אסון באטובוס
אוטובוס קו 462 הידרדר ביום שישי לפנות בוקר לוואדי בעומק 300 מטר בבנימין • התוצאה הקטלנית: נהג האוטובוס אבישי קרואני (37) והנוסע אופיר רחמנוב (23) נהרגו, שבעה נוספים נפצעו • ביום שישי בצהריים הובאו ההרוגים למנוחות
הבוץ, הגשם והחושך לא מנעו מכוחות ההצלה — וגם ממשפחה פלסטינית אחת — להגיש סיוע לפצועים בתאונה הקטלנית בבנימין. למרות העזרה, התוצאה הייתה כואבת: נהג האוטובוס אבישי קרואני (37) ואופיר רחמנוב (23) נהרגו, ושבעה נוספים נפצעו.
אוטובוס קו 462 של חברת אגד תעבורה, שהסיע נוסעים מירושלים לאריאל, הידרדר ביום שישי לפנות בוקר לוואדי בעומק של כ־300 מטר והתהפך על הגג, סמוך ליישוב מעלה־לבונה. בתאונה הקשה נהרגו הנהג אבישי קרואני (37) מאריאל ואחד מנוסעי האוטובוס, אופיר רחמנוב (23) מירושלים. בנוסף נפצעו 7 מנוסעי האוטובוס: 3 במצב קשה, 2 במצב בינוני ו־2 מוגדרים במצב קל. חובשים ופרמדיקים של מד"א, בסיוע כוחות רפואה של צה"ל, העניקו טיפול רפואי ופינו את הפצועים לבתי־החולים בילינסון, השרון, תל השומר ושערי צדק.
פרמדיק מד"א חיים חיימסון, שהגיע באמבולנס הראשון למקום, סיפר: "מדובר בתאונה מזעזעת. כשהגענו ראינו בכביש את גדר ההפרדה פרוצה, ובוואדי, במרחק מאות מטרים, אוטובוס מפורק הפוך על הגג. הזירה הייתה מורכבת וקשה. היה חושך מוחלט, גשם ובוץ".
הראשונים שהבחינו בתאונה והגיעו ללא היסוס לסייע היו בני משפחה פלסטינית מהכפר לובן אל־שארקיה. לבושים בפיג'מות, מצוידים בפנסים ותחת גשם זלעפות הם יצאו לעזור לפצועי האוטובוס. "כשהתחלנו לטפל בפצועים ראיתי משפחה שלמה של פלסטינים שהגיעו מהכפר הסמוך וסייעו לפצועים. ממש מצווה גדולה. רק לאחר מכן נודע לי שהם היו הראשונים שהתקשרו לכוחות", סיפר הרב אלחנן כובאני, נהג אמבולנס שמתגורר בהתנחלות כוכב־יעקב.
ביום שישי בצהריים נטמנו שני ההרוגים מהתאונה הקטלנית: מאות ליוו את אבישי קרואני ז"ל, נהג האוטובוס, בדרכו האחרונה. הלווייתו נערכה בבית־העלמין החדש באריאל. הוא הותיר אחריו אישה ו־5 ילדים. ראש עיריית אריאל, אליהו שבירו, אמר: "העיר אריאל כולה עם משפחת קרואני שאיבדה את האב אבישי. יהי זכרו ברוך".
אופיר רחמנוב ז"ל, בן 23 משכונת רמות בירושלים, נהרג גם הוא בתאונה. הוא הבכור מבין ארבעה בנים, והלווייתו נערכה בהר המנוחות בירושלים. בת דודתו אסנת צברי סיפרה בדמעות: "לפני שהוא יצא הוא אמר לאמא שלו 'אני לא יודע למה, אני לא רוצה ללכת' ואז יצא מהבית בפעם האחרונה". יונתן כהן, חבר ילדות של רחמנוב, סיפר: "זה הלם גדול. הוא היה אדם שקט ורגוע. מעולם לא ראיתי אותו רב או מתווכח עם מישהו. היו לו שאיפות גדולות להיות מהנדס לאחר סיום הלימודים".
