שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      במקום לסייע למבוטחים, חברי הכנסת מעדיפים את חברות הביטוח
      הצעת חוק חדשה, עליה חתמו רוב חברי הכנסת, שוללת מחולים סיעודיים את האפשרות לתבוע בהליך מזורז חברות ביטוח המנסות להתחמק מתשלום. במקום לסייע למבוטחים ואף להקל במעט את העומס בבתי המשפט, מאפשרים לחברות הביטוח להמשיך לטרטר את לקוחותיהם ואת המערכת המשפטית

      רופא בכיר הוזמן להרצות בקורס הכשרה למסלקי תביעות ביטוח. מאחר והגיע מוקדם למקום ההרצאה, כך סיפר לי, נכנס לשמוע את המרצה שקדם לו ולא האמין למשמע אוזניו.

       

      כשמוגשת לכם תביעה, הדריך המרצה את שומעיו, קודם כל תדחו אותה. לצורך זה כל נימוק טוב. אפילו לא מבוסס. לחמישים אחוז מהמבוטחים אין משאבים וכוחות להילחם. הם יוותרו. רווח נקי לחברת הביטוח שלכם.

       

      ומה יהיה אם המבוטח יתעקש ויפנה לבית משפט, הקשה צעיר מהקהל.

       

      בפתחו של בית המשפט לא יושב שופט הבודק אם הנימוקים שלכם מחזיקים מים, השיב המרצה. המשפט יתנהל על פני שנים. מבוטחים רבים יותשו בדרך וירימו ידיים. אחרים יתפשרו בסכומים זניחים. גם אם מישהו יתמיד ויגיע עד פסק דין חברת הביטוח שלכם לא תשלם יותר ממה שהייתה צריכה לשלם בתחילת הדרך.

       

      האם אמנם כך מתנהלים הדברים בבית המשפט, התפלא הרופא, האם משפט העוסק בזכויות של אנשים שנפל עליהם אסון יכול להתנהל על פני שנים למרות שחברת הביטוח מעלה טענות סרק?

       

      כשמדובר במשפט המתנהל בסדר דין רגיל הדברים נכונים. הנתבע יכול להעלות בכתב הגנתו כל טענה, הזויה ככל שתהיה. אולם כשמדובר במשפט המתנהל בסדר דין מקוצר, לנתבע אין זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה. עליו לבקש קודם מבית המשפט רשות להתגונן.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)
       

      במשפט כזה השופט יושב בדיון הראשון ובודק אם לנתבע יש בכלל הגנה. אם הוא מגיע למסקנה שטענות ההגנה לא מבוססות, הוא מוסמך לתת לתובע פסק דין על אתר.

       

      לא כל תביעה זכאי בעל דין להגיש בסדר דין מקוצר. רק תביעות "לסכום כסף קצוב מכוח חוזה מפורש שיש עליו ראיות בכתב". מרבית תביעות הביטוח נכנסות להגדרה זו. למרות זאת, עד לא מזמן רוב משפטי הביטוח התנהלו בסדר דין רגיל. אולם בשנים האחרונות החלו יותר ויותר שופטים להשתכנע כי תביעות ביטוח, במיוחד בתחום ביטוחי החיים, הבריאות והסיעוד, ראויות להידון בסדר דין מקוצר.

       

      שופטים אלה לא התעצלו, הפשילו שרוולים ועוד לפני פתיחת המשפט בדקו אם יש לחברת הביטוח הגנה ראויה. במקרים לא מעטים השופטים סירבו לתת לחברת הביטוח רשות להתגונן והמבוטח קיבל פסק דין במקום.

       

      כך נהג השופט חגי ברנר כאשר חברת הביטוח מנורה סירבה לשלם תגמולי ביטוח לאלמנתו של טייס קרב שאיבד את חייו בהגנה על המולדת. כך פסק הרשם צחי אלמוג, במקרה של מבוטחת סיעודית כאשר גילה "חוסר הלימה בולט בין הממצאים שתיאר רופא הביטוח בטופס הבדיקה לבין המסקנות המתבקשות מאותם ממצאים". כך קבע גם השופט רפי ארניה כאשר גילה כי חברת הביטוח כלל דחתה סתם כך את תביעתו של מבוטח שנזקק לתרופה מצילת חיים.

