אדם ממוצע צורך בשנה כעשירית בריכת שחייה

בשיתוף מי אביבים

המגבונים הלחים שאתם זורקים לאסלה ומדיחים יכולים לעצור את התנועה - איך? ובכן, תחשבו על זה כל: הביוב נסתם, צריך לבדוק היכן הסתימה, לעיתים צריך לפתוח את הצינור וכדי לפתוח צינור ביוב של עיר, למשל, תל אביב-יפו, צריך לסגור רחוב שלם, ואז התנועה נעצרת.

מקורות המים הראויים לשתייה נמצאים על פני כל כדור הארץ, בכל היבשות. אבל אינם מחולקים באופן שווה. בישראל שלושה מקורות מים טבעיים עיקריים: הכינרת, אוויקפר החוף ואקוויפר ההר. כיום בישראל מרב המים מותפלים, למעט מקומות בודדים בהן בארות פרטיות מספיקות לצריכה, אך זה נדיר. בתל אביב רוב המים מהתפלה.

בכל שנה אנחנו משתמשים בערך בכמויות המים הבאות:

• 800 מיליון מ"ק לשימוש ביתי
• 550 מיליון מ"ק לחקלאות
• 90 מיליון מ"ק לשימוש בתעשייה
  

כל אחד מאיתנו צורך כ-92 מ"ק בשנה. שזה למעשה כמו בבריכה ממוצעת באורך של 25 מטר (חצי אולימפית - נפוץ בישראל) יש 700 עד 1000 קוב (מ"ק) מים. 

אורך קווי המים בת"א יפו הוא כ-960 ק"מ, 600 ק"מ צנרת ביוב ו-240 ק"מ של מערכת ניקוז מי גשמים. 90 מיליון שקלים מושקעים כל שנה בתל אביב בהחלפה/שיקום תשתיות מים וביוב.

כמות קריאות הביוב לשנת 2016 הייתה כ-22 אלף, מתוכן כ-11,500 סתימות ביוב. אגב, עלות פתיחת ביוב עירוני שנסתם כתוצאה ממגבונים וחיתולים: 3 מיליון שקלים בשנה. הדבר קורה עשרות אלפי פעמים בשנה, ולא כולל נזקים כלכליים היקפיים כמו סגירת כביש לתנועה וכדומה, מה שמשפיע על תקציבי הפיתוח והתחזוקה של המים והביוב בעיר. בנוסף, יש כ-135 פיצוצי צינורות מים בשנה, כ-2,500 נזילות וכמות המקרים בהם חולצו חפצים מהניקוז הגיע לכ-104.

ממוצע צריכה לבית/ דירה בתל אביב עומד על כ-200 קוב בשנה וחשבון הבית הממוצע למגורים עמד על 226 שקלים לחודשיים. קוב אחד הוא בעצם 1,000 ליטר.

בשיתוף מי אביבים