גול למכביה
רואי מאור (15) נבחר להשתתף בנבחרת הכדורגל של ארה"ב למכבייה. הוא נער עם הישגים, יש לו תובנות על החיים וברור שהוא יצליח.
כנראה שבעוד כמה שנים כבר לא יהיה צורך להציג את רואי מאור. כששמו יתנוסס בראש הכותרות של חדשות הספורט לצד ההישגים שקטף עם קבוצת הכדורגל שלו, ידע מי שקורא במי מדובר. מאור עושה דרך ארוכה ואינטנסיבית בדרך להיות שחקן כדורגל מקצועי, מושקע בהישגי הקבוצה שלו, מאושר לאורך כל הדרך. הוא חי עם המנטרה שמנוגנת באזנו ע"י הוריו מהפרסומת שמשתתף בה מייקל פלפס, השחיין הטוב בכל הזמנים "מה שתעשה בחשכה הוא מה שיציב אותך באור הזרקורים" (בתרגום חופשי).
נראה שהסיפור של רואי מאור טבוע בגנים מדורות. הסבא רבא שלו, מצד אמו, עשה דרך ארוכה שהחלה בשרות צבאי בצבא דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה, נפצע בלוב, ארגן למעלה מאלף מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) עלה לישראל ב-1963 והצטרף לועד המנהל של המכבייה שהתארגנה למשחקים של 1973. הסבא היה שחקן קריקט בעברו. רואי מאור, הבן הבכור מבין ארבעה בנים, ממשיך בדרך הספורט והשאיפות ברורות מאוד. רואי נבחר להצטרף לנבחרת הכדורגל של ארה"ב למשחקי המכבייה 2017.
מתי התחלת לשחק כדורגל?
עד גיל 7 התגוררנו בהובוקן, על קו המים של נהר ההדסון מול מנהטן. הכדורגל לא היה מפותח שם כ"כ, היה חוג אחד. בשלב מסויים הגיעו לבחון אותנו מה-רד-בולס, והתקבלו רק 15 ילדים לאימונים שלהם שהתקיימו במגרש מעל תחנת דלק בעיירה, ואני בינהם. השינוי היה משמעותי מאוד. מילד שרץ אחרי הכדור פיתחו בי את היכולות לקשר עין-רגל ואת החשיבה. למדנו להסתכל על כל המגרש ועל השחקנים האחרים ולשחק כקבוצה.
מה נדרש משחקן כדורגל טוב?
כדורגל הוא משחק קבוצתי. לא מספיק לדעת מה לעשות עם הכדור בין הרגליים, אתה צריך לדעת איך להתנהל עם השחקנים האחרים בקבוצה שלך. לשלוט בתזוזות שלך, לדעת איך אתה נכנס למקום שבו אתה יכול לקבל את הכדור. מה שקובע בכדורגל הוא הגול בשער. כדי להביא את הכדור לשער צריך לדעת לתקשר היטב עם השחקנים האחרים בקבוצה שלך. יש מושג שנקרא Soccer IQ ומתייחס לרמת העירנות והמודעות של השחקנים על המגרש.
באיזה תפקיד אתה משחק?
אני קשר התקפי. זהו תפקיד שדורש ליצור בעיקר מצבי הבקעה עבור החלוצים בקבוצה. זה תפקיד יצירתי מאוד. קשר התקפי מנהל את ההתקפה לרחבת היריב ומבשל את השער. לעיתים הוא גם זה שמבקיע את השער.
זהו תפקיד קצת כפוי טובה, אתה עושה את העבודה ומישהו אחר קוטף את ההצלחה?
בכדורגל השחקן הוא חלק מהקבוצה. אני חייב לראות את טובת הקבוצה. סמל הקבוצה מופיע על החולצה מעל הלב, והשם של השחקן על גב החולצה. ההצלחה של הקבוצה קודמת להצלחה האישית. המטרה שלי לשם את הקבוצה שלי במקום הטוב ביותר שהיא יכולה להיות, ומה שקובע הוא מספר הגולים שיכנסו לשער. הנצחון של הקבוצה חשוב מהנצחון האישי שלי. לדוגמא: אם יש בעיטה חופשית ויש מישהו פנוי שהסיכוי שיבקיע גדול יותר, עדיף לתת לו את ההזדמנות כדי שהקבוצה תנצח.
מהיכן הצניעות לקחת דוקא תפקיד כזה?
ההורים שלי מחנכים לתת מעצמי. לראות את הקבוצה לפני הכל. יש כבוד לחולצה. ניתנה לי הזדמנות שאין לכל אחד. חשוב לי לתרום מעצמי את המקסימום.
איך נראה שבוע בחייו של רואי?
החיים שלי ושל משפחתי סובבים סביב הכדורגל. אני תלמיד כיתה י' בדמרסט. אני מתעורר כל בוקר בשעות מוקדמות כדי לסיים את השעורים מיום האתמול. אחרי בית הספר אני באימון כושר בן שעה וחצי שאני הולך אליו עם חבר, ואח"כ נוסע ל-ווין, מרחק 50 דקות לכל כיוון לאימון בקבוצת הכדורגל שלי. אני חוזר הביתה לקראת 10:30 בלילה, אוכל משהו והולך לישון. בימי חמישי ושישי אין לי אימונים עם הקבוצה, אני מתאמן יום אחד עם הכדור בעצמי ויום אחד בריצה. בכל יום ראשון בלילה יש לי מאמן אישי. כך כל שבוע. זו הרוטינה.
איך נראים חיי החברה שלך?
בשבילי כדורגל זה לא עוד חוג של פעם בשבוע, זו דרך חיים. זה הכל עיניין של איזון, RISK AND REWARD. אני לא הולך למסיבות ביום שישי, כי יש לי משחק בשבת. אני רוצה להגיע להישגים גבוהים ולכן חייב להשקיע. אני עושה עכשיו בשביל להשיג את ההישג בעתיד. מבחינתי אני לא מוותר, כי אני בטופ ואני מאושר. אני מרויח מה שילדים אחרים לא בוחרים בו, וזה ההישג שלי. אין בי טיפת תסכול ואני לא מרגיש שאני מפסיד שום דבר. למזלי יש לי משפחה מאוד חמה ותומכת, ושלושה אחים צעירים ממני, כולם בנים, ואני משתדל להיות האח הכי טוב להם. אני מוצא את הזמן לשחק כדורסל עם אחי הצעיר (הוא גדול וחזק) ולהכין שיעורים עם האחרים. מאוד חשוב לי שיזכרו שיש להם אח טוב שאוהב אותם.
הפריצה המשמעותית אולי של רואי מאור היתה לפני כשנתיים. הסיפור החל בביטול מקרי של משחק בשבת והנסיעה של המשפחה לתחרות בניו יורק שהם ידעו עליה ובה בוחנים ילדים לתוכנית הטלויזיה Kids Choice Aports 2015 נושאת הפרסים של ניקולדיאן. המשפחה חשבה "שאין מה להפסיד" ועמדה בתור "כמו כולם". רואי ניצח בכל הנסיונות שניתנו לו וכללו בעיטות מדודות לשער עם דרישות לפגיעה במשקוף או בלוח לצידו בלוחות זמנים מאתגרים. מיותר לציין שהוא עלה לגמר, וניקולודיאן הטיסו אותו עם משפחתו לקליפורניה על חשבונם לאוניברסיטת UCLA לתחרות הגדולה שם הוא קוטף את הפרס הגדול בסך $50,000 בבעיטה הראשונה בה הוא נדרש לפגוע במסגרת של השער. במעמד הזה אפילו ראסל וויליאמס, השחקן המפורסם של ה-Seahawks לא הצליח לדבר איתו כשעשרות אלפי אנשים מריעים לו מהיציעים על ההצלחה הכבירה.
סכום גדול לילד בן 13, מה עשית עם הכסף?
סכום מסויים שמתי בצד לקולג', ובין השאר חונכתי לתרום ולהחזיר לחברה. תרמתי שער למגרש כדורגל לילדים באוגנדה. לי יש מגרש ק"מ מהבית. לילדים האלה אין אפילו מים נקיים זורמים. אני יודע שכשאני עולה למגרש אני שוכח מהכל, מציון פחות טוב שקיבלתי או משהו קשה אחר שקרה לי. בחרתי לתת להם כי אני יודע שכשהם הולכים לשחק הם שוכחים מהמים ומהרעב. תרמתי באמצעות עמותה שעוסקת בהקמה של מגרשים באוגנדה והשם שלי אפילו מתנוסס על השער.
אחרי מי אתה עוקב בעולם?
אני מאוד אוהב את קבוצת מנצ'סטר סיטי בבריטניה. אני עוקב במיוחד אחר שחקן בשם קוין דה-ברויין שמשחק גם כן כקשר. הוא משחק בשתי הרגליים ואני עובד לפתח את היכולת הזו גם כן. הוא נחשב בין השחקנים הטובים בעולם. באנגליה משחק גם שחקן ישראלי בשם תומר חמד בתור חלוץ בברייטון. אני חולם לשחק יום אחד בישראל. זו ליגה מקצועית ששונה מהקבוצות באירופה או בעולם. משחקים בה שחקנים שיכולים לשנות משחק עם נגיעה אחת בכדור. נסעתי לסקוטלנד ולאמסטרדם לאימונים כדי שיראו אותי. שם שולפים ילדים מהרחוב כשמזהים את הכשרון שלהם, ומקדמים אותם. אני חולם לשחק גם באירופה יום אחד.
מה החשיבות של ההשתתפות שלך במכבייה בקיץ הקרוב?
הרצון שלי להשתתף במכבייה מזוהה עם המשפחה שלי והזהות היהודית שלי. אני מרגיש יהודי-אמריקאי שמייצג את ארה"ב ואת ישראל. לנבחרת נבחנו שחקנים מכל רחבי ארה"ב ואנחנו נפגש לפני המכבייה בישראל כדי להתאמן יחד למשחקים. אני רוצה לראות את הפעילות היהודית סביב ספורט נמשכת בארה"ב.
מה נדרש ממך כהכנה למכבייה?
אני צריך לגייס כ-8,000$ כדי לממן את עצמי. חלק מהכסף אני אוציא מהפרס שקיבלתי וחלק אני מגייס מהמשפחה וחברים. חשוב לי להעלות את המודעות.
אמא ואבא אירית ואיל תומכים 24-7 במאוויים של הבנים שלהם. הם טוענים שצריך לתת לילד למצוא את הדבר שם נמצאת התשוקה הכי גדולה שלו וזה המפתח לאושר. אירית מאור: "הילדים יודעים שהלימודים הם ערך עליון. הכדורגל זו רק תוספת. אם הם רוצים לשחק, הם חייבים לדעת למצוא את נקודת האיזון בין הלימודים, הספורט וחיי החברה שלהם. הם חייבים לדעת לנצל את הזמן שלהם בצורה יעילה".
רואי מאור: "אני עושה את הדרך למכבייה לזכרה של סבתי קרול שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן בקיץ האחרון. לאמא היה מאוד קשה. סבתא קרול חלמה שאני אגיע למכבייה, והתקבלתי. כל מה שאני עושה, אני עושה למענה כדי להראות לכל המשפחה שסבתא עדיין איתנו. סבא שלי, שהוא המעריץ הכי גדול שלי יבוא עם כל המשפחה לעודד אותי. אני רוצה להצליח וצריך את עזרה כדי להגיע לשם".
לינק לתרומות:
http://bit.ly/2k3np1D
