כן, אתן יכולות
בימים האחרונים הפכו כמה מרבני ועסקני הציונות הדתית למומחים לאורתופדיה ולפיזיולוגיה, ובמקום לצטט מהגמרא הם מציגים מחקרים רפואיים שמסבירים מדוע בנות לא יכולות להיות לוחמות ואיזה נזק עלול להיגרם לגופן הרך והענוג, כאילו שזה מה שמטריד אותם. הטיעונים שלהם אולי ידידותיים יותר לאוזן החילונית מדברי האיוולת של הרב לוינשטיין (או כמו שאוהבים לכנות אותו: "הרב יגאל"), אבל המטרה היא אותה מטרה.
אני לא כזה מומחה גדול לגוף האדם, אבל אני יכול להעיד שכגבר די חסון וספורטיבי בגובה 1.84 ס"מ ובמשקל שבין 75 ל־80 ק"ג סיימתי מסלול צנחנים עם שברי מאמץ, והברכיים שלי דפוקות עד היום. ודווקא אחד החיילים הכי פייטרים בפלוגה שלי היה חנון ממושקף, צנום וצהוב כאפרוח, ששקל בקושי 50 ק"ג, אבל היה לו כוח רצון של בולדוזר. הוא היה נמוך ממני, רזה ממני וחלש ממני, אבל הוא היה חייל הרבה יותר טוב ממני. כך שהגודל הפיזי לא תמיד קובע.
האם כל בת מתאימה להיות לוחמת? לא. האם כל בן מתאים להיות לוחם? גם לא. נכון שבאופן ממוצע בנים יותר חזקים פיזית מבנות. לא צריך בשביל זה מחקרים. מספיק לראות את ההבדל בין שיאי הגברים והנשים באתלטיקה. אבל להסתכל רק על הממוצע זה כמו לדבר על ההוא שטבע בבריכה שהעומק הממוצע שלה הוא חצי מטר. הרי יש נשים בנות 40 שרצות מרתון מלא ואפילו אולטרה־מרתון, משהו שאני לא מסוגל לעשות אפילו בחלום, ויש גברים שמתעצלים להרים את השלט של הטלוויזיה כדי להעביר לערוץ הספורט שהם כל כך אוהבים. אני משוכנע, למשל, שכמעט כל חיילת שסיימה קורס מדריכי אימון גופני מסוגלת להיות לוחמת חי"ר, לא כל שכן לוחמת שריון.
בלהט הוויכוח על שירות קרבי לבנות נשמעת גם הטענה שצה"ל מנמיך את הסטנדרטים שלו בשם ערך השוויון ופוגע בערך החתירה לניצחון. מעניין, כי בשני העשורים האחרונים הקלו את סרגל המאמצים גם ללוחמים־בנים, קיצרו את מסע הכומתה בחטיבות החי"ר ואפילו קבעו שש שעות שינה מטכ"ליות בשגרה, שזו לא בדיוק ההכנה הכי טובה למלחמה. אני לא זוכר שאנשי הציונות־הדתית התלוננו אז שהדבר פוגע בערך הניצחון. וזה לא שעד עכשיו ראינו איזה ניצחונות מי יודע מה גדולים עם שדרת פיקוד שמורכבת כולה מגברים, ממפקדי כיתה ועד רמטכ"ל.
יש שיאמרו, למה זה כל כך חשוב בעצם? הרי יש נושאים הרבה יותר דחופים לקדם בנושא זכויות נשים, כמו שוויון בשכר או מאבק אמיתי בעבירות המין וההטרדות המיניות. אבל גיוס בנות ליחידות קרביות חשוב לא רק מפני שכיום שוללים ממחצית האוכלוסייה את זכות ההגשמה העצמית, אלא גם כי המטה הכללי של צה"ל הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר במדינת ישראל ומהווה מקפצה לתפקידים בכירים באזרחות, ולא ייתכן שיהיה על טהרת הגברים.
מאז קום המדינה הייתה רק אלופה אחת – ראש אכ"א לשעבר אורנה ברביבאי. רוב תפקידי האלופים מחייבים רקע פיקודי־קרבי כמג"ד, מח"ט, מפקד אוגדה וכו', ובצדק. אפילו ראש אמ"ן הוא בדרך כלל איש חיל רגלים או שריון ולא קצין מודיעין. כדי שתהיה בעוד שלושה עשורים אישה מפקדת פיקוד, בוודאי רמטכ"לית, היא צריכה להתגייס כבר מחר בבוקר ליחידה קרבית.
כך שמי שמתאים פיזית ומנטלית להיות לוחם, שיהיה לוחם, ומי שלא מתאים – שלא יהיה, ולא משנה אם זה בן או בת. ושהרבנים יחזרו לספרי הגמרא. ¿