מדריך חזה בילדה נופלת מסוס – והוכר כנפגע עבודה
בת 4 נפצעה בעצם הבריח לעיני מדריך הרכיבה הטיפולית שלה, שכעבור זמן מה עבר אירוע לבבי. בית המשפט קבע שקיים קשר בין שני האירועים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את הביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה
במדריך רכיבה טיפולית שחזה בילדה בת 4 נפצעת בנפילה מסוס - אירוע שגרם לו לתחושת מועקה שהובילה לאירוע לב. חרף ההתנגדות של הביטוח הלאומי קבעה השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ כי היה קשר ישיר בין שני האירועים.
כיומיים לאחר האירוע, במהלך נסיעה לרוסיה, הוא אושפז שם עקב החמרה במצבו ואובחן כמי שעבר אירוע לבבי. בהמשך, טען, הוא לקה גם באירוע מוחי אשר כתוצאה ממנו נותר עם מוגבלויות נוירולגיות ומוטוריות שונות בנוסף לבעיותיו הלבביות.
את התביעה הגיש המדריך בסוף דצמבר 2012. לטענתו, חודשיים קודם לכן הוא חזה בילדה חולת סי.פי שאותה הדריך נופלת מסוס. הוא זינק לעברה ותפס אותה בטרם נחבטה באדמה, אך לא הצליח למנוע את פציעתה. לדבריו, בשעות שלאחר מכן הוא חש מתח ומועקה פיזית ונפשית שהקשו עליו להמשיך ולתפקד. תחושת המועקה התחזקה לאחר שנודע לו שהילדה שברה את עצם הבריח, ולא הרפתה ממנו גם בימים שלאחר מכן.
תביעה
נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה
עו"ד גבריאל מלאך
קבלן שיפוצים נפגע קשה ממטען שהוצמד למכוניתו. אחרי שנדחה בבתי הדין לעבודה, הוא פנה לבג"ץ – שהרחיב את גבולות ההכרה בתאונות עבודה
הוא ביקש להכיר באירוע הנפילה כאירוע "חריג" שהוביל למצבו הבריאותי כיום, אך ביטוח לאומי דחה את תביעתו. לפיכך הוא פנה לבית הדין באמצעות עו"ד שחר גולן. במסגרת ההליך הועבר התיק לקרדיולוג מומחה שנדרש לבחון את הקשר הסיבתי בין המקרה לבין האירוע הלבבי שבו לקה התובע ברוסיה.
לפי חוות דעת המומחה, בגוף התובע אמנם קיננה טרשת עורקים רבת שנים שעלולה לגרום לאירוע לבבי, אך לסברתו, אלמלא מקרה הנפילה מהסוס היה האירוע נדחה לפרק זמן מאוחר ולא ידוע, ובסבירות של כ-90 אחוז ייתכן שכלל לא היה מתרחש. המומחה זיהה קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ל"תעוקה הבלתי יציבה" שהתפתחה אצל התובע ושהובילה בסופו של דבר להתקף הלב.
הביטוח הלאומי, שייוצג על ידי עו"ד יוחאי אלרון, טען בתגובתו כי חוות הדעת של המומחה התבססה על עובדות שגויות לגבי הזמן המדויק שבו התרחשו האירוע החריג והתקף הלב, דבר שהוביל בסופו של דבר לקביעה שגויה בדבר צמידות הזמנים ביניהם – וקביעת הקשר הסיבתי בין השניים.
אולם בפסק הדין אימצה השופטת אריאלה גילצר-כץ את מסקנות המומחה וקיבלה במלואה את גרסת התובע. היא קבעה שהנפילה אכן נחוותה על ידי המדריך כאירוע חריג בעוצמתו, כפי שעולה בבירור ממסמכי האשפוז. היא הדגישה ש"חריגותו" של אירוע נבחנת סובייקטיבית ביחס למצבו של התובע.
עוד נקבע כי כל עוד התרחש האירוע החריג בטווח של פחות משבוע מהאירוע הלבבי – ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירועים. כך לגבי מקרה זה שבו חלפו לא יותר מ-54 שעות מהנפילה ועד להתקף הלב.
לאור האמור דחתה השופטת גילצר-כץ את טענות הביטוח הלאומי לגבי פרק הזמן שחלף בין שני האירועים. בסיכומו של דבר, התקבל הערעור והביטוח הלאומי חויב בהוצאות התובע ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד שחר גולן
- ב"כ הנתבע: עו"ד יוחאי אלרון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
