10 דרכים להתמודד עם מתבגרים שמתחצפים
הם כועסים, עושים פרצופים ומתחצפים ואתם לא מבינים מה עובר עליהם ואיך מגיבים לאימפולסיביות שלהם. קיבצנו כמה עצות שיעזרו לכם לנהל תקשורת, גם כשהמצב כמעט בלתי אפשרי
אחת התופעות המטרידות הורים רבים ברגע שהילד נכנס לתקופת גיל ההתבגרות או אפילו טרום גיל ההתבגרות זה ההתנגדות שלו לכל מה שאנחנו אומרים, הוויכוחים, ההתנצחויות וההתחצפויות. חשוב שהורים יבינו שלמתבגרים אין את היכולת לשלוט בתגובות שלהם כמו שלאנשים מבוגרים יש, כיוון שהמוח שלהם עדיין לא מפותח דיו. מה זה אומר? שהם הרבה יותר אימפולסיביים ופועלים על פי האינסטינקטים שלהם.
למרות ההבנה הזו לגבי תהליך ההבשלה של המוח של המתבגרים, אנו עדיין רוצים ללמד אותם לשלוט בתגובות שלהם, לנהל באופן מיטבי את רגשותיהם ולחשוב לפני שהם פועלים כדי להתאים את ההתנהגויות שלהם למה שמקובל ומתאים לסיטואציה. בנוסף, אנו רוצים בתור הורים להציב להם גבולות ולהבהיר להם אילו התנהגויות מקובלות עלינו ואילו לא נאפשר. במקביל, אנו רוצים לפתח את יכולת החשיבה העצמאית של המתבגרים ולהעביר להם את המסר שזה בסדר לא להסכים או לחשוב אחרת, זה בסדר גם להתאכזב או לכעוס. אבל יש דרך מתאימה להביע את זה ואנחנו מצפים מהם להביע את עצמם בדרך נעימה ומכבדת.
הנה כמה טיפים להורים להתמודדות עם התחצפות של מתבגרים:
1. קודם כל בדקו את עצמכם
איך אתם מדברים אל הילד? האם אתם ביקורתיים מאוד? באים בטענות? תוקפים? הדרך שבה אתם פונים לילד משפיעה על הדרך שבה הוא מגיב חזרה. שימו לב שאתם משמשים דוגמה טובה לתקשורת נעימה ומכבדת. ההתנהגות של ילדנו היא מראה ושיקוף להתנהגות שלנו. שימו לב שאתם משוחחים איתם בדרך נעימה.
2. אל תתייגו
שימו לב לא לתייג את הילד ולא לשים עליו תווית. לעיתים כשאנחנו כועסים אנו זורקים לחלל האוויר כל מיני משפטים כמו: "אתה כזה מפונק, עקשן או בלתי נסבל". כשאנחנו קוראים למתבגר שלנו בשמות כאלה או שמים עליו תווית שלילית אנחנו מלמדים אותו להחזיר לנו באותו מטבע. התמקדו בהתנהגות שמפריעה לכם ואותה אתם רוצים לשנות ואל תתייגו את הילד כ"תחמן" או "שקרן" או כל התנהגות שלילית שזיהיתם אצלו באותה נקודת זמן.
3. כללים בבית
ערכו שיחה משפחתית והבהירו את הכללים והחוקים של הבית. רשמו ביחד על דף או בריסטול את כל החוקים. שוחחו על כך שמאוד חשוב לכם שתהיה אווירה טובה בבית ושבבית שלנו לא פוגעים ומעליבים. שוחחו עם הילדים ותשאלו אותם מה יעזור להם לשמור על הכללים.
4. סימן מוסכם
החליטו על סימן מוסכם ביניכם כאשר מישהו פוגע, מעביר ביקורת, או מדבר לא יפה. עושים את הסימן ומזכירים למי שמדבר להפסיק עם ההתנהגות השלילית.
5. סגנון דיבור
אם הילד מתחצף או מדבר אליכם בגסות עזבו את הסיטואציה ותגידו: אני לא מוכנה שתדבר אליי כך. נדבר אחרי שתירגע וצאו מהחדר.
6. למדו את המתבגרים דרכים להירגע בשעת כעס
הסבירו שמותר להם לכעוס אבל זה לא מצדיק התחצפות או דיבור לא יפה. חשבו ביחד איך הם יכולים להפסיק להתחצף ובמקום זאת למצוא דרכים להירגע בשעת כעס, כמו לעזוב את הסיטואציה, לספור עד עשר או ללכת לשטוף פנים. למדו אותם להביע במילים את הרגשות והתחושות שלהם. לדוגמה הם יכולים להגיד: "אני ממש כועס שאת לא מרשה לי לצאת לסרט. זה מעצבן ומכעיס כי ממש ציפיתי לזה". תגובה כזו מתארת את מה שהם מרגישים ומאפשרת להם להביע את עצמם מבלי לפגוע או לדבר בחוסר כבוד אלינו.
7. שיחה
אם נכנסתם ללופ שלילי שבו המתבגר מתחצף ואתם כועסים, מתוסכלים ומענישים שוב ושוב, תעצרו ותעשו שינוי. קחו את המתבגר לשיחה. הסבירו לו שלא שהיחסים שנוצרו לא נעימים לכם ושאתם רוצים שיהיו לכם יחסים טובים. תשאלו אותו מה הוא מציע לעשות וחשבו ביחד על דברים שאתם יכולים לעשות ביחד באווירה טובה ומגבשת. הגדילו רגעים של אינטראקציה חיובית ועודדו אותו על כל התנהגות חיובית שאתם מזהים.
אולי יעניין אותך גם:
ריב עם הילד זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך
"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"
הורים למתבגרים? 20 שאלות שעדיף שלא תשאלו
8. פסק זמן
אם נכנסתם לוויכוח קולני והרוחות התחממו, הסבירו למתבגר כי עדיף לקחת פסק זמן כדי ששניכם תירגעו ושאין טעם להתווכח בשעת כעס. קבעו לשוחח אחרי שתירגעו ויהיה לכם זמן לחשוב על הדברים. כך אתם מלמדים אותם להשעות תגובה, להתאפק ולהגיב אחרי מחשבה ולא באופן אימפולסיבי.
9. תחושת שליטה
לפעמים הצורך להתווכח ולהגיד את המילה האחרונה נובע מהצורך הגובר בשליטה. ילדים בגיל ההתבגרות זקוקים לתחושה מסוימת של שליטה ואם אנחנו כהורים מאוד שתלטנים, קובעים להם הכל ולא מאפשרים להם מידה של שליטה על חייהם יתכן ונראה אותם עונים לנו ומתחצפים כביטוי לצורך שלהם בשינוי. חשבו היכן אתם יכולים לאפשר להם שליטה ואפשרויות בחירה. זכרו שככל שהילדים גדלים, כך עלינו לשנות סגנון הורות ולהתאים אותו לילדים בוגרים ועצמאיים יותר. בדקו איפה אתם יכולים לעשות שינוי ואיפה אפשר לשחרר שליטה.
10. שיחות משפחתיות
נהלו שיחות ודיונים עם המתבגרים באופן קבוע במקום להרצות להם, לבקר ולהאשים. שיחות משפחתיות ועריכת הסכמים זו דרך אפקטיבית מאוד להשיג שיתוף פעולה מהמתבגרים. הקשיבו להם ותנו להם להתבטא ולהביע את עצמם. שאלו אותם והתייעצו איתם לעיתים קרובות. שתפו אותם כמה שיותר בהחלטות משפחתיות. ככל שהם ירגישו חלק, כך הם ירצו לשתף פעולה. הקפידו לא לתת פקודות ולצפות לציות. צרו אווירה שאפשר לדבר על הכל ולהגיד הכל ואתם תקשיבו ותשקלו, כל עוד הדברים נאמרים בדרך נעימה ומכבדת.
הכותבת היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית
איך הופכים להורים משמעותיים לילדנו? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
