שתף קטע נבחר

"איש ואישה בלילה": התחלה חדשה בגיל 70

כשאדי מור הייתה צעירה היה לה שיער כהה. עכשיו הוא לבן וקצר, ולואיס השכן חושב שהיא נאה כמו פעם. יום אחד מגיעה אדי לביתו של לואיס ומציעה לו הצעה אמיצה: "תהיתי אם תסכים לשקול לבוא לפעמים לבית שלי ולישון איתי. אני לא מדברת על סקס". שניהם אלמנים ומכירים זה את זו עשרות שנים. מה קורה מרגע שכף רגלו דורכת על מפתן דלתה? קראו את שני הפרקים הראשונים מתוך ספרו של קנט הרוף

אדי ולואיס, אלמן ואלמנה המתגוררים בשכנות באותה עיירה בקולורדו, הם מכרים ותיקים. ערב אחד, כשאדי באה לבקר את לואיס, היא מציעה לו לבוא ולישון בביתה לפעמים. שניהם לבד ושניהם בודדים, וכל שהיא מבקשת זה למלא את הלילות בדיבורים ובקרבה אנושית.

 

"איש ואישה בלילה" הוא ספרו השישי של קנט הרוף (Kent Haruf), שנכתב לפני מותו (2014), וספרו הראשון שתורגם לעברית. הרוף נולד בקולורדו, שם מתרחשות עלילות כל ספריו.

 

ספרו Plainsong, שיצא ב-1999, היה רב מכר ואף עובד לסדרת טלוויזיה. הספר הצליח עד כדי כך שלאחר כתיבתו פרש הרוף ממשרת ההוראה והתמקד בכתיבה עד יום מותו.

 

רוצים לקרוא את "איש ואישה בלילה" (הוצאת "כתר") בגירסה הדיגיטלית? הורידו את האפליקציה לאייפון, לאייפד ולאנדרואיד .

 

 

ואז ערב אחד במאי, קצת לפני שהחשיך לגמרי, באה אֶדי מוּר לבקר את לואיס ווֹטֶרס.

הם גרו במרחק כמה בתים זה מזה ברחוב סידַר שבחלק הישן ביותר של העיירה, רחוב שעצי בּוּקיצה וגוּדגדָן ואדר יחיד צמחו בו לאורך שפת המדרכה ומדשאות ירוקות השתרעו בו מהמדרכה עד הבתים בני שתי הקומות. במשך היום היה חמים אבל עכשיו בערב קריר. היא הלכה על המדרכה מתחת לעצים ופנתה ליד הבית של לואיס.

 

 (יח"צ) (יח

כשניגש לואיס אל הדלת היא שאלה, אני יכולה להיכנס ולדבר אתך על משהו?

הם התיישבו בסלון. אפשר להציע לך לשתות? תה?

לא תודה. אולי לא אהיה פה מספיק זמן לשתות אותו. היא הסתכלה סביב. הבית שלך יפה.

דיאן הקפידה תמיד שהבית יהיה יפה. גם אני השתדלתי קצת.

הוא עדיין יפה. לא הייתי פה שנים.

היא הסתכלה מבעד לחלונות בחצר הצדדית שהלילה השתקע בה ובמטבח שמנורה דלקה בו מעל לכיור ולמשטחי העבודה. הכול נראה נקי ומסודר. הוא צפה בה. היא אישה נאה, הוא תמיד חשב כך. כשהייתה צעירה יותר היה לה שיער כהה, אבל עכשיו הוא לבן וקצר. היא עדיין חטובה, רק קצת רחבה במותניים ובירכיים.

אתה בטח שואל את עצמך מה אני עושה פה, היא אמרה.

טוב, לא חשבתי שבאת כדי להגיד לי שהבית שלי יפה.

לא. אני רוצה להציע לך משהו.

אה?

כן. מעין הצעה.

טוב.

לא נישואים, היא אמרה.

גם את זה לא חשבתי.

אבל זו שאלה שהיא כאילו מתחום הנישואים. אבל עכשיו אני לא יודעת אם אני מסוגלת. אני מתחילה לקבל רגליים קרות. היא צחקה קצת. זה קצת כמו בנישואים, לא?

מה?

רגליים קרות.

כן, זה יכול להיות.

כן. טוב, פשוט אגיד את זה.

אני מקשיב, אמר לואיס.

תהיתי אם תסכים לשקול לבוא לפעמים לבית שלי ולישון אתי.

מה? למה את מתכוונת?

אני מתכוונת לזה ששנינו לבד. אנחנו חיים לבד יותר מדי זמן. שנים. אני בודדה. אני חושבת שאולי גם אתה. מעניין אותי לדעת אם תסכים לבוא לישון אתי בלילות. ולדבר.

הוא נעץ בה את עיניו, צפה בה, סקרן עכשיו, זהיר.

אתה לא אומר כלום. עצרתי לך את הנשימה? היא שאלה.

כנראה.

אני לא מדברת על סקס.

באמת תהיתי.

לא, לא סקס. אני לא רואה את זה ככה. אני חושבת שאיבדתי את הדחף המיני מזמן. אני מדברת על לעבור את הלילה. ולשכב במיטה בחמימות, בידידות. לשכב יחד במיטה ושתישאר כל הלילה. זה הכי גרוע בלילות. אתה לא חושב ככה?

כן. אני חושב ככה.

בסוף אני לוקחת כדורים כדי להירדם וקוראת עד מאוחר מדי ולמחרת אני מטושטשת. לא מביאה שום תועלת לא לעצמי ולא לאף אחד אחר.

גם אני עברתי את זה.

אבל אני חושבת שאצליח לישון שוב אם יהיה אתי עוד מישהו במיטה. מישהו נחמד. הקִרבה שבזה. לדבר בלילה, בחושך. היא חיכתה. מה אתה חושב?

לא יודע. מתי את רוצה להתחיל?

מתי שאתה רוצה, היא אמרה. אם אתה רוצה. השבוע.

תני לי לחשוב על זה.

בסדר. אבל אני רוצה שאם תחליט שכן, תתקשר אליי ביום שאתה בא כדי שאדע לצפות לך.

בסדר.

אני אחכה לשמוע ממך.

ואם אני נוחר?

אז תנחר, או שתלמד להפסיק.

הוא צחק. זה יהיה תקדים.

היא קמה ויצאה והלכה בחזרה לביתה, והוא עמד בדלת ועקב אחריה, אחרי האישה בת השבעים עם מבנה הגוף הבינוני והשיער הלבן שהלכה מתחת לעצים בטלאי האור שהטיל הפנס שבפינת הרחוב. מה לעזאזל, הוא אמר. אל תתחיל להיסחף עכשיו.

2

 

למחרת הלך לואיס אל הסַפּר שברחוב הראשי, רחוב מיין, וביקש תספורת קצרה ומסודרת, מעין תספורת צבאית, ושאל את הסַפּר אם הוא עדיין מגלח אנשים, והספר אמר שכן אז הוא ביקש גם גילוח. אחר כך הלך הביתה והתקשר לאדי ואמר, הייתי רוצה לבוא הלילה אם זה עדיין בסדר.

בהחלט, היא אמרה. אני שמחה.

הוא אכל ארוחת ערב קלה, רק כריך וכוס חלב, הוא לא רצה להרגיש כבד ומנופח במיטתה, ואחר כך התקלח ממושכות במים חמים וקרצף את גופו ביסודיות. הוא קצץ את ציפורני ידיו ורגליו ועם רדת החשכה יצא דרך הדלת האחורית והלך בסמטה שמאחורי הבית ובידו שקית נייר שבתוכה פיג'מה ומברשת שיניים. היה חשוך בסמטה וצעדיו השמיעו צליל של גריסה בחצץ. בבית ממול דלק אור והוא ראה צדודית של אישה שעמדה ליד הכיור במטבח. הוא נכנס לחצר האחורית של אדי מור, חצה את החניה המקורה ואת הגינה ודפק על הדלת האחורית. הוא חיכה זמן רב למדי. מכונית עברה בכביש שבחזית הבית ופנסיה הקדמיים זהרו. הוא שמע את תלמידי התיכון ברחוב מיין צופרים זה לזה. ואז עלה מעל לראשו האור במרפסת והדלת נפתחה.

מה אתה עושה פה מאחור? אמרה אדי.

חשבתי שכך יש פחות סיכוי שאנשים יראו אותי.

זה לא מעניין אותי. הם יֵדעו. מישהו יראה. בוא לדלת הקדמית מהמדרכה שלפני הבית. החלטתי שאני לא אתייחס למה שאנשים חושבים. עשיתי את זה יותר מדי זמן - כל החיים שלי. אני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה. אם אתה בא מהסמטה זה כאילו אנחנו עושים משהו לא בסדר או משהו מחפיר, משהו שצריך להתבייש בו.

יותר מדי זמן הייתי מורה בעיירה קטנה, הוא אמר. זו הסיבה. אבל בסדר. בפעם הבאה אבוא מהדלת הקדמית. אם תהיה פעם הבאה.

אתה חושב שלא תהיה? היא אמרה. זה סטוץ של לילה אחד?

אני לא יודע. אולי. בלי הסקס כמובן. אני לא יודע איך זה ילך.

אתה לא מאמין בכלל, מה? היא אמרה.

בך דווקא כן. אני יכול להאמין בך. אני כבר רואה את זה. אבל אני לא בטוח שאני יכול להשתוות לך.

על מה אתה מדבר? לְמה אתה מתכוון?

לאומץ, הוא אמר. לנכונות להסתכן.

כן, אבל אתה פה.

נכון. אני פה.

אז כדאי שתיכנס. אנחנו לא צריכים לעמוד פה בחוץ כל הלילה. גם אם זה משהו שלא צריך להתבייש בו.

הוא הלך אחריה מהמרפסת האחורית אל תוך המטבח.

בוא נשתה קודם, היא אמרה.

נשמע רעיון טוב.

אתה שותה יין?

קצת.

אבל אתה מעדיף בירה?

כן.

אני אדאג שתהיה בירה בפעם הבאה. אם תהיה פעם הבאה, היא אמרה.

הוא לא ידע אם היא מתלוצצת. אם תהיה, הוא אמר.

אתה מעדיף יין לבן או יין אדום?

לבן, בבקשה.

היא הוציאה בקבוק מהמקרר, מזגה לכל אחד מהם חצי כוס והם התיישבו ליד שולחן המטבח. מה יש בשקית? היא שאלה.

פיג'מה.

זה אומר שאתה מוכן לנסות את זה לפחות פעם אחת.

כן. זה מה שזה אומר.

הם שתו את היין. אתה רוצה עוד משהו?

לא. לא נראה לי. אנחנו יכולים לעשות סיור בבית?

אתה רוצה שאראה לך את החדרים ואת המבנה.

אני פשוט אוהב להכיר את המקום שאני נמצא בו.

כדי שתוכל לחמוק החוצה במקרה הצורך, בחושך.

דווקא לא, לא על זה חשבתי.

היא קמה, והוא הלך אחריה לחדר האוכל ולסלון. אחרי זה היא הובילה אותו למעלה לשלושת חדרי השינה, החדר הגדול בחזית הבית שהשקיף על הרחוב היה שלה. כאן תמיד ישַנו, היא אמרה. לג'ין היה חדר מאחור ובחדר השלישי השתמשנו בתור משרד.

בהמשך המסדרון היה חדר רחצה אחד וחדר רחצה נוסף היה ליד חדר האוכל למטה. בחדר השינה הייתה מיטת קינג סייז מכוסה בכיסוי כותנה קל.

מה דעתך? היא שאלה.

הבית יותר גדול ממה שחשבתי. יותר חדרים.

זה היה בית טוב בשבילנו. אני גרה כאן ארבעים שנה.

שנתיים אחרי שחזרתי הנה עם דיאן.

לפני הרבה זמן.

 

רוצים לקרוא את ההמשך? היכנסו לכאן 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים