גבול הדמדומים
איש העסקים מוטי כהנא הוא האדם המזוהה ביותר בישראל עם המאבק להצלת העם הסורי הנאנק תחת זוועות המלחמה. אלא שלצד פעולותיו הברוכות, כמו סיוע בטיפול רפואי לפצועים, תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף: מה באמת עומד מאחורי הפרויקטים ההומניטריים הגדולים שעבורם הוא מתרים מהציבור
בדצמבר, 2016. קרוב לשעה שמונה בערב, חדר ההרצאות שבמלון שרתון בתל־אביב החל להתמלא באנשים, מרביתם זרים זה לזה. "הגעתי באוטובוס מירושלים", סיפרה צעירה בשיער שחור, בזמן שקילפה מעצמה שכבות לבוש. אחר הסביר שהוא פעיל חברתי שמתגורר בתל־אביב. כ־20 איש נענו לקריאה שפירסם יום קודם בעמוד הפייסבוק שלו איש העסקים מוטי כהנא, להתייצב למפגש ספונטני ולדון בדרכים לסייע לאזרחי סוריה הנאנקים תחת זוועות המלחמה.
סרטון העברת הפצועים הסורים לבתי חולים בישראל. “הישראלי הזה שיכנע את ממשלתו להתיר לו לעשות את זה",
בשנים האחרונות התפרסם כהנא כפילנתרופ רב־זרועות הפועל ללא הרף עבור בני העם הסורי — בהעברת פצועים סורים לטיפול בישראל, בהעברת ציוד הומניטרי לפליטים סורים, ואפילו בחזונו ליצירת "אזור בטוח" (Safe Zone) בתוך סוריה, שבו יוכלו לפעול בבטחה בית חולים ובית ספר לילדים.
"Hey everyone", פרץ כהנא לחדר ההרצאות בסערה כשחיוך על פניו. "יש פה דוברי עברית? אנגלית? אז נעשה את זה באנגלית, יש לי New Jersey accent, אני מקווה שתסתדרו עם זה", אמר לנוכחים והחל לתאר את ה"רומן" שלו עם סוריה, שכלל כניסות חשאיות למדינה, תוך הסבר שאם ייכנס לשם בעתיד ייתכן שגורלו יהיה מר.
לכהנא תוכניות הומניטריות גדולות, כמו אוטובוסים שישנעו אלפי פצועים סורים לטיפול מחוצה לה. לצורך כך הוא פונה לציבור ומבקש לגייס כספים. "האמריקן אקספרס שלי לא מכסה יותר את התוכניות שיש לי ל־2017", סיפר לנוכחים בהרצאה, והוסיף ש"עמליה" — הארגון שהקים ושפועל למען אזרחי סוריה — גייס לאחרונה תרומות בהיקף של כמיליון דולר.
בצד חדר ההרצאות, בין שלל הנוכחים שהקשיבו בשקיקה לדבריו המרגשים של כהנא, ישבה ל', אישה בשנות ה־40 לחייה, שהגיעה למקום מסיבות אחרות. בזמן שכהנא הפליג בתיאור חזונו למען ילדי סוריה, היא שלפה טלפון סלולרי ותיעדה אותו במצלמתה. כבר תקופה שהיא מתחקה אחר עקבותיו — כדי לגבות כספים שהוא חב להוריה המבוגרים.
אביה של ל' מספר כי הכיר את כהנא בתחילת שנות ה־2000, כשהשקיע בחברה שלו למכירת מכוניות משומשות באינטרנט, ומאז כהנא חייב לו לדבריו עשרות אלפי דולרים.
"שנים אני רודף אחריו, עד היום הוא לא שילם. כל פעם אני שומע ממנו סיפורים", מספר האב. בתו מציגה סדרת התכתבויות עם כהנא משנים קודמות, ובהן הם מפצירים בו להשיב כספים. לפני כמה שבועות שלחה הבת הודעה נוספת לכהנא. "אני לא יכול לקחת כסף של תורמים שנותנים לי להביא ילדים מסוריה לטיפולים בארץ ולשלם לאבא שלך", השיב כהנא בהודעתו. "ברגע שעמליה תרוץ לבד אז אחזור לעסקים. בינתיים לא יכול לקחת כסף של תרומות של עמליה ולשלם חשבונות שלא קשורים לעמליה".
"אני לא מודה שאני חייב להם כסף", אומר כהנא כשאנחנו פונים אליו בעניין. "אני מודה שהם השקיעו אצלי לפני המון שנים. הוא הפסיד חצי מיליון דולר, אני הפסדתי שני מיליון דולר, אז זה כואב". איש העסקים אומר מנגד כי גרסת כהנא על סכסוך סביב השקעה כושלת רחוקה מהמציאות, ובתו מבהירה שלא ביקשה מכספי התורמים.
ולמרות שכהנא לא מודה בחוב, אנחנו מגלים שבתום אותה הרצאה בשרתון הוא נתן לל' טלפון נייד בשווי אלף דולר, וכי בעבר נתן טלפון נוסף.
אם אין חוב מדוע נתת טלפונים, אנחנו שואלים את כהנא. "חברים. ביקשו שאביא להם טלפון", הוא משיב, ובהמשך מוסיף רמיזה אפלה שלפיה, "אולי מנסים לסחוט? אולי יש משהו אחר?"
הסיפור העקלקל הזה מפתיע נוכח הדימוי שנוצר לכהנא כאיש עסקים שעשה אקזיט, ומתוך מקום טהור ואכפתי, משקיע את מיטב זמנו והונו בסיוע לילדי סוריה.
אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות", שהתחקה אחר האיש, שהוא אולי המזוהה ביותר בישראל עם המאבק למען נפגעי סוריה, חושף דמות מורכבת ורבת־סתירות. לצד פעולותיו הברוכות, סדרה ארוכה של אנשים שנפגעו ממנו מעידים על צדדים אחרים בפעילותו: גולה סורי, שהוזמן לכנס בישראל, גילה שנתקע בירדן — לאחר שכהנא סיפק לו כרטיס טיסה לכיוון אחד בלבד; כמה בני משפחה שהוא סייע לחלץ מחאלב, לפי אתר ה"ג'ואיש כרוניקל", נאלצו לחזור על עקבותיהם באופן מוזר; קבוצת אמנים מהעולם שגויסו לפרויקט הומניטרי לא עלו על המטוס לישראל, לאחר שכהנא סבר שמנסים "לעבוד עליו"; עשרות נשים ערביות, שבנו על הלוואות קטנות, התאכזבו מסיבה דומה.
וכך, בזמן שהוא מגייס כספים רבים מהציבור, מצאנו שובל של אנשים זועמים; התפארויות והבטחות גדולות שלא זוכות להתממש; ואחרים שמעידים כיצד הם רודפים אחר כהנא כדי שישלם כספים. אל מול חלק מהטענות שמופנות אליו משיב כהנא כי ארגונים מתחרים מנסים לפגוע בו ולהשחיר את פניו, וכי ישנם כאלו שמנסים לסחוט ממנו כספים.
הסתבכות בחאלב
מלחמת הכל בכל בסוריה גבתה את חייהם של מאות אלפי אזרחים, כשבמקביל מיליונים נפצעו ונעקרו מבתיהם. בזמן שמדינות העולם מגלות חוסר מעש לנעשה בשטח, את הוואקום ממלאים ארגונים הומניטריים שונים — בטיפול רפואי, במילוט אזרחים, בהעברת מזון, תרופות וביגוד לבני העם הסורי ועוד.
מבין אלה בולט מוטי כהנא, שבחמש השנים האחרונות הפך את "התיק הסורי" למרכז חייו. הוא בן 48, יליד ירושלים. עד כיתה ח' למד בפנימיית בן־שמן, ולאחר מכן עבר לפנימייה הטכנית של חיל האוויר. בתחילת שנות ה־90 היגר לארה"ב, וכיום הוא מתגורר עם משפחתו בניו־ג'רזי. סיפור ההתבססות שלו בארה"ב נשמע כמו החלום האמריקאי: תחילה עבד כנהג מונית, לאחר מכן פתח כמה חברות בתחום מכירות הרכב, כשב־2009 מכר אחת מהן ברווח גדול. בתקשורת דווח אז על אקזיט.
"ב־2010 ביקרתי ביד ושם. הביקור השפיע עליי רגשית, וכשחזרתי לארה"ב בדיוק התחיל האביב הערבי", סיפר בהרצאה שהעניק לאחרונה, תוך שהוא חוזר על הביטוי "לא עוד" כדלק שהניע אותו לעשייה הומניטרית, לדבריו תחילה בלוב ובמצרים ולאחר מכן בסוריה. בשנים האחרונות זכה לפרסומים מלאי שבחים על פעילותו, ובפרויקט מיוחד של “ידיעות אחרונות” הוא אף צוין כאחד הפעילים החברתיים הבולטים של שנת 2016. לפרסום רב זכה בקיץ 2015, כשסייע לחזרתה של ג'יל רוזנברג, שהתפרסמה כמי שחברה לכוחות המורדים ונלחמה בדאעש.
חילוצים מלאי אקשן מאזורי קרבות הם מתכון לכותרות עולמיות, וזמן קצר לאחר מכן נקשר שמו לחילוץ נוסף. אלא שהפעם נראה שהמבצע התפתח לכיוונים פחות טובים. בנובמבר 2015 התראיין כהנא לאתר ה"ג'ואיש כרוניקל" וחשף כיצד סייע בחילוץ "היהודים האחרונים מחאלב". על פי הכתבה, המבצע החשאי כלל העברת כמה בני משפחה במסע מורט עצבים שארך 36 שעות ושהסתיים באיסטנבול.
בסוכנות היהודית, שנקראה לסייע בהעלאת אותה משפחה לישראל, מלאים בטענות קשות נגד כהנא עד היום. "פתאום התקשר כהנא לאנשי הסוכנות והודיע שיש יהודים מסוריה שמחכים באיסטנבול", סיפר לנו דובר הסוכנות, יגאל פלמור. "מיד נשלח שליח לאיסטנבול כדי לבדוק את העניין. השליח פגש כמה אנשים שנמלטו מחאלב כמה ימים קודם לכן, מבולבלים לגמרי, אך מאוחדים בתשוקתם להגיע לארה"ב כפי שהבטיח להם כהנא. לשליח שלנו התברר שיש להם משפחה בארה"ב ושהם הסכימו לצאת עם כהנא כי הבטיח להם להתאחד עם בני המשפחה. התברר לנו שכהנא הוליך אותם שולל".
בסוכנות מספרים כי התגלע קושי להעלות לישראל חלק מבני המשפחה. בסופו של דבר רק שתי נשים מבוגרות עלו לישראל, ואילו שאר בני המשפחה נאלצו לחזור לסוריה, תוך כדי שכהנא מפנה אצבע מאשימה לסוכנות.
"אנחנו לא אחראים על החוק, ובמקרה הזה חוק השבות לא חל על בני המשפחה", אומר דובר הסוכנות. "כהנא גם סיכן את חייהם, גם הבטיח להם להגר לארה"ב וגם ניסה להטיל על הסוכנות מחדל שלא היה. זה אדם שמילה שלו חייבת להיות ברזל כי הוא עוסק בחיי אדם. לצערי יש פגם רציני באמינות שלו".
כהנא מסר מנגד כי טענות הסוכנות היהודית מופרכות ביותר, וכי "בפועל מי שסייע להוציא יהודים מחאלב היה אני, כשמנגד הסוכנות היהודית ביקשה להחזירם לשם. אם בסיכון חיי אדם עסקינן, יש לתהות מי אכן סיכן אותם".
פעיל על מדים
לצורך הגשמת חזונו הקים כהנא גוף בשם "עמליה". באתר האינטרנט של עמליה מוצג צוות הארגון, הכולל בין השאר את בתו של שר ההגנה הסורי לשעבר, מוסטפא טלאס, ואת יובל רבין, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל.
"משימתנו לתמוך בפרויקטים שמביאים לשותפות, ליציבות ולשגשוג במזרח התיכון", נכתב באותו אתר, כשחלק נכבד מהפרויקטים קשורים בסוריה. בניגוד למקובל בקרב ארגונים מסוג זה, לא מדובר בעמותה רשומה, כי אם בחברה עסקית, כך לדברי כהנא, שרשומה בארה"ב.
בשיחה עימנו אומר כהנא שעמליה קמה כמה שנים קודם, אבל רק ב־2016 החלה לפעול באופן אקטיבי, ובין היתר לגייס כספים מהציבור. "עד אז השתמשתי רק בכספי", מסביר כהנא ואומר שהוציא עד היום על הסיוע ההומניטרי לסורים "כמעט שלושה מיליון דולר", ובהמשך אותו המשפט אומר 2.2 מיליון דולר. "הכל ממוסמך, יש מסמכים בארה"ב", הוא מבהיר. אנחנו מבקשים לראותם. "אני כמו דונלד טראמפ, לא מעביר שום דבר", הוא משיב.
למרות הצהרתו כי רק לאחרונה החל לגייס כסף מהציבור עבור הפעילות בסוריה, מתברר שכבר ב־2013 התפאר כהנא שגייס כחצי מיליון דולר מבתי כנסת בארה"ב. אנחנו שואלים את כהנא על כך. "לא גייסתי בשבילי, גייסתי לארגונים אחרים. הכסף אף פעם לא עבר דרכי", הוא מסביר ונוקב בין השאר בארגון ההומניטרי IFA (Israeli Flying Aid), הפועל גם הוא למען נפגעי סוריה, ככזה שקיבל כספים בסיועו. גל לוסקי, העומדת בראש IFA, טוענת כי אינה יודעת על כך דבר.
וכמה גייסה עמליה מהציבור עד כה? באותו כנס בשרתון נקב כהנא, כאמור, במיליון דולר. אלא שבשיחה עימנו הוא מסביר, כי "לא קיבלנו את הכל, קיבלנו הרבה פחות. קיבלנו התחייבויות ליותר ממיליון דולר... גייסנו איזה 200 אלף דולר".
פרויקט הדגל של עמליה נקרא "אוטובוסים של מלאכים". בסרטון שמוצג בעמוד הפייסבוק של עמליה ובעמוד הפרטי של כהנא, נראים סורים עולים על אוטובוס סגול ועליו שלט הארגון. "האוטובוס הזה מביא סורים פצועים לטיפול רפואי חינמי בישראל", נאמר בכתובית המלווה. לאחר מכן מופיעה דמותו של כהנא, ובכתובית נוספת נכתב, שהבאת הפצועים נעשית כי "הישראלי הזה שיכנע את ממשלתו להתיר לו לעשות את זה".
האומנם? בדיקה מעלה כי נכון שכהנא סייע בהכנסת פצועים לישראל, אלא שלא בהחלטת ממשלה כי אם בשיתוף מול צה"ל. תעיד על כך תעודת הוקרה שקיבל מאחד הקצינים, הכוללת תמונה שבה מצולם כהנא במדי צה"ל עם אפוד קרבי, קסדה ואמצעי לראיית לילה. מה לאיש הארגון ההומניטרי מארה"ב ולמדים? "זה הצבא אמר מה לעשות", טוען כהנא. בצה"ל ביקשו שלא להתייחס לעניין.
כך או כך, ובניגוד לרושם שעשוי להיווצר, לא מדובר בפעילות רחבת היקף כי אם בפרויקט נקודתי שכלל הכנסת ילדים ומלוויהם בשלושה אוטובוסים באוגוסט וספטמבר האחרונים — וגם זה מתברר עורר כעס.
"היה סיכום שהפרויקט יתבצע בשקט, ללא פרסום. בצבא התרגזו על כהנא", מספר לנו איש צבא שליווה את הפרויקט.
"מדובר בנושא רגיש מאוד", מוסיף ד"ר ניר בומס, חוקר במרכז משה דיין ופעיל הומניטרי המעורה בפועלו של כהנא. "פרסום בעניין כזה עלול להוות סיכון ולגרום לנזק, אבל הוא לא תואם עם הגורמים שעסקו בזה וחבל. דחפתי להוציא חלק מהסיפור ההומניטרי החוצה — אבל לא במחיר של סיכון העבודה והמעורבים בה. לדעתי זו הסיבה שבצבא הפסיקו את השיתוף מולו בעניין החשוב הזה. מהסרטון שהופץ יכול לעלות הרושם שכהנא אחראי לטיפול בסורים רבים בישראל, אני לא יודע עד כמה זה נכון". כהנא מסר בעניינו כי "אם ניר אמר את זה, אז זו דעתו".
כהנא מאשר שמאז אותם שלושה אוטובוסים, לא היה פרויקט דומה בישראל. זה לא מפריע לו לנסות להתרים כספים לאחרונה, למשל דרך אתר האינטרנט Generosity, המאפשר לגייס תרומות לפרויקטים. "האוטובוסים של עמליה מעבירים בעיקר נשים וילדים, מיותר מעשרים כפרים מסביב לקוניטרה בדרום סוריה לבתי חולים בישראל, לקבלת טיפול רפואי", נכתב שם. "כל אוטובוס נושא 45 אנשים המוחזרים לאחר מכן לביתם בערב... עכשיו עמליה קוראת לעולם לסייע להביא במהלך 2017 עשרת אלפים אזרחים סורים פצועים וחולים לבתי החולים בישראל".
כהנא, אגב, מבהיר כי תוכניתו היום היא להוביל פצועים סורים לא רק לישראל, אלא גם למדינות שכנות אחרות.
בג'סר מחכים
כהנא, צריך לומר ביושר, אינו חייב דבר לאיש. הוא לא נבחר ציבור ולא מקבל שכר על פועלו. למעשה עצם העלאת הנושא מצידו לסדר היום הציבורי היא פעולה מבורכת, והוא אכן פועל עבור אזרחי סוריה. עם זאת, יש לזכור שכהנא עוסק בדיני נפשות, באזור לחימה מורכב, תוך תמרון בין מדינות עוינות — דבר המצריך רגישות וזהירות מיוחדת. כמי שמתרים כספים מהציבור לפעילויות השונות — יש עניין מיוחד בניקיון כפיו ובאמינותו. אלא שבמציאות פעילותו מעוררת לא מעט סימני שאלה.
כך, למשל, נגד כהנא הצטברו לא מעט טענות על הצהרות ופיזור הבטחות מופלגות שבסוף היום לא מתקיימות. לכהנא תמיד יש הסברים, אלא שעם התוצאה קשה להתווכח.
גל לוסקי שמפעילה, כאמור, ארגון הומניטרי אחר, שלחה לכהנא ב־2013 מכתב נזעם שבו הודיעה לו כי היא מבקשת להפסיק לעבוד איתו — תוך הטחת טענות קשות.
בראש הדברים הזכירה פגישה שהתקיימה בבולגריה עם ארגון סורי, שבמהלכו הציע כהנא סיוע של מאה אלף דולר. "מעולם לא הגיע דולר אחד ממך", האשימה במכתבה. אדם נוסף שהיה שותף למהלכים אישר את הפרטים.
"ביקשתי לתרום מאה אלף דולר, אבל ביקשתי לדעת לאיפה הכסף הולך, כי לא הכרתי את האנשים", אומר כהנא מנגד. לדבריו, חברי אותה קבוצה סורית הסתכסכו ביניהם לאחר מכן, דבר שהוביל בין היתר לכך שלא העביר את הכסף.
באתר האינטרנט של עמליה נקרא הציבור לתרום לפרויקט שמטרתו העצמת נשים. "המשימה היא לתמוך בהתפתחות הכלכלית של נשים במזרח התיכון", נכתב באתר, בין השאר על ידי מתן הלוואות קטנות ללא ריבית לנשים סוריות ואימון נשים לעסקים.
סוריא נוג'ידאת, ראש העמותה לשוויון ולאחדות נשים בישראל, ביקשה ליטול חלק בפרויקט. "לפני כשנה כהנא עשה סדרת פגישות עם ראשי יישובים מהמגזר הלא יהודי בארץ", היא מתארת. "הוא סיפר על המיליונים שהוא מביא מארה"ב, דיבר על איך הוא רוצה לפתח את המגזר ובמיוחד על קידום מעמד האישה. התלהבתי ממנו, והתחלנו לעבוד — סיורים ותוכניות עבודה, המון הבטחות שהוא פיזר. נשים רבות במגזר עובדות בתפירה או בחרוזים, ורוצות לחזק את העסק שלהן. כהנא הבטיח שמי שרוצה, לפי העסק שלה, תקבל הלוואה של עד מאה אלף שקל. אספתי כ־200 בקשות שהגישו נשים שניסו לקבל את ההלוואות הללו, את כולן נאלצתי להחזיר".
בן רגע, מתארת נוג'ידאת, החלום נגוז. "תקופה ארוכה כהנא הבטיח הבטחות, אנשים התחילו להגיש תוכניות ובקשות, היו להם חלומות, הם רצו להתקדם, אבל הוא פשוט נעלם. הוא צ'ק ללא כיסוי", היא אומרת.
כהנא טוען מנגד שנוג'ידאת מגזימה בעניין ההבטחות ומספק גרסה משלו. "המחשבה שלי הייתה לעשות פרויקט כזה בסוריה", אומר כהנא, שמגדיר את הניסיון בישראל סוג של "טסט". אלא שלדבריו הפרויקט נפסק, כיוון שנדרש סכום גבוה יותר משהעריך בהתחלה. לכהנא יש גם הסבר נוסף: לדבריו הוא ביקש לקיים את המיזם תחילה בג'סר א־זרקא, אלא שאז התברר לו שניסו לרמות אותו בפרויקט אחר באותו היישוב.
מה היה הפרויקט האחר בג'סר א־זרקא? אנחנו פונים אל ראש המועצה, מוראד עמאש, שמספר כיצד פגש את כהנא בחו"ל וניסה לרתום אותו. "אמרתי לו, 'אנחנו יישוב חלש, ואני מעוניין לקדם אותו, אם אתה מעוניין'".
לדבריו כהנא נענה, ואף סייר במקום. "סיפרתי לו על פרויקט מתוכנן, לצבוע כמה קירות ובתים שמקבילים לכביש 2, כדי לשפר את חזות היישוב — מתוך מטרה שזה יזמין אנשים להיכנס אלינו. מוטי אמר: 'רעיון מדהים, בעולם עשו את זה', ויצאנו לפרויקט. נוצר קשר עם אמן בינלאומי בשם בנג'מין שוורץ ועם אמנית ישראלית, והתחלנו לצבוע את הגשר בשיתוף תלמידים מהיישוב וילדים מבנימינה, כדי לחבר בין העמים".
בתמונות שהעלה כהנא לעמוד הפייסבוק הוא מצולם מחויך לצד תלמידים האוחזים מברשות צבע. "מוטי היה אמור לגייס אמנים מחו"ל. התחלנו לדבר כמה יעלה הפרויקט ומי יממן את האמנים שיגיעו ואיפה יישנו, כל מיני פרטים. לצערי מוטי נעלם לנו", מספר עמאש.
גם האמן שוורץ נשמע כעוס. הוא מעיד כי השתמש במוניטין האישי שלו כדי לגייס במאמץ 26 אמני רחוב בעלי שם מרחבי העולם שיגיעו לישראל לצייר על בתי ג'סר א־זרקא בחינם. "סוכם כי מוטי יממן את כרטיסי הטיסה. ברגע האחרון, כשהאמנים מחכים לכרטיס שלהם, הוא נעלם. גם תשלום על עבודתי לא קיבלתי", מספר שוורץ.
"זוכר את הסרט 'סאלח שבתי'?" שואל כהנא כשאנחנו מציגים בפניו את הטענות הללו, "אז עשו לי שם סאלח שבתי".
לדבריו, "בסיור, כשהייתי במקום, הסבירו לי שלפני שצובעים, צריך כסף כדי לנקות. אז העברתי עשרת אלפים דולר לבחור שעובד עם המועצה (במועצה מסרו כי כהנא העביר 6,000 שקל בלבד — ג"ל, לב"ס). מה שקרה זה שפשוט העבירו את הזבל מצד ימין לשמאל. הלכתי לראש המועצה ואמרתי לו, 'אני בא לעזור ואתם דופקים אותי?'" לדבריו, על רקע זה הפסיק את פעילותו שם ועם נשות המגזר הערבי. "רציתי לתת מאה אלף דולר, אז חסכו לי 90 אלף... לא פעם ראשונה. הציפיות של אנשים מהצד השני זה שהנה מגיע הדוד מאמריקה, ובוא נראה מה אפשר להוציא ממנו". ראש המועצה עמאש טוען מנגד כי אינו זוכר שיחה כזו מול כהנא, וכי בירור שקיים העלה שהזבל הועבר למקום מוסדר.
והנה סיפור משונה נוסף. בתחילת 2015 יצאו 30 נציגי רשויות מהמגזר הערבי לסיור בארה"ב, שאותו אירגן המרכז היהודי־ערבי לשלום בגבעת־חביבה. בארה"ב פגשו חברי המשלחת את כהנא. זה לא היה במקרה. הוא היה מממן הנסיעה, או לפחות כך נראה שסוכם עם אנשי המרכז, שמאז מנסים לקבל ממנו כספים.
"הוסכם עם כהנא על מימון", מספר גורם שמעורה בפרטים. "לדברי כהנא הכסף היה אמור להגיע לידיו מתרומה. אלא שממה שנאמר לנו התרומה לא הגיעה ולכן לא קיבלנו את הכסף. אתה שואל אותי אם יש בעיה בהתנהלות? בוודאי. המרכז אפילו נאלץ לקחת הלוואת גישור בעניין הזה".
ראש המועצה עמאש, שלקח חלק בנסיעה, מספר שנעשתה אליו פנייה כדי שידבר עם כהנא. "פניתי אליו ושאלתי מה קורה, והוא ענה לי שמבחינתו סוכם שהוא ישלם רק חלק, ולכן הוא לא מרגיש חייב", הוא מספר. במרכז בגבעת־חביבה סירבו להתייחס לנושא. כהנא מסר בתגובה כי בעניין זה הושגו הסכמות ואין מחלוקות.
"הכסף לא הגיע"
טענות נוספות שהגיעו אלינו נוגעות לחובות שכהנא גורר אחריו. רבקה קרדינל, פרילנסרית של סוכנות "אופיר טורס", מספרת שנאלצה לרדוף אחריו. "הוא קנה אצלי כרטיסי טיסה", היא משחזרת. "היו נסיעות לבולגריה, טיסה לארה"ב עם בתי מלון, היו כרטיסים בתוך ארה"ב. בסופו של דבר הצטבר סכום רציני.
"כל פעם ששאלתי אותו, 'מוטי, מה עם הכסף?' הוא אמר שהוא עושה העברה בנקאית, אבל לא הייתה העברה ולא היה כסף. כל פעם הוא נתן תירוצים ללמה זה מתעכב. אחרי חודשים של רדיפות הוא סוף־סוף נתן לי מספר כרטיס אשראי והתשלום עבר, אלא שכמה ימים אחרי זה מחברת האשראי אמרו לי שהחיוב בוטל. ואז שוב התחיל סיפור של לרדוף אחריו. בסופו של דבר ההנהלה של 'אופיר טורס' שוחחה עם אמא של מוטי, וזה הביא לכך שהחוב שולם. היו לי ימים ולילות מאוד קשים בגללו".
"מאוד פשוט", מספק כהנא הסבר. "כל עוד לא קיבלתי את החשבונות בצורה מסודרת לא שילמתי. ברגע שקיבלתי, שילמתי. היו טיסות של לוסקי שטסה על כרטיס האשראי שלי". לוסקי מכחישה וטוענת, "מעולם לא החזקתי בכרטיס אשראי של מוטי כהנא".
רשימת המתלוננים לא מסתיימת כאן. גרפיקאית בשם כרמית בנימיני הציגה בפנינו ניירות המלמדים, שכהנא חייב לה כ־3,000 שקל על עבודה שעשתה עבורו לפני חודשים רבים. "פיספסתי את זה, אשלם לה", משיב כהנא.
גם יועץ תקשורת ותיק, שלדבריו סייע לכהנא ביחסי הציבור, מספר שהוא חייב לו כספים, על פי ההערכות עשרות אלפי שקלים. לדברי יועץ התקשורת, הוא וצוותו החלו לעבוד בין היתר בבניית אתר אינטרנט לארגון עמליה. "כל פעם כהנא הבטיח שהוא ישלם, אבל הכסף לא הגיע. חודש אחרי חודש. פעם אחת הוא אמר שהוא עשה לי העברה, אבל הכסף לא הגיע. פעם אחרת קבענו להיפגש בירושלים, אבל לפני הפגישה הוא ביטל. יומיים לאחר מכן הבנו שהוא כבר לא בישראל. עד עכשיו לא קיבלנו שקל".
התכתבויות בין השניים, שהגיעו לידינו, מלמדות כיצד אותו יועץ תקשורת מפציר בכהנא שוב ושוב לשלם כספים. "רק מזכיר לך שוב, חייבים לסגור חשבון עד מחר", כתב היועץ לפני כשנה, וכהנא השיב: "זוכר". אלא שלמחרת הסביר כהנא כי לא יוכל להיפגש: "לביבי נולדה נכדה, אני קופץ למשפחה... ניפגש אחרי שבת".
כהנא משיב שהעניין נמצא בטיפולה של עורכת דינו. "אם הוא עשה משהו בשבילי, יש את עורכת הדין שלי. אם הוא עשה הוא יקבל, מה שהוא לא עשה לא יקבל. נמאס לי להיות פראייר, באמת שנמאס לי".
ויש גם תלונות על בסיס אחר. "אני חושב שכהנא פוגע בתדמית של ישראל והמוסד ההומניטרי שלה בשביל רווח אישי", אומר עיסאם זיתון — גולה סורי המתגורר בגרמניה.
"את כהנא הכרתי לפני ארבע שנים", מספר זיתון. "בקיץ האחרון הצטרפתי אליו לביקור בישראל, לפגישות עם גורמים שונים שמהם הוא ניסה לגייס כספים ועזרה".
זיתון מספר כי במהלך שהותו בישראל, הוזמן להשתתף בפאנל בכנס הרצליה. "מוטי אמר שיארגן הזמנה גם לעצמו, אבל לא הצליח (מארגני הכנס אישרו זאת בפנינו — ג"ל, לב"ס). במקביל הוא ניסה לשכנע אותי לבטל את ההשתתפות שלי בכנס. התעקשתי, אמרתי לו שזו הזדמנות טובה עבורי להעביר מסרים מהאנשים בסוריה בפלטפורמה כזו. בינתיים היו לי כמה ימים עד הכנס, ומוטי הציע שאעביר אותם בביתי שבגרמניה ושהוא יממן את הטיסה לשם. אמרתי שאני מעדיף לנסוע לירדן לפגוש מכרים".
זיתון מספר שכשהגיע לירדן גילה שכרטיס הטיסה מכהנא הוא לכיוון אחד בלבד. "היו עליי רק 50 יורו והבנתי שאני תקוע. יצרתי קשר עם מוטי והוא אמר לי: 'אם תרצה לטוס לגרמניה, אני אשלם לך. אם אתה רוצה לחזור לישראל לכנס, תעשה את זה בעצמך'".
לדבריו, הודות לסיוע של ישראלים אחרים, הצליח לחזור לישראל. "אופן התרחשות הדברים גרם לי להבין שמוטי ניצל אותי, כסורי. עצוב לי כשאני רואה שהסיוע ההומניטרי מישראל מוכתם על ידי הבחור הזה, אנשים לא עושים את ההפרדה בינו לבין ארגונים אחרים".
לכהנא גרסה אחרת. "שלוש שנים שילמתי עבורו על טיסות", הוא מספר ומאשר שרכש לזיתון כרטיס טיסה לכיוון אחד, לירדן. "רציתי לדבר בכנס, אבל זאת לא הסיבה שלא הסכמתי לקנות עבורו כרטיס חזרה לישראל", אומר כהנא. "אמרתי לו, 'עיסאם, המשפחה שלך בפנים, אתה מסכן אותם כי הכנס פומבי'. גם הציגו אותו באופן מוטעה כנציג האופוזיציה, דבר שפוגע בעם הסורי. הוא רוצה לחזור לישראל? בשום פנים ואופן אני לא מחזיר אותו לישראל, בטח לא כדי לעלות על הבמה ולשקר".
כהנא: טענות של מתחרים המבקשים להשחירי
מטעמו של מוטי כהנא נמסר בתגובה: "בחמש השנים האחרונות כהנא פועל למען קורבנות המלחמה בסוריה ולצורך כך נפגש עם חברי קונגרס, פקידי ממשל אמריקאים, פקידים במערכת הביטחון הישראלית וחברי כנסת, במטרה לשכנעם לפעול למען העם הסורי הנמצא במצוקה.
"כהנא גם נכנס לסוריה ויוצא ממנה, תוך נטילת סיכון אישי רב, נוסף על ביקורים במחנות פליטים בטורקיה, בירדן ובגבול הסורי — הכל מתוך מחויבות הומניטרית כלפי העם הסובל שם. בשנים האחרונות ולאחר שהצרכים הנדרשים בשטח למימון פעילותו (אשר מומנה על ידי כהנא באופן אישי) היו מעל ליכולותיו הפיננסיות, הקים כהנא את ארגון עמליה, שבאמצעותו הוא נוהג לגייס תרומות עבור פעילותו להצלת העם הסורי מגורמים שונים ולצרכים שונים, לרבות, ובעיקר, העברת אזרחים סורים פצועים לקבלת טיפול רפואי במדינות שכנות כגון ירדן, טורקיה וישראל.
"כהנא התבקש ליתן התייחסותו לטענות שונות ומשונות המופנות כלפיו. מדובר בטענות בעלמא, ללא תימוכין לצידן, אשר המקום לדון בהן, ככל שיש אמת מאחוריהן (עובדה המוכחשת מכל וכל), אינו מעל דפי העיתון, מה גם שברור לכל כי הגורמים העומדים מאחורי טענות אלה הינם גורמים המתחרים בפעילותו. ולהזכירכם מדובר בפעילות, של כהנא לפחות, ללא מטרות רווח ולמטרה אחת והיא הצלת העם הסורי — כשגורמים עוינים אלה מונעים ממניעים אינטרסנטיים, מבצע כסף ומתוך מטרה להשחרת פניו של כהנא, ששמו הטוב והמוניטין הרב שצבר עם השנים הולכים לפניו".
