הגמר הקלאסי בסכנה
בזמן שקליבלנד וגולדן סטייט מקרטעות, צצו כמה קבוצות שנראות כמי שמסוגלות לשים קץ לשלטון של לברון וקרי וללכת עד הסוף. למשל, וושינגטון וסן אנטוניו. ויש גם כמה מועמדות בכאילו
בתחילת העונה, במיוחד לאחר החתמתו של קווין דוראנט בגולדן סטייט, שחזור הגמר משתי העונות האחרונות נראה כדבר הבטוח ביותר בספורט העולמי. אלא שמאז עברו הרבה מים בנהר. קבוצות חדשות צצו ונראות כמאמינות בעצמן, הפציעה של דוראנט והשחיקה בקליבלנד ערערו את התחזיות.
קליבלנד במאזן 9:0 העונה במשחק השני של לילה אחרי לילה, מה שמעיד על עייפות וקשיים להתמודד עם עומס. עם מאזן 6:4 בעשרת המשחקים האחרונים, פתאום בוסטון במרחק 2.5 משחקים בלבד ו־וושינגטון במרחק 3. גולדן סטייט בכלל מקרטעת לקראת הפלייאוף. הפציעה, כאמור, של דוראנט, התקופה הרעה שעוברת על סטף קרי והיעדר עומק. אני לא בטוח שהיא המועמדת הראשית לסיים במקום הראשון במערב.
(צילום: רויטרס)
השאלה הגדולה היא אם יש קבוצות שמסוגלות לנצל את המצב ולהעביר אליהן את ההגמוניה. התשובה היא כן ולא, הנה כמה דוגמאות:
סן אנטוניו
הספרס תפסו לראשונה אחרי שנים רבות בשלב כזה של העונה את המקום הראשון במערב, והם בהחלט יכולים לראות את עצמם כמועמדים להישאר שם. יש להם יותר עומק מלגולדן סטייט, ניסיון, כוכב לוהט בדמות קוואי לאונרד ואת המאמן המנוסה ביותר ב־NBA, גרג פופוביץ'. בנוסף, גם למרכוס אולדריג' חזר ואין סיבה שהם שלא יסיימו לפני הווריורס.
יוסטון
מייק דאנטוני עשה עבודה גדולה עם קבוצה שהייתה נראית מפורקת בשלב הזה אשתקד. המוח ההתקפי שלו זרם והביא את ג'יימס הארדן לדיון על תואר ה־MVP – שיפור של שלושה ריבאונדים ושישה אסיסיטים למשחק לעומת המספרים שלו בקריירה. השאלה הגדולה היא אם המגמה תימשך בפלייאוף. אני בכלל לא בטוח.
בוסטון
יש הרגשה שכולם מאוהבים בבוסטון, שמעלה לרבים זיכרונות מאותן עונות גדולות בגארדן. אייזיאה תומאס נותן עונה מפלצתית, הסגל עמוק וההגנה נהדרת. אבל האמת היא שבפלייאוף הכוכבים הם אלה שנותנים את הטון. ג'ון וול מוושינגטון יהיה מאץ'־אפ קשה עבור תומאס, ובראדלי ביל טוב יותר מכל אופציה אחרת בבוסטון. אם הסלטיקס לא מסיימים במקום השני במזרח, אני לא רואה אותם בגמר.
וושינגטון
הקבוצה הטובה ביותר בשנת 2017 ובעצם מאז החודש הראשון של העונה, שהיה רע מאוד מבחינתה. כאשר ניצחה את טורונטו 0:4 בסיבוב הראשון לפני שנתיים, היה נראה שלוושינגטון חסר בורג משמעותי אחד מלהתחרות על התואר. רנדי וויטמן איבד את חדר ההלבשה ובמקומו הובא סקוט ברוקס, אולי כניסיון נואש אחרון להחזיר את ה"בן האובד" (דוראנט). החודש הראשון היה נראה רע וחשבתי שהקבוצה קרובה יותר לתהליך בנייה מחדש מאשר למאבק על התואר, אלא שמאז היוצרות התהפכו וברוקס חייב להיות מאמן העונה, וול הפך לסופרסטאר שתמיד חשבו שיהיה. ביל מתקרב להיות כזה, ויותר מכל רואים שזו קבוצה שבאמת מאמינה, נראית לא פחות טובה מאף אחד. מועמדת רצינית לקחת אליפות.
יוטה
קבוצה טובה ומתפתחת. לדעתי היא תעבור את הסיבוב הראשון, במיוחד אם יהיה לה ביתיות (כרגע יש). קבוצות מאוד מתקשות לנצח אצלה, אבל אבל לדעתי לא מדובר באיום רציני על התואר.
טורונטו
למרות הטרייד עבור איבקה, עושה רושם שטורונטו מעבר לשיא, מה גם שלאורי פצוע ובלי קשר אני לא חושב שדה רוזן ולאורי הם מאצ' אפ טוב מול וול וביל. אם בוסטון לא תסיים ראשונה במזרח, אני לא רואה אותם מתקרבים לגמר האזורי.
ל.א קליפרס
מה קורה כל פעם עם הקבוצה הזו. פציעות, מכות עם אפסנאים (בשנה שעברה) או שהם פשוט לא מספיק טובים. לא רואה אותם עוברים את יוטה, ולדעתי אפילו הלייקרס קרובים יותר לאליפות מהם. העסק פשוט לא עובד בצד האדום של עיר המלאכים. לא בטוח כבר שגם כאשר כריס פול בריא הוא בין שלושת הרכזים הטובים בליגה, ואם אתם מאלה שמחשיבים את הארדן כרכז, אז הוא גם לא בין חמשת הרכזים הטובים.
לפנייה לכתב/ת 
ג'ון וול
צילום: רויטרס
מומלצים