       

      בכל המקרים הללו ובמקרים רבים אחרים, דחו השופטים את בקשת חברת הביטוח לקבל רשות להתגונן וכפועל יוצא מזה חסכו הן ממערכת המשפט והן מהחולים הליכים ממושכים ומייגעים.

       

      להכביד דווקא על החולים הסיעודיים

      התפתחות זו הייתה לצנינים בעיני חברות הביטוח אולם כל ניסיונותיהן למנוע אותה כשלו. והנה בימים אלה קם לחברות הביטוח גואל, יותר נכון שישים ושבעה גואלים. שישים ושבעה חברי כנסת חתמו על "הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון- סדרי דין תביעת תגמולי ביטוח סיעוד)".

       

      הצעת החוק, מכריזים חברי הכנסת, באה להיטיב עם הצדדים לחוזה הביטוח. אולם מי שקורא אותה בעיון מגלה שהצעת החוק מיטיבה ובנדיבות אך ורק עם חברות הביטוח. הצעת החוק שוללת מהחולים הסיעודיים את הזכות לפתוח תיק סיעודי בהליך של סדר דין מקוצר. היא שוללת מהשופטים את הסמכות לבדוק לפני תחילת המשפט אם יש בכלל לחברת הביטוח הגנה. היא מונעת מהחולים הסיעודיים הזקוקים לתגמולי הביטוח כמו אוויר לנשימה לקבל פסק דין מידי אפילו אין לחברת הביטוח כל הגנה.

       

      הצעת החוק מכבידה על החולים הסיעודיים בתחום נוסף. היא מטילה על החולה הסיעודי להגיש תצהירי עדות ראשית של כל עדיו עוד לפני תחילת המשפט. עוד לפני שהוא יודע מה חברת הביטוח טוענת ועל מה היא מבססת את הגנתה.

       

      יש שיאמרו: בכל זאת יש משהו טוב בהצעת החוק. היא מחייבת את השופט לתת פסק דין תוך ארבעה עשר יום מתום הדיון בתביעת הסיעוד. זה נכון אבל גם כיום יש הוראה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת את השופט לתת פסק דין "לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון".

       

      כל זב חוטם במשפטים יודע שמדובר בתקנה שציבור השופטים לא יכול לעמוד בה. העומס על השופטים הוא כל כך גדול, בין השאר משום שחברות הביטוח הפכו את בתי המשפט למחלקת התביעות שלהן. חברות הביטוח לא מתביישות להעמיס על בתי המשפט אפילו מחלוקות בינן לבין עצמן לגבי נזקי רכב פח של סכומים זניחים. זה לא אנושי לדרוש מהשופטים ליתן פסק דין תוך שלושים יום. בוודאי שלא תוך ארבעה עשר יום.

       

      כולי תקווה כי חברי הכנסת יתעשתו וידחו בשתי ידיים הצעת חוק מקפחת זו.

       

      כיצד יכולים חברי הכנסת בכל זאת לסייע לחולים הסיעודיים? אם אכן הם רוצים בטובתם, אני מציע להם להוסיף בחוק חוזה הביטוח סעיף שקובע בפשטות כי "תביעות לתגמולי ביטוח יידונו בסדר דין מקוצר". הא ותו לא.

       

      סעיף כזה ייאלץ את כל השופטים לדון בתביעות ביטוח בסדר דין מקוצר, גם את אלה המסרבים לעשות זאת כיום. זו תהיה מתנה גדולה למוכי הגורל ששילמו כל חייהם פרמיות לחברות הביטוח ובעת אסון בבואם לממש את זכותם נתקלים בשיטת מצליח.

       

      תיקון קטן כזה יקטין את השימוש בשיטת מצליח, ישפר את מצבם של המבוטחים הסיעודיים מוכי הגורל, יחסוך זמן שיפוטי יקר ויקל מעל העומס של בתי המשפט.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים