מובארק עם הפנים לשארם א־שייח'

היו סימנים מוקדמים לכך שחוסני מובארק, הנשיא הרביעי והמודח של מצרים, יוכרז זכאי. זו הפעם הראשונה ששופטי בית המשפט העליון נטשו את משכנם הקבוע בעיבורה של קהיר כדי להתכנס, תחת אבטחה כבדה, באקדמיה לשוטרים. כאן, באולם שבמרכזו כלוב הנאשמים, התנהלו 46 הישיבות בעניינו של מובארק אחרי שדחה את ההצעה הנדיבה לעזוב לחו"ל, הסתגר בשארם א־שייח ונעצר.

"משפט המאה" קיפל בתוכו דרמה גדולה מהחיים. אף אחד משלושת קודמיו של מובארק לא סיים בעודנו חי, אף אחד לא עבר טלטלה כזו: ממאסר עולם שהושת עליו, כמעט גזר־דין מוות, שש שנים באגף שמור בבית חולים, וביום חמישי האחרון זיכוי מלא שאין לערער עליו יותר.

תיק מובארק כמעט סגור. הוא כבר לא אחראי לרצח 800 המפגינים נגדו בכיכרות מצרים. אחרי ששר הפנים שלו, חביב אל־עאדלי, שגם הוא הודח ונעצר, הוכרז חף מפשע - האחריות למותם של צעירי המהפכה נשארה תלויה באוויר. נותרו רק שני עניינים לא סגורים: פרשת המתנות היקרות שמובארק קיבל מהיומון “אל־אהראם” ופרשיית ניצול מעמדו לעשיית רווחים כספיים בסדר גודל של עשרות מליוני דולרים, שימשיכו להסתתר בחשבונות עלומים בחו"ל.

מעכשיו, לפי החוק היבש, מובארק רשאי לעזוב את הסוויטה בקומה השלישית של בית החולים הצבאי ברובע מעאדי. זה לא היה המאסר בתנאים קשים שאליו נשלחו רבבות המפגינים נגדו. הנשיא המודח זכה לביקורי משפחה תכופים, לטיפול רפואי צמוד, למשלוחי פרחים ממעריציו, ואפילו יכול היה להזמין טייק־אוויי ממסעדות השפים בקהיר. אחרי שזוכה מגיעה לו אבטחה צמודה, אולם לפי רחשי הרחוב זה יהיה מבצע מאתגר. קשה לראות את הנשיא א־סיסי מקצה מאות שוטרים מסביב לשעון, להתמודד עם גלי זעם פתאומיים. לשלטון הנוכחי יש צרות אבטחה מעל לראש ודאעש אורב להזדמנויות.

בסך הכל, הזיכוי עבר בשקט. פה ושם דאגו דוברי האופוזיציה לבטא התמרמרות, לרמוז שא־סיסי משך בחוטים מאחורי הקלעים, שבבתי הכלא לא נשארו ה"פולול" - האח"מים המושחתים מעידן מובארק. בסינדרום הנוסטלגיה שמאפיין כל כך את בני העם המצרי קל לזהות את נחשולי הגעגועים לשלטון הקודם. אם בעידן סאדאת התגעגעו לסיר הבשר של תקופת גמאל עבד א־נאצר, בעידן א־סיסי נזכרים שהמצב בשלטון "המודח" לא היה רע כל כך בהשוואה למצוקות הכלכליות של היום.

פתאום אתה שומע קולות שדורשים לפצות את מובארק, לתלות מחדש את תמונותיו על תחנת המטרו הנשיאותית. בעיניים ישראליות יוכלו לזהות שיש מי ששוב מכנים אותו “גיבור המלחמה והשלום” וזוכרים לו את פיתוח המיזמים הכלכליים בשיתוף עם הקהילה העסקית של ישראל.

אם הוא ייצא - בתיאום עם גורמי הביטחון - קשיש בן 88, חולה ומנותק, אחרי המעצר הממושך, קל לנחש שמובארק יבקש לסיים את חייו בווילה שלו בשארם א־שייח. כאן, במתחם הסגור בתוך בית המלון שאורחיו נעלמו עם מות התיירות, משימת האבטחה תהיה נוחה יותר. החוק יאסור עליו, כמי שנאשם בקבלת שוחד (וסידר לעצמו עסקה) להתמודד על תפקיד פוליטי. לא נראה שיש לו, בגילו, תוכניות מהסוג הזה.

הזיכוי של מובארק הוא שלב חיוני בהתמודדות של א־סיסי לתקופת נשיאות שנייה בשנה הבאה. מובארק לא יפריע, וכשחייו יסתיימו, יערכו לו הלוויה ממלכתית, בטקס צבאי מלא, והעיטורים יונחו על ארונו העטוף בדגל הלאום. זה בדיוק מה שהתכוון אליו כשהודיע עם סילוקו מהארמון כי "אני פטריוט מצרי, וכאן אחיה עד יומי האחרון".