שתף קטע נבחר

עצמאי הוכר כשכיר - ויקבל 70 אלף ש' פיצויים

ארכיטקט עצמאי שהועסק כקבלן חיצוני במשרד אדריכלים תבע לאחר סיום עבודתו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. בית הדין לעבודה הסכים איתו

בית הדין לעבודה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדריכל עצמאי שהועסק כקבלן חיצוני במשרד אדריכלים, והכיר בו לאחר סיום עבודתו כשכיר לצורך קבלת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. השופטת אורית יעקבס קבעה שבעקבות סיום עבודתו הוא יפוצה בכ-70 אלף שקל.

 

פסק הדין עסק בתביעה שהגיש האדריכל, שב-2013-2010 הועסק כקבלן חיצוני בשלוחת העמקים של משרד "א.ב. מתכננים", עד שהודיעו לו שהחברה לא זקוקה עוד לשירותיו. התביעה הוגשה בדצמבר 2014 באמצעות עו"ד אילן גולדנברג, ובמסגרתה התבקש בית הדין להכיר בתובע כעובד ולהורות לחברה לשלם לו את מלוא הזכויות שלא קיבל, כולל פיצויי פיטורים.

 

נטען כי החברה בחרה להעסיק את התובע כקבלן אף שהיה ברור שתנאי העבודה וצורת ההעסקה הם של עובד שכיר: בין היתר הוא עבד במשרדי החברה, החתים כרטיס נוכחות והיה נתון לפיקוח של ממוניו.

 

מנגד התעקשה עו"ד מיטל אמנט-שטרמר, שייצגה את הנתבעת, שהתובע העניק שירותים כספק עצמאי, לבקשתו ולבחירתו. היא הוסיפה שהוא קיבל שכר גבוה משמעותית מזה שמקבל שכיר, מה גם שהמשיך במקביל להפעיל עסק עצמאי. יותר מזה, לטענתה, ב-2012 הוצע לו לעבור למתכונת של עובד שכיר אך הוא סירב.

 

השופטת אורית יעקבס בדקה את מעמדו של התובע באמצעות שורה של מבחנים שהותוו בפסיקה, ובחרה לקבל את תביעתו. כך למשל, ב"מבחן ההשתלבות", נבדק אם העובד השתלב במקום העבודה (פן חיובי) והאם היה בעל עסק עצמאי (פן שלילי). בהקשר זה קבעה השופטת יעקבס שהתובע השתלב כעובד מן המניין: הוא עבד כחלק מצוות, היה לו שולחן עבודה, הוא הדפיס כרטיס, קיבל שי לחג ואף נשלח לקורס מקצועי מטעם החברה.

 

מהצד השני, העובדה שהיה לו עסק עצמאי לא שללה את היותו שכיר של הנתבעת, שכן "אין מניעה לכך שאותו אדם יהיה בעת ובעונה אחת עצמאי בעסק שלו, ועובד שכיר בעסק של מעבידו". זאת במיוחד לנוכח העובדה שבמסגרת העבודה בנתבעת הוא לא נטל על עצמו סיכון כלכלי בדומה לעצמאי ולא השקיע באמצעי ייצור.

 

השופטת ציינה שהחלטתו של התובע לא להיענות להצעה לעבור למתכונת של עובד שכיר, מאחר שזה לא השתלם לו, לא שוללת ממנו את עצם הזכות לקבל זכויות כעובד.

 

בהמשך, עברה השופטת רכיב אחר רכיב, וקבעה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, תשלום על שעות נוספות והפרשות לפנסיה.

 

בסיכומו של דבר נפסקו לתובע יותר מ-70 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. הנתבעת אף חויבה ב-2,000 שקל הוצאות משפט ו-7,500 שקל שכר טרחת עו"ד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים