שופט: גם נהגי מוניות זכאים לירידת ערך
המונית של אבנר נפגעה וניזוקה. בחברת הביטוח החליטו לשלם לו פיצוי חלקי בטענה כי פוליסה למונית אינה כוללת תשלום על ירידת ערך. האמנם? השופט בדק ומצא שמדובר בטענת סרק וחייב את הביטוח לשלם
מבוטח של חברת הביטוח כלל התרשל בנהיגתו ופגע במונית של אבנר זילברמן. זילברמן היה זכאי לתבוע את נזקי המונית מחברת כלל. אולם הוא העדיף להפעיל את פוליסת ביטוח המונית אותה רכש מבעוד מועד בחברת הפניקס.
זו האחרונה הייתה חייבת לשלם לזילברמן את כל נזקיו ולהשיב לעצמה את מה ששילמה באמצעות תביעה נגד כלל הקרויה בחוק "תביעת תחלוף". אולם למרבה הצער לא כך קרה.
זילברמן שכר שמאי שהעריך כי בנוסף לעלות תיקון נזקי המונית קיימת ירידת ערך בשווי קרוב לשנים עשר אלף שקל.
גם הפניקס מינתה שמאי מטעמה. זה הודה בחוות דעתו בירידת ערך בשווי 4,500 שקל. אולם לאחר מכן כתב חוות דעת שנייה ממנה הושמטה ירידת הערך בטענה שבעל מונית אינו זכאי לירידת ערך.
הפניקס שילמה לזילברמן את הסכום שנקבע בחוות הדעת השנייה. כלומר, את עלות תיקון הנזקים ללא ירידת הערך. אולם כנגד כלל, הפניקס הגישה תביעת תחלוף שהתבססה על חוות הדעת הראשונה דווקא. במילים אחרות, הפניקס תבעה מכלל את ירידת הערך שנגרמה למונית למרות שהיא כפרה בזכותו של זילברמן לקבלה ולמרות שלא שילמה לו אותה. היא עשתה זאת "ככל הנראה בשגגה", כך הסבירה.
בסופם של דיונים הפניקס יצאה ברווח גדול. היא הצליחה להוציא מכלל את כל מה ששולם על ידה לזילברמן וגם את מה שלא שולם, לרבות ירידת הערך שזילברמן לא ראה אגורה ממנה.
כשנודע לזילברמן על תוצאות המשפט של הפניקס נגד כלל הוא הבין כי הוּלך שולל וכי מגיעה לו גם ירידת ערך. הוא מיהר ודרש מהפניקס את שווי ירידת הערך שקבע השמאי מטעמו. הפניקס נענתה לדרישה באופן חלקי בלבד. היא העבירה אליו רק את מה שהצליחה להוציא מכלל. זילברמן פנה לבית משפט השלום בראשון לציון.
למה בעצם דחיתם מלכתחילה את תביעתו של המבוטח שלכם לירידת ערך, הקשה השופט אבי סתיו.
"כולם יודעים שפוליסת ביטוח של משאיות, מוניות וכדומה, אינה מכסה ירידת ערך", טען נציג הפניקס. בשוק ביטוחי הרכב קיימים שני סוגי פוליסות, ניסה הנציג להסביר. הראשונה היא הפוליסה התקנית שנוסחה בידי משרד האוצר. אותה חברות הביטוח חייבות למכור רק לבעלי רכב פרטי. בפוליסה זו משרד האוצר כפה על חברות הביטוח לרשום במפורש כי היא מכסה "נזק לרבות בשל ירידת ערך".
הפוליסה השנייה היא פוליסה שכל חברת ביטוח מנסחת לפי מה שבא לה. היא נמכרת לבעלי רכבים ציבוריים, כמו מוניות המסיעות נוסעים בשכר. חברות הביטוח לא חייבות לכלול בפוליסה זו כיסוי לירידת ערך. נציג הפניקס שלף את פוליסת הפניקס למוניות והראה לו כי כתוב בה שהיא מפצה על נזק. לא כתוב שהיא מפצה על "נזק לרבות בשל ירידת ערך".
כל פוליסה כוללת גם ירידת ערך
השופט סתיו חקר ובדק את טענת הפניקס ומצא שאין בה ממש. אכן, הודה השופט, מונית אינה רכב פרטי. לכן חברות הביטוח לא חייבות למכור לבעלי מוניות פוליסות תקניות. אולם בית המשפט העליון קבע כבר לפני יותר מעשרים שנה בפרשת מוריאנו כי המונח "נזק" כולל בתוכו ירידת ערך גם ללא תוספת המשפט "לרבות ירידת ערך". הנה כלשון השופט סתיו: "המונח נזק אינו מתפרש רק על עלויות התיקון של הרכב אלא כולל גם את ירידת הערך האובייקטיבית של הרכב בעקבות התאונה היינו את הירידה במחיר השוק של הרכב בעקבות התאונה.
פרשנות זו מתייחסת לכל מקום בו נכתב בפוליסה כי היא מכסה נזק. הנה כי כן, נזק בפוליסת הביטוח – תהא זו פוליסה תקנית או לא תקנית – כולל גם ירידת ערך".
לדעתו של השופט סתיו גם חוק חוזה הביטוח אוסר על חברות הביטוח למכור פוליסות רכוש שאינן כוללות ירידת ערך.
הפניקס גם לא הביאה כל ראיה לכך ש"כל המעורבים בתחום יודעים כי פוליסה לא תקנית אינה מכסה ירידת ערך", הוסיף השופט. אפילו אם "הייתה הפניקס מוכיחה כי התפיסה המקובלת בשוק היא שפוליסה לא תקנית אינה מכסה ירידת ערך, לא היה בכך כדי להביא לשינוי התוצאה".
בסופו של יום, השופט אבי סתיו חייב את הפניקס לשלם לזילברמן את מלוא שווי ירידת הערך כפי שהוערכה על ידי השמאי מטעמו וציבור המבוטחים התברך בהלכה ברורה ורהוטה: בכל תחום של הביטוח כאשר רכושו של המבוטח ניזוק הוא זכאי גם לפיצוי על ירידת ערך.
לפנייה לכתב/ת 
