ההשבעה בעיני המתבונן
קשה לי להודות בזאת אבל באמת מאוד עצוב לי כשאני פותח את הטלוויזיה בימים האחרונים. המדינה שאני כל כך אוהב לקרוא לה הבית שלי, ממש השתגעה. הימים שצריכים להיות מרגשים בחיי דמוקרטיה משגשגת - מעבר שלטון לאחר בחירות - הפכו לפארסה תקשורתית.
יש שלושה ערוצי חדשות עיקריים באמריקה - פוקס ניוז, סי.אן.אן ואם.אס.אן.בי.סי. בימים האחרונים נראה, שכל אחד מהערוצים האלה מספר סיפור אחר ומשקף מציאות אחרת, כאילו אנחנו לא חיים באותו מקום ולא רואים את אותם הדברים. פתאום נראה, ששידור חדשות זה כבר לא דיווח על מה שקורה אלא סיפור של אירועים שעברו סינון באמצעות הפילטר שהמערכת שלנו החליטה להשתמש בו.
הדעות לגבי טקס השבעת הנשיא טראמפ היו לכאן ולכאן אבל לי יותר חשוב לציין, שהמנהיג הראשון שהוזמן לעלות לבמה לברך את הנשיא החדש היה הרב הייר ממכון ויזנטל; שג'ארד קושנר, האורתודוכסי-מודרני, ישב מאחורי הנשיא לצד איוונקה, בתו היהודיה של הנשיא; ובשורת המכובדים שמאחורי המשפחה ישב אחד האנשים החשובים (או העשירים) ביותר באמריקה, שלדון אדלסון, ואיתו אשתו מירי (הישראלית) אדלסון. זה אומר משהו, או לפחות זה איך שאני רוצה לראות את זה... שאנחנו חשובים ושיש פה מי שיגן עלינו ויתמוך בנו. לפחות תנו לנו לקוות שככה זה יהיה.
כצפוי, אף לא סלבריטאי אחד מהוליווד טרח להגיע, ואף אמן ידוע לא הסכים להופיע באף אחד בנשפים של יום ההשבעה. בושה וחרפה, שבגלל הפחד מנקמתם של עמיתים, למקצוע אף אחד לא העיז להגיע. ומעניין שאומרים על טראמפ שהוא פאשיסט ונאצי. משטר הפחדה שהוליווד מיצרת בימים אלו הוא לא פחות מדוחה בעיניי.
בינתיים, לכל אחד משלושת ערוצי החדשות יש דעה משלו על נאום ההכתרה. שוב אני מרגיש כאילו אני חי ביקום מקביל, כאילו לא צפיתי בדיוק באותו נאום שהפרשנים האלו צפו בו ושמעתי בדיוק את אותן המילים. תסלחו לי שאני חוזר על עצמי, אבל עצוב לי שמנסים להשפיע על דעת הקהל על ידי המצאת מציאות שלא קיימת. ולכן, זה באמת לא מפתיע, שיממה אחת לאחר השבעת הנשיא ה-45 של אמריקה, יצאו לרחובות מאות אלפי נשים ברחבי ארה"ב ויצרו תנועת מחאה נגד הנשיא טראמפ.
וזה קרה לא רק באמריקה אלא גם בברלין, בלונדון וכן - גם בתל-אביב. עדיין לא קרה דבר, עוד לא הוחלטה שום החלטה, אבל הנשים הללו יצאו לרחובות ונשאו שלטים, שגינו את הנשיא והשתמשו לעיתים בשפה בוטה ובקללות מאוד לא מחמיאות. כמובן, שכל הסלבריטאים היו בראש ההפגנות הללו - ממדונה דרך ביונסי, סאלי פילד, ג'וליאן מור, רוזי פרז ועד צ'לסי הנדלר וסקרלט ג'והנסון.
אני אשכרה מרגיש, שפתאום יש לאנשים מטרה בחייהם המשעממים, והם יוצאים להפגין ברחובות. כאשר ערכו ראיונות עם מפגינים, וניסו להבין על מה הם מפגינים בדיוק, התשובה הראשונה הייתה - נגד המדיניות של טראמפ. אך כשנשאלו על איזו מדיניות בדיוק, רובם החלו להתבלבל והתברר שאינם יודעים לענות... מצד שני, כולנו צופים בינתיים בוואנדליזם, שריפת לימוזינות ושאר התפרעויות- והכל בשם המחאה נגד טראמפ!
אם לא די בכך, נראה שהנשיא החדש החליט לא להשאיר את האגו שלו בכניסה לבית הלבן, והוא משחק לחלוטין לידי אותם ערוצי תקשורת. במקום לנסות ולהרגיע את הרוחות, הוא שלח את דובר הבית שלבן, שון ספייסר, לכנס מסיבת עיתונאים בשבת. מובן, שכולם רצו להשתתף באירוע, והוא החל באיחור של שעה וחצי, כשספייסר יצא למסור הודעה כתובה, שבה הבית הלבן מוחה על הדיווחים לפיהם הגיעו אל השבעת הנשיא טראמפ פחות אנשים מאשר להשבעת אובמה, ושהתמונות שפורסמו צולמו במכוון בזווית מסויימת. ואם לא די בכך, אז גם הייתה התייחסות לכתבה של הטיימס, לפיה טראמפ הסיר מהחדר הסגלגל את פסל ראשו של מרטין לותר קינג, שהוצב שם על ידי הנשיא אובמה, ועתה נמצא שם פסל ראשו של וינסטון צ'רלצ'יל, שהיה שם כבר בעבר, אך הוסר על ידי אובמה. אז למי שרוצה לדעת - מרטין לותר קינג עדיין שם. ובכך הסתיימה הודעתו של ספייסר, והוא הלך לדרכו - ללא שאלות, ללא הבהרות. כך הסתיימה מסיבת העיתונאים הראשונה של הבית הלבן. אין מילים!
לסיום, בקשה מיוחדת מג'ארד קושנר: אתה הקול השפוי בחבורה, ואחד משלנו: אנא, קח את הנייד של החותן שלך ופרק אותו לרסיסים, כדי שהבוס שלך לא יוכל לצייץ ולצפות בשום דבר שנכתב עליו, וגם אם ירצה להגיב על משהו שאמרו עליו או כתבו עליו - הדבר ייאסר על כל באי הבית הלבן! אי אפשר שנעבור ארבע שנים מטורפות כמו אלה שראינו בימים האחרונים.
