שתף קטע נבחר

זוכתה אם שבנה נתפס על קטנוע ללא רישיון

אישה הואשמה שהתירה לבנה להשתמש בקטנוע אף שאין לו רישיון או ביטוח. אבל טענתה שבנה הוליך אותה שולל הספיקו כדי לזכותה מחמת הספק

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה אם שהואשמה בכך שהתירה לבנה לרכוב על קטנוע שהיה רשום על שמה, אף שלא היה לו רישיון או ביטוח. האם טענה בדיון שבנה הוליך אותה שולל, והשופט דן סעדון החליט לזכות אותה מחמת הספק.

 

לפני כשנתיים הוגש כתב אישום נגד האם, שבו יוחסה לה עבירה של התרת נהיגה לבלתי מורשה. זאת לאחר שבנה הורשע בנהיגה על קטנוע ללא רישיון וללא ביטוח. אחד התנאים להרשעה בעבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה, הוא שכלי הרכב יהיה רשום על שם המתיר, וכן מחשבה פלילית, המוגדרת "יסוד נפשי" ומשמעותה מודעות לכל רכיבי העבירה.

 

בבית המשפט טענה האם שסברה שהקטנוע רשום על שם בנה, והוסיפה שהוא הוליך אותה שולל בכך שרשם אותו על שמה ללא ידיעתה. לדבריה היא נמנעה מלהגיש נגדו תלונה במשטרה על מנת שלא לסבכו. גרסה זו זכתה לתמיכה על ידי הבן, שהעיד שזייף את חתימת אמו ועשה שימוש בתעודת הזהות שלה, שאותה קיבל בתואנת שווא של צורכי עבודה.

 

האם הכחישה דברים שאמרה לכאורה לשוטר ששוחח איתה בטלפון וציין כי "שאלתי היכן הקטנוע שלה. היא מסרה לי שהוא אצל בנה דניאל. שאלתי אם היא יודעת שאין לו רישיון נהיגה והיא אמרה שהיא גילתה רק הבוקר שאין לו רישיון ועדיין נתנה לו את הקטנוע. הוא היה צריך להגיע לעבודה".

 

מנגד, המדינה טענה שהעובדה שהבן קיבל מאמו את תעודת הזהות על מנת לבטח את האופנוע, מלמדת על כך שהיא ידעה שהוא רשום על שמה.

 

"גובל בניחוש"

אבל השופט דן סעדון זיכה את האם וציין שקיים ספק אם אכן ידעה שהאופנוע רשום על שמה. ראשית, ציין, משקלם של הדברים שמסרה לשוטר ששוחח איתה בטלפון בנוגע להודאתה בבעלות על הקטנוע הוא נמוך ביותר. זאת משום שהשוטר לא רשם את השעה שבה נערכה השיחה ואת שעת עריכת התרשומת בעקבותיה, מה גם שדו"ח הפעולה שלו נרשם בגוף שלישי ולא בגוף ראשון כנדרש.

 

בנוסף קבע השופט סעדון שאמירה שנרשמה מפי הנאשמת בתום רישום ההזמנה לדין אינה קבילה כראיה, בשל הפגיעה בזכותה של להליך הוגן. באותו זמן, הדגיש, הנאשמת הגיעה לתחנה ונחקרה בתור חשודה – סטטוס שונה לגמרי מזה שבו הייתה לפני כן בשיחת הטלפון – אולם השוטרים לא טרחו ליידע אותה בדבר זכויותיה לשמור על שתיקה או להתייעץ עם עורך דין.

 

השופט הוסיף שהעובדה שהבן תמך בגרסת אמו – בניגוד לאינטרס הברור שלו שלא להפליל עצמו בעבירות חמורות – מחזקת את גרסתה.

 

כמו כן דחה השופט סעדון את גישתה נטולת הספקות של המדינה בנוגע להתנהלות מול חברת הביטוח, וציין כי ייתכן שהנאשמת חשבה שחברת הביטוח זקוקה לתעודת הזהות שלה, כאמו, בשל גילו הצעיר, ולאו דווקא משום שהקטנוע רשום על שמה. "כך או כך", כתב השופט, "משלא נשאלה הנאשמת דבר לעניין זה, כל ניסיון לקבוע את הלך הנפש שלה באותה עת גובל בניחוש".

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
  • עו"ד סמאח סעדי עוסק בתעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים