טבעת של תקווה: כך הציל רופא מירדן תנשמת פצועה מישראל
רופא מירדן הבחין בתנשמת פצועה בשוק מקומי, ריחם עליה ורכש אותה. במהלך נסיונות השיקום של דורס הלילה בביתו, הוא הבחין בטבעת על רגלה של התנשמת עם כיתוב באנגלית של אוניברסיטת ת"א ויצר קשר בפייסבוק עם החוקרים ואנשי החברה להגנת הטבע. מסתבר כי התנשמת חצתה את הגבול לירדן עד שנלכדה. בתום שיקום מוצלח, היא הושבה לטבע
במהלך הטיפול, הבחין הרופא בטבעת מתכת על אחת מרגליה של התנשמת. על הטבעת צויין המספר "GG25532" עם כיתוב באנגלית של אוניברסיטת תל-אביב בישראל.
הוא יצר קשר באמצעות הפייסבוק עם פרופ' נגה קורנפלד-שור, ראש מחלקת הזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וסיפר לה את קורות התנשמת.
פרופ' יוסי לשם, מהמחלקה לזואלוגיה באוניברסיטה, המוביל מאז 1982 את המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובזים מצויים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, גילה כי התנשמת טובעה במאי 2014 במסגרת הפרויקט ע"י קובי מירום במטעי התמרים בקיבוץ שלוחות וכי מדובר בזכר בוגר, שככל הנראה חצה את הגבול לירדן ושם נלכד, עד שהועבר לסחר בשוק.
לשם יצר קשר עם השותף הירדני לפרויקט, הגנרל מנסור אבו-ראשיד, יו"ר המרכז לשלום ופיתוח בעמאן. לאחר שנוצר קשר עם הרופא, הציעו לו אנשי הפרויקט תשלום עבור עלות התנשמת שהציל מכספו, אך הרופא סירב והעביר את התנשמת בתום הטיפול הרפואי לידי הגנרל.
דורס הלילה נלקח לבדיקה אצל וטרינר של בעלי כנף שקבע כי הוא כשיר לשוב לטבע.
לשם מציין כי בירדן ישנה תופעה נרחבת של ציד ולכידות בלתי חוקיות של תנשמות וכי הן סובלות ממוניטין קלוקל מאחר והן נחשבות כמביאות "מזל רע".
"מיזם ה'שימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות', הינו פרויקט ברוח זו והוא נותן מענה זול לבעיה חקלאית קשה בדרך ידידותית, המשלבת שמירת טבע עם תועלת ממשית לסביבה. המיזם משותף לחברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה.
המיזם מגלם בתוכו ניסיון עשיר ומחקרים אקדמאיים שראשית דרכם בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו, נושא הדגל של פיתוח חקלאות ידידותית לסביבה. במיזם הוצבו עד כה למעלה מ- 3500 תיבות קינון לתנשמות וכ- 400 תיבות קינון לבזים בשטחים חקלאים ברחבי ישראל.
לאחרונה הציגו שני השותפים מישראל וירדן, יחד עם פרופ' אלכסנדר רוליין, מומחה עולמי לתנשמות מאוניברסיטת לוזאן, שוויץ, את עקרונות המיזם ושיתוף הפעולה האזורי בכנס DLD לחדשנות, אמנות, תרבות, מדע וטכנולוגיה, שנערך במינכן שבגרמניה, במטרה לשנות את הדעה הרווחת כי התנשמת מביאה מזל רע, ובמקביל להעלות את המודעות לפועלה של התנשמת כמדבירה ביולוגית, בקרב החקלאים ומקבלי החלטות בירדן, ולהפחית את השימוש בחומרי הדברה בחקלאות.
לפנייה לכתב/ת 
