי החולות 57% מהפרטים שנדגמו משתייכים למינים חובבי חולות, המותאמים לחיים בחולות, תחת האקליפטוסים נדגמו רק 11% של מינים חובבי חולות. עוד נמצא כי 67% מהפרטים שנמצאו בשטח האקליפטוסים שייכים למינים המזוהים עם אקוסיסטמה של חורש ים תיכוני לעומת רק 8% שנדגמו בשטחי החולות.
כמו כן נמצא במחקר כי בשטחים הנטועים עושר מיני הצומח היה נמוך (26.8 מינים בממוצע) בהשוואה לשטחי החולות ( 40.6 מינים בממוצע). ממצא חשוב נוסף מתייחס לעושר המינים הייחודים (אנדמיים). בשטחים הטבעיים נמצאו 8 מינים בעלי חשיבות לשימור לעומת מין אחד בלבד שנדגם תחת האקליפטוסים.
להערכת החוקרים, ההבדלים בהרכב חברת הצומח ובעלי החיים משקפים את השינוי במבנה הקרקע וזמינות המים, ואת השינוי שעובר בית הגידול מבית גידול יובשני המאפיין חולות, לבית גידול בעל תנאים של חורש ים תיכוניים.
רשות הטבע והגנים: נזק אמיתי לא גרמנו
עורכת המחקר, אבישר, הסבירה: "האקליפטוס הוא העץ הזר הנפוץ ביותר כיום ביערות נטועים ברחבי העולם, והוא ידוע כמין בעל השפעה נרחבת על משאבי מים וקרקע, על צומח ובעלי חיים בסביבתו".
לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, "היה כעס גדול במשרד החקלאות כשעלתה סוגיית כריתת האקליפטוסים. אנשי המשרד טענו כי אנו צריכים לבוא לקראת הדבוראים ואל לנו להכחיד את כל האקליפטוסים. אך אין לנו כוונה לבער את האקליפטוס בישראל.
"עלי האקליפטוס גורמים להחמצת המים ושינוי בית הגידול הטבעי. העץ הזה עלה באופן חוקי לישראל וקיבל מעמד תושב וכך יישאר. רק אזכיר את הטרוניה של קרן פלס ובן זוגה. עקרנו אחוז אחד מהאקליפטוסים. אם הם טענים כי כל אקליפטוס מחזיק כוורת, יש להם מקום לעשרות אלפי כוורות. נזק אמיתי לא גרמנו להם".
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "שטח חורשות האקליפטוס הצפופות בתוך שמורות טבע ושטחים מוגנים במישור החוף עומד על כ-12,000 דונם, שהם שטח השווה בגודלו לשטחה של עיר בינונית בישראל. לכן תידרש הרשות לבחון את המשך הדילול של חורשות העצים הצפופות בתוך השמורות והגנים וזאת כדי להגן על הצמחים ובעלי החיים הנדירים והייחודיים לישראל".
לפנייה לכתב/ת 
