דרישה לביטול האפליה ברשויות: "תיקון עוול חברתי"

ראשי רשויות ברחבי הארץ עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ בדרישה לבטל את האפליה המובנית בתקציבי משרד הרווחה, שלפיה הרשויות העשירות מקבלות תמיכה גדולה יותר מהעניות, והמרכז מקבל תמיכה גדולה יותר מהפריפריה. "אנחנו מבקשים מבית המשפט להכריח את המדינה לשנות את שיטת המאצ'ינג", מבהיר ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון בראיון לאולפן ynet. "הבג"ץ הזה נועד לתקן עוול", הוא מוסיף.

על-פי שיטת המאצ'ינג מעבירה המדינה 3 שקלים על כל שקל שמפקידה הרשות המקומית - דבר שגורם לכך שרשויות מבוססות זוכות לתקצוב יתר. "אנחנו מבקשים שעיר שאין לה עושר מוניציפלי תידרש למינימום של השתתפות עצמית - 5-10 אחוז. יש רק שתי דרכים לשנות את המצב - או להוסיף לרשויות שמתקשות לתת את המאצ'ינג, או לחלק את העוגה מחדש. רשויות חזקות נאבקות בזה פוליטית וזה כנראה לא יקרה. המדינה לא מתעניינת ברווחה".

"עושר מוניציפלי זה לא ארנונה של התושבים, אלא ארנונה מעסקים, תיירות, מסחר, בסיסי ממשלה, בסיסים צבאיים ומשרדי ממשלה. שם נוצר האושר", טוען ביטון. "רשות עשירה כזו מסוגלת לשלם למדינה את כל המצ'ינג הנדרש כדי להביא עובדים סוציאליים או להוציא ילד או קשיש בסיכון. רשות שאין לה עושר מוניציפלי מוותרת על תקנים של עובדים סוציאליים בשל השתתפות עצמית גבוהה של 25 אחוז. היכן דרושה רווחה טובה? דווקא בעיר שאין בה עושר מוניציפלי - שהיא קולטת עלייה ויש בה קשיים".

מיכאל ביטון (משמאל): "הבג"ץ נועד לתקן עוול"(צילום: התנועה הקיבוצית)

"אני באופן אישי בחרתי במודע להוציא שליש מההוצאות בירוחם על רווחה, כדי לנצל כל שקל שהממשלה מעמידה לרשותי - אבל יש ערים שמוותרות", מסביר ביטון. האם ייתכן שמי שיקבע את גורלו של ילד בסיכון זה גזבר או חשב מלווה? ללא השתתפות עצמית הילד נשאר בסיכון, וכנ"ל לגבי עובדים סוציאליים. יש ערים שבהם על כל עובד סוציאלי יש בין 500 ל-800 משפחות. אי אפשר לטפל במשפחות רווחה בהיקף הזה".

בגין המצב שבו רשויות מתקשות לעמוד בתנאים הכלכליים שמציבה השיטה, טוען ביטון כי "אין ניצול מלא של כספי רווחה, והכסף מתפנה והולך לרשויות חזקות. זה בהחלט חלם, עוול ואי צדק. מדברים על צדק חלוקתי. צדק חלוקתי זה מי מקבל מה".

"אפשר לתקן עוולות, והעוול הזה הוא לא רק שלי", מוסיף ראש מועצת ירוחם. "יש 200 רשויות שסובלות מהמאצ'ינג ויש 20 רשויות עשירות, שזה לא מטריד אותן. ה-200 רשויות האלה לא התארגנו מעולם. הגשנו את הבג"ץ הזה למען אותן 200 רשויות, שלא תמיד ידעו להתארגן ולהיאבק, ואני מאמין שבג"ץ שכבר קבע מסמרות בדבר המושג צדק חלוקתי. המושג הזה הופיע בבג"ץ ולדעתי ידרוש מהמדינה להציג לו בזמן הקצר איך שיטת המאצ'ינג משתנה ברווחה".

"עירייה שלא תעמיד 25 אחוז מהתקציב למדינה, תשאיר קשיש ערירי בקהילה במקום להעביר אותו למחסה. המחסה הזה עולה 100 אלף שקל. עירייה שלא תשים 25 אלף שקל, הקשיש הזה לא יטופל אצלה כראוי. בעיניי זה תיקון עוול חברתי ואנו נחושים לנצח בו".