מלכודת ההלוואות של חברות האשראי - בריביות של השוק האפור
חברות האשראי מעניקות "אשראי מתגלגל" - אפשרות לקבע את סך ההורדות החודשי לסכום קבוע ולגלגל את השאר לחודש הבא. המחיר: צבירת חובות בריביות שיכולות להגיע לכמעט 20%. למרות אזהרות בנק ישראל בעבר, האשראי ממשיך להתגלגל במחיר מופקע, והלקוחות לא תמיד מודעים לסיכונים
ג' (השם שמור במערכת), חגג לא מזמן 30. אין לו משכנתא להחזיר, הוא לא לקח הלוואה מהבנק או מכל גורם אחר, הוא גם לא ירש חובות שאותם הוא צריך לשלם ולמרות כל זאת הוא חייב כמעט 80 אלף שקל, רק "בזכות" כרטיס האשראי המתגלגל שלו.
ג', שהרוויח עד לאחרונה משכורת נאה, מרבה להשתמש בכרטיס האשראי. כשהציעו לו לפני שנים ספורות בחברת האשראי "פטנט" שיהפוך לו את החיים לנוחים יותר ואפילו "יסייע לו בניהול התקציב הכלכלי שלו", הוא מיהר לאמץ אותו בשתי ידיים, מבלי שהבין באמת מה המשמעות.
מה שלא כל כך הדגישו בחברת האשראי הוא שאותם "סכומים שמעבר", אלפי השקלים שמתגלגלים להם מדי חודש - לא נעלמים כמובן. הם נערמים לחוב שהולך ותופח ונושא ריבית, הן על התוספת החדשה מדי חודש לחוב והן על החוב שכבר הצטבר (כלומר ריבית דריבית). הריבית הזו היא מהגבוהות ביותר בקרב הריביות בענף האשראי הצרכני ובחלק מהמקרים היא נושקת גם ל-20%, בדומה לריביות הנהוגות בשוק האפור.
ג' לא ממש התעמק בסוגיה הזו, אף אחד גם לא טרח לחדד לו את הבעייתיות שבכך, למרות שהאשמה למצבו מוטלת כמובן בעיקר עליו. ג' פוטר לפני מספר חודשים מעבודתו, הוא התקשה לעמוד בפירעון החובות שצבר והם הלכו ותפחו בעזרת ריבית הנשך שנגבית ממנו. כך הוא מצא את עצמו עם 2 כרטיסי אשראי מתגלגל ועם חוב ל-2 חברות אשראי בסכום מצטבר של כ-80 אלף שקל והוא בקושי התחיל את חייו.
איך שאשראי מתגלגל לו
חברות כרטיסי האשראי עושות מעל ומעבר כדי לשדל את הלקוחות ללוות מהם כסף. שיטת שיווק מצוינת להציע אשראי במחיר מופקע היא כאמור "האשראי המתגלגל". התוכנית הזו מוצעת בצורות שונות, אך העיקרון בה זהה – בתאריך החודשי בו אמור לרדת מחשבונכם בבנק סכום הרכישות שביצעתם בכרטיס האשראי, יירד רק חלק מהחיוב – סכום קבוע שהגדרתם מראש. שאר החוב יתגלגל לחודש הבא ואף לחודשים אחריו. תמורת "הגלגול" הזה, תשלמו כאמור ריבית שתנוע בין כ-8% ועד 18% ויותר.
בדומה לג', לקוחות רבים של חברות האשראי לא ממש מבינים את המשמעויות. כבר בדצמבר 2009 בחן המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, את התנהלות 3 חברות כרטיסי האשראי בנושא, ובמסקנות שפרסם, כתב: "לקוחות רבים אינם מבינים את משמעותם של כרטיסי האשראי המתגלגל, וכתוצאה מכך לקוחות אלה צורכים אשראי יקר ומשלמים ריביות גבוהות מבלי שהתכוונו לכך". הפיקוח אף הורה אז, במקרים מסוימים, להשיב ללקוחות תשלומי ריבית שנגבו ביתר.
פנינו לחברות האשראי וביקשנו את נתוני הריביות וההלוואות שלהם, אך הן סרבו, באופן לא מפתיע.
נתוני בנק ישראל מראים כי למרות הבעייתיות שבסוג אשראי זה, הוא ממשיך לגדול. בסוף שנת 2014 סך החוב של הלקוחות שנטלו אשראי מתגלגל הסתכם ב-2.32 מיליארד שקל. פחות מ-3 שנים אחר כך, החוב הגיע כבר ליותר מ- 3 מיליארד שקל והוא מהווה כ-20% מסך החובות לחברות כרטיסי האשראי.
בדומה לג' קיימים עוד לקוחות נוספים שאינם מודעים למשמעות של ההלוואה הזו. חלק מהם יבינו את המשמעות בדרך הקשה - כשיתברר להם שהחוב לחברת האשראי רחוק מאוד מהסכום בו הם רכשו בסופר וגילגלו הלאה.
בתשובה לשאלת ynet, השיבו בבנק ישראל: "בשנת 2009 התקבל מספר גבוה יחסית של פניות בנושא, אל היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, אשר הובילו לתגובה מידית של הפיקוח. מאז ננקטו צעדים נוספים בנושא - לפני כ-3 שנים, נקבע שאסור לתת הטבות לא בנקאיות בעת העמדה בפועל של שירות האשראי המתגלגל או בעת שימוש בו, צעד אשר שיפר את יכולת שיקול הדעת של הלקוח בעת בחירה במוצר. בנוסף, לפני כשנה הופץ מכתב למערכת הבנקאית אשר הבהיר כי יש להתאים את מוצרי האשראי לצרכי הלקוחות. ואכן, כתוצאה מצעדים אלו כמות הפניות ירדה, ובשנתיים האחרונות כמעט ואין תלונות בנושא".
"נציין כי המוצר אכן עשוי להיות מסוכן במידה ולקוח שלא מבין את מהותו משתמש בו, אולם מנגד ייתכן ויש לקוחות אשר הוא יכול להתאים להם (למשל הוא משרת את הצורך בגמישות בפריסת התשלומים), ולכן לא נאסר שיווקו". בבנק המרכזי מפנים לדף ההסבר באתר בנק ישראל, המפרט את היתרונות והחסרונות של המוצר.
לפנייה לכתב/ת 
