הקרב על מלכות השערים באיטליה
הכדורגל האיטלקי תמיד אופיין בסגנון הגנתי, טקטי, יש כאלו שיגידו משעמם, אבל השנה, כשהליגה היא השלישית בממוצע ההבקעות מבין הליגות הבכירות באירופה, היא נותנת לנו קרב מחומש על מלכות השערים. אז מי יזכה בתואר הקאפוקנוניירה?
כמה פעמים שמעתם חלוצים אומרים "מלכות השערים היא בונוס, העיקר שהקבוצה מצליחה"? כנראה שיותר מפעם אחת. היום זה לא רק בונוס, זה תואר שאומר מי הסקורר הכי טוב באותו טורניר, באותה ליגה או באותה יבשת, לא סתם מעניקים את תואר "נעל הזהב", ויש סיבה בעטיה רונאלדו הולך לבעוט כל פנדל וכועס אחרי כל החמצה. וגם בליגת העל שלנו זה חשוב. מחזור אחרון לעונת 2013/2014, ערן זהבי ועומר דמארי עם 26 שערים לכל אחד, "אנחנו רוצים שערן יהיה מלך השערים, זה מגיע לו וננסה לסדר לו כמה שיותר מצבים, הוא שחקן העונה ללא ספק וזה עוד תואר שמעניין את כולנו", אמרו במכבי. העונה בסרייה א', חמישה שחקנים דוהרים אל עבר התואר הנחשק ולא יתנו לאף אחד לעצור אותם, אז מי זה יהיה?
ההימור הבטוח: גונסאלו היגוואין - יובנטוס
עם תג מחיר של 90 מיליון אירו, ואחרי עונה בה שבר את שיא הכיבושים בליגה האיטלקית עם 36 שערים, היגוואין הוא ההימור הבטוח על הנייר. העונה הוא מוביל עם 18 שערים לצד אדין דז'קו מרומא. זה נכון שהוא לא בקצב של העונה שעברה, אבל הוא עבר שדרוג, מעבר ליובנטוס החזקה בה משחקים סביבו יותר שחקנים איכותיים. עם תג המחיר על הגב וכשתדמית הלוזר נושפת בעורפו מרגעי ההכרעה בנבחרת, היגוואין הגיע ליובה לא רק כדי לזכות בתארים, אלא גם כדי לחורר רשתות ברגעים החשובים והגדולים באמת.
המתמיד: מאורו איקרדי - אינטר
כנראה אחד השחקנים השנואים ביותר באירופה, אחרי שגנב את אשתו של חברו הטוב מקסי לופס, מספק לנו באופן קבוע לא רק כותרות אלא גם מספרים. יש לו כבר 15 שערים העונה, כשבכל העונה שעברה היו לו 16. עונה לפני כן הוא כבר חלק את מלכות השערים עם לוקה טוני הוותיק עם 22 כיבושים. מאז עונת הטרבל אינטר שוקעת בבינוניות ואיקרדי הוא היחידי שעוד מצליח קצת להרים אותה. הארגנטינאי, שלא מקבל צ'אנס בנבחרת בשל עודף כישרון בחלק הקדמי, משחרר את כל התחמושת בליגה, ומאורו כאן כדי להישאר עד סוף המרוץ.
המתאושש: אדין דז'קו - רומא
אחרי שכיכב בוולפסבורג ובילה לא מעט על הספסל היקר של מנצ'סטר סיטי, דז'קו הגיע לבירה האיטלקית. העונה מוביל לצד היגוואין עם 18 כיבושים, אבל ההתחלה של אדין לא הייתה קלה. את העונה שעברה הוא סיים עם 8 שערי ליגה בלבד, כשעיקר הביקורת כלפיו נגעה לכמות החמצות מזעזעת. גם העונה הביקורת הושמעה כלפיו, אבל הוא השתיק אותה מהר מאד וכרגע מראה שיש על מי לסמוך. אחרי שהרבה שנים לא היה חלוץ דומיננטי בקבוצה, וכשטוטי מזדקן ולא מקבל יותר מדי דקות, זה המאני-טיים של הבוסני.
הבלתי צפוי: דריס מרטנס - נאפולי
היחיד ברשימה שאינו חלוץ. בכל תקופתו בנאפולי, מרטנס התנדנד בין הספסל להרכב, עד שבתחילת העונה ארקדיוש מיליק שהחליף את היגוואין נפצע ומרטנס נכנס לעניינים. עד הפציעה מיליק לא הפסיק לכבוש, ואם לא הפציעה כנראה שהבלגי לא היה מופיע ברשימה בכלל. מקום רביעי בטבלה עם 16 שערים שמראים איזה עונה גדולה יש לו, עם ממוצע של שער כל 91 דקות. באחד מהמשחקים אף כבש רביעייה כולל שלושער ב-9 דקות. מרטנס הפך לדבר הכי חם בליגה האיטלקית. עכשיו, כשמיליק חזר מהפציעה, אפשר רק לקוות שמרטנס ימשיך להיות בהרכב ולתת פייט על התואר.
הכוכב העולה: אנדראה בלוטי - טורינו
השם הפחות מוכר ברשימה. צץ בפתאומיות באמצע העונה שעברה. בחמשת החודשים הראשונים בטורינו בלוטי מצא את הרשת רק פעם אחת, והיו לא מעט ביקורות על 7.5 מיליון האירו ששולמו עליו. ונטורה, המאמן אז, התעקש, ובחצי השני של העונה הוא הוסיף 11 שערים. העונה הוא במקום השלישי עם 17 כיבושים. סעיף שחרור של 100 מיליון כבר יש לו, לנבחרת הוא כבר קיבל זימון ואף כבש, וכשהוא מוכיח גיוון עם רגל ימין, שמאל ובראש, לא כדאי לפסול את האיטלקי המוכשר.
כשעברנו כבר יותר מחצי עונה, ואף אחד מהשחקנים לא עוצר, מי לדעתכם יקח את תואר הקאפוקנוניירה?
לפנייה לכתב/ת 
