שתף קטע נבחר

מלכת הלילה: החיים הסודיים של לילית המדבר

במשך שנתיים עקבו צפרים, חוקרים ופקחי רשות הטבע והגנים אחרי ליליות מדבר, דורסי לילה מסתוריים החיים בצפון מדבר יהודה והערבה. הם גילו לראשונה בעולם את אורח חייהן, הטרף המועדף עליהן וכיצד הן מגדלות את גוזליהן עד שיפרחו בשלום מהקן

 

 

לפני כשנתיים הכריזו חוקרים משוויץ, ארצות הברית וספרד על גילוי של מין חדש של לילית מדבר שחיה בישראל, ירדן, מצרים, עומאן, תימן וערב הסעודית. הם העניקו לה את שמה המדעי על שם הצפר וחוקר הציפורים הישראלי, הדורם שיריחי, שתרם רבות לתגלית המדעית.

 

מין הלילית שהוגדר מחדש כונה באנגלית "Desert Tawny Owl". הלילית שייכת למשפחת הינשופיים מסדרת דורסי הלילה ושמה המדעי בלטינית הוא סטריקס הדורמי (Strix hadorami) בו שולב שמו של הדורם.

 

לילית מדבר בוגרת עם מכרסם לילי - יפה זנב. מאחוריה שני פרחונים (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
לילית מדבר בוגרת עם מכרסם לילי - יפה זנב. מאחוריה שני פרחונים(צילום: אמיר בן דב)

 

בעקבות התגלית, עקבו במשך שנתיים צפרים, פקחי רשות הטבע והגנים, צלמי טבע וחוקרים אחרי ליליות מדבר, דורסי לילה מסתוריים החיים בצפון מדבר יהודה והערבה, וגילו לראשונה בעולם את אורח חייהן, הטרף המועדף עליהן וכיצד הן מגדלות את גוזליהן עד שיפרחו בשלום מהקן. 


לילית מדבר (נקבה) עם מבעיתן (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
לילית מדבר (נקבה) עם מבעיתן(צילום: אמיר בן דב)

 

הצפר אמיר בן דב, אבים אתר וארז ברוכי מרשות הטבע והגנים, כוכב לוי מקיבוץ מצפה שלם וד"ר ניר ספיר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה פרסמו לאחרונה מאמר מקיף על התגליות על עולמן של ליליות המדבר.

 

עשרות רבות של חוקרים, צפרים ואנשי שימור טבע מהארץ ומהעולם תרמו את המידע שהיה ברשותם על לילית המדבר ונאסף מזה עשרות שנים.


 (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
(צילום: אמיר בן דב)

 

לאחר שניתן היתר מיוחד למעקב על ידי רשות הטבע והגנים, צוות המחקר בילה לילות רבים בשטח הנחל בו קיננו הליליות ותיעד את הנעשה בשמורות הטבע אליהן הכניסה אסורה.

 

צוות המחקר עקב אחרי שלושה קינים של ליליות ואף הצליח לאסוף את הצניפות (שאריות הטרף שלא ניתן לעיכול ונפלט החוצה) של הליליות שנשלחו לבדיקה כדי לגלות את הרכב הטרף.

 

לדברי החוקרים, הקינים אותרו במצוקים בגובה של עשרות מטרים מעל פני הקרקע. "הזכר נצפה מאכיל את הנקבה בין נובמבר ליוני. העברת המזון לנקבה נעשתה בעמידה או בתעופה ובמהלך תקופת הקינון, לאחר הטלת הביצים, תעופת החיזור, שטרם תועדה בספרות, כללה קריאות של הנקבה לזכר, הגעה של הזכר ונחיתה בקרבת הנקבה או עליה, ככל הנראה ניסיון הזדווגות".

 (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
(צילום: אמיר בן דב)

 

לדבריהם, "הנקבה התעופפה במורד המצוק עם כנפיים פרושות ומתוחות קדימה, הזכר התרומם ועקב אחר הנקבה באותו מודל תעופה לצד ימין ואז שבירה לצד שמאל, הנקבה התעופפה למרחק מה והזכר נחת בקרבת מקום. תעופת חיזור כזו נצפתה על ידנו במקרה יחיד שלוש פעמים. זכר נוסף שחדר לטריטוריה במהלך תקופת הקינון הורחק מהמקום על ידי הזכר המקומי".

 

צדות בסמוך לקירות המצוקים

"ציד ממשי נצפה פעם אחת ע"י הצפר נועם וייס בדרום הערבה, במהלכו הנקבה, נצפתה קופצת מנקודת התצפית בה עמדה לכיוון דרגש נמוך יותר, וצדה בחטף סלעית שחורת בטן (ציפור שיר), עפה איתה לנקודת אכילה במצוק קרוב. השיטה הייחודית ביותר של תפיסת מזון, נצפתה בציד מניפנית מצויה. הלילית קיפצה על מצוק אנכי מנקודה לנקודה תוך נפנוף כנפיים, וצדה את המניפנית מהקיר".

פרחון לילית בן 30 יום עף לראשונה מהקן (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
פרחון לילית בן 30 יום עף לראשונה מהקן(צילום: אמיר בן דב)

 (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
(צילום: אמיר בן דב)

 

לדברי  החוקרים, לאחר שהגוזלים בקעו, הזכר עסוק בהבאת מזון לנקבה, אך לא מקפח את הגוזלים או את הפרחונים ומביא להם מזון ישירות. במרבית המקרים, הוא מביא את הציד לנקבה והיא מעבירה אותם לצאצאים.

 

מה התפריט המועדף על הליליות באזור ים המלח, התפריט המועדף על הליליות בצפון ים המלח כלל בעיקר לטאות בדמות מניפנית מצויה, אך בנוסף צדו הליליות מכרסמים שונים כדוגמת קוצן מצוי, יפה זנב, גרביל סלעים. העופות הדורסים צדו ציפורי שיר שונות, ביניהן סיס חיוור, ורדית סיני, מדברון וכן עכבישים, עקרבים, צרצרים וחרקים שונים.

 (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
(צילום: אמיר בן דב)

 

שני פרחונים (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
שני פרחונים(צילום: אמיר בן דב)

 

באזור הערבה הליליות צדות עבורן ועבור הצאצאים מכרסמים שונים, מריון מדבר, גרביל זעיר, קוצן זהוב, ויפה זנב, בנוסף לזוחלים, ציפורי שיר ועקרבים.  

 

"ברור כי לילית המדבר ניזונה ממגוון מזון רחב למדי שכולל חסרי חוליות, זוחלים, עופות, עטלפים ומכרסמים. המנעד הרחב של פריטי הטרף השונים מהן ניזונות ליליות המדבר מאפשר להן לשנות את הרכב המזון בהתאם למצאי היחסי של פריטי המזון השונים בשטח, באתרים שונים ובזמנים שונים של השנה", ציינו החוקרים.  

 

אמיר בן דב, צפר וחוקר, יחשוף את התגליות על הלילית, שעיר משורטט ותחמס מצרי במדבר יהודה ובבקעה, ביום ראשון, ה-22 לחודש בשעה 18:00 במסגרת סדרת הרצאות וסיורים בנושאי צפרות, בשיתוף בית הספר לזואולוגיה וקמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי וקרן הדוכיפת.

 

 (צילום: אמיר בן דב) (צילום: אמיר בן דב)
(צילום: אמיר בן דב)

 

לדברי דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, "מטרת ההרצאות הן לחשוף את הציבור הרחב לחייהם המופלאים של הציפורים בפרט, ולעולם הצפרות בכלל, תחום שצובר בשנים האחרונות פופולאריות עצומה, גם בעולם וגם בישראל".

 

להרשמה בדוא"ל או באתר קמפוס טבע

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים