שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מיומות ברחם: הטיפולים הלא ניתוחיים שיעזרו

    כ-3,500 כריתות רחם מתבצעות בישראל מדי שנה. מרביתן עקב בעיית שרירני הרחם (מיומות). מהן דרכי הטיפול שמאפשרות להימנע מכריתת רחם?

    השימוש באיזמל המנתחים כפתרון לבעיה רפואית, מהווה קו הגנה אחרון במקום בו כשלו פתרונות שמרניים שאינם מחייבים כריתה של איבר או חלק ממנו.

     

    הרפואה מתקדמת בקצב מהיר ובאופן בו השימוש בניתוח הולך ופוחת בהדרגה ופתרונות חלופיים, בין אבחון מוקדם והערכות נכונה לשימור הפוריות, לבין פתרונות שמרניים אחרים, דוחקים לפינה את הצורך בניתוח.

     

    כך קורה גם באחת הבעיות השכיחות ביותר בתחום בריאות האישה, היא בעיית שרירני הרחם (מיומות).

     

    בישראל עוברות מדי שנה כ-3,500 נשים ניתוחי כריתת שרירני רחם, או כריתת רחם על רקע של שרירנים, כאשר כירורגיה מהווה עדיין פתרון חשוב אשר במקרים רבים הוא גם היחיד, אך הצורך בה קטן בהדרגה, ומידת הפולשנות הנדרשת קטנה אף היא יותר ויותר.

     

    קראו עוד

    חייבים לכרות את הרחם לטיפול במיומה? כל התשובות

    גיל המעבר: מהו הטיפול היעיל ומתי הוא מסוכן?

     

    כמחצית מהנשים סובלות

    שרירני רחם הם גידולים אשר במרבית המקרים הם שפירים והם מתפתחים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 60% לקראת סוף העשור החמישי לחיים.

     

    תלונות הנשים המרמזות על הימצאות שרירני הרחם כוללות, בין היתר, דימומים מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים, תכיפות במתן שתן, ופגיעה בכושר הפוריות. גידול זה מכיל שילוב תאים דמויי שריר הרחם ורקמת חיבור.

     

    קיימות תאוריות רבות על תהליך היווצרות השרירנים, וביניהן ידועה נטייה משפחתית, גנטית, המגבירה את שיעור הופעתם. קצב גידול השרירנים קשור להורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון.

     

    בעבר התייחסו המומחים רק להורמון האסטרוגן כזרז לקצב גדיל השרירן, אולם כיום ידוע ששילוב בין שני ההורמונים משפיע על קצב הגידול. מסיבה זו שרירני רחם גדלים במהירות במהלך היריון, בו מייצרת השליה כמויות גדולות של הורמונים אלה.

     

    אולטראסאונד. מאפשר מיפוי מדויק ובלתי פולשני של אברי האגן (צילום: shutterstock  ) (צילום: shutterstock  )
    אולטראסאונד. מאפשר מיפוי מדויק ובלתי פולשני של אברי האגן(צילום: shutterstock )

      

    חידושים טיפוליים

    חידושי סוף המאה העשרים כללו אבחון מוקדם ומדויק בזכות מכשירי האולטראסאונד המאפשרים מיפוי מדויק ובלתי פולשני של אברי האגן, תוך הדגמה בלתי פולשנית של גידולים אלה המצויים בדופן הרחם.

     

    גם שיטות הטיפול הניתוחי השתנו במהלך אותה תקופה והפכו לשיטות זעיר פולשניות (לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה) באופן המאפשר כריתת השרירנים, או כריתת הרחם כולל השרירנים לנשים אשר סיימו את תכניות הילודה, וכל זה דרך נקב קטנטן בדופן הבטן, או דרך הנרתיק וצוואר הרחם.

     

    העשור הראשון של המאה ה-21 הביא איתו בשורה בשיטות טיפול שמרניות בהן לא נדרש ניתוח כלל. במקרים רבים ניתן להימנע מניתוח, פולשני או זעיר פולשני.

     

    במקרים מסוימים ניתן היה להקטין את נפח השרירנים ולהפחית את כמות הדימומים בשיטות חדשות, בין אם על ידי צנתור בררני של עורקי הרחם באופן בו חדלה אספקת הדם המזינה את השרירן, והיו אף שהמליצו על שיטה שפותחה בישראל בה התבצע חימום בלתי פולשני של השרירן על ידי קרני אולטראסאונד ממוקדות.

     

    בשני המקרים לא מדובר בהסרת השרירן אלא בהקטנת גודלו לכדי 25-50% מגדלו המקורי תוך הקטנת הסימפטומים. חסרונות שיטות אלה, לצד עלותן והצורך בתשתית יקרה לביצוען, בכך שאין דגימת רקמה לבדיקה פתולוגית לשלילת ממאירות, אולם חסרון זה ניתן לפתרון, במרבית המקרים, באמצעות מעקב רפואי קפדני.

     

    טיפולים תרופתיים

    בין חידושי הזמן נמצאו גם טיפולים תרופתיים. מדובר בתכשירים המדכאים את הפעילות הטבעית באופן בו פעילות השחלות נבלמת וכך נעצרת הפרשת ההורמונים המשפיעים על גידול השרירנים.

     

    מגבלת הטיפול הייתה למשך כ-3 חודשים עקב תופעות לוואי בלתי רצויות כגון תסמיני גיל המעבר, ואיתן גם תופעות נלוות של פגיעה בבריאות כגון בריחת סידן מהעצמות ופגיעה באיכות החיים.

     

    חשוב לציין שעם כניסת האישה לגיל הפסקת המחזור החודשי, גיל המעבר, יקטנו שרירני הרחם בהדרגה. לפיכך, במקרים בהם תופעות שרירני הרחם החמירו לקראת גיל זה ניתן היה להימנע מכל טיפול ולהסתפק במעקב רפואי בלבד, או לנסות אחת מאותן שיטות טיפול שמרניות כגישור עד גיל המעבר הטבעי.

     

    במקרים רבים ניתן היה גם להפחית את חומרת הדימומים, על ידי שימוש בתרופות אשר הפחיתו את עצמתם ללא השפעה על השרירנים, בין אם על ידי תרופות במתן פומי (דרך הפה) או באמצעות שימוש בהתקן תוך רחמי המשחרר הורמון באופן איטי למשך כחמש שנים.

     

    טיפול הורמונלי

    בשורת העשור האחרון מקורה בהתקדמות תעשיית התרופות באופן המאפשר התערבות בררנית בפעילות קולטני הפרוגסטרון המצויים בתאי שרירן הרחם, רירית הרחם, ושרירני הרחם.

     

    באופן כזה ניתן לגרום להקטנה סלקטיבית של השרירנים, תוך הפחתת הדימומים, וללא פגיעה בפעילות מרכיבים אחרים של אברי המין הנשיים. המונח הרפואי לקבוצת חומרים זו היא "אפנון בררני לקולטן הפרוגסטרון", והתרופה המייצגת היא אוליפריסטל אצטט (acetate ulipristal - איסמיה בלע״ז) אשר נכנסה לשימוש שגרתי באירופה ובישראל בשנת 2016.

     

    שלא כתכשירים נוגדי פרוגסטרון המוכרים לעולם הרפואה מזה זמן, תכשיר זה פעיל ברמת השרירן ואינו גורר חוסר איזון הורמונלי כללי. תכשיר זה נבדק ונבחן במשך מספר שנים, במספר מרכזים בעולם (ובישראל) ונמצא יעיל ובטוח למטרה זו.

     

    התכשיר אושר לשימוש על ידי משרד הבריאות למשך טיפול קצר, כמקדים לפני ניתוח, ובאופן המאפשר הקטנת השרירן/ים והוצאתם בגישות זעיר פולשניות (לפרוסקופיה או היסטרוסקופיה).

     

    מחקרים עדכניים מצביעים על יעילות ובטיחות גם למצבים נוספים בהם ניתן הטיפול לסירוגין, למשך תקופות ארוכות יותר תוך מעקב רפואי מתאים, בין אם לנשים המבקשות להימנע מניתוח בגילאים המתקרבים לגיל המעבר, ובין אם לנשים צעירות יותר, בהתוויות מתאימות. תוארו אף הריונות בנשים צעירות לאחר טיפול זה.

     

    בכל מקרה מחייב הטיפול מעקב רפואי למניעת התעלמות משרירן שאינו שפיר. מספר קופות חולים משתתפות בעלות חלקית של התכשיר במסגרת סל הטיפולים של הביטוחים המשלימים.

     

    שימוש מושכל בתכשיר זה עשוי לשפר את איכות החיים, למנוע ניתוחים מיותרים, ולחבור היטב לעידן בו לנשים יש יותר שליטה על גופן ומעורבות בהמלצות הרופאים/ות.

     

    תרופה זו מצטרפת למגוון חלופות הטיפול המודרני בשרירני רחם, ותפירת טיפול חייבת להיבחן בראייה כוללת של מגוון האפשרויות הקיימות כיום.

     

    פרופ׳ יונה תדיר, מהמרכז הישראלי לשרירני רחם "מי-שר"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מיומות ברחם. מתחילות להיעלם בגיל המעבר
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים