זו הסיבה שהילדים שלכם מחוברים למסכים

למה הילדים מחוברים כל הזמן למסכים?

התשובה הפשוטה היא שהם נהנים ושהמסכים ממכרים. התשובה המורכבת היא שהילדים שלנו נולדו לעולם המסכים עם הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר. התשובה המורכבת יותר והמלאה יותר היא שזה לא רק הילדים. השינויים הם דרמטים ובלתי צפויים. הגירויים שהמסך מציע לכל גיל הם אדירים ויש לו חלק כמעט בכל תחומי החיים.

המסרים שהילדים מקבלים מבלבלים ולא אחידים. לצד ההערות וביקורת הם רואים אותנו ההורים מחוברים למסכים שלנו. השותף הראשון לזמן משותף של הורים וילדים הוא בדרך כלל המסך של ההורה. זה נע בין צילום, תיוג, שליחת הודעות, בדיקה של מיילים מהעבודה ועד שיטוט מהורהר בפיד המתעדכן של הרשת החברתית החביבה עלינו. בנוסף, כל התראה מהנייד (מרחוק יודעים את הצליל הייחודי לכל התראה) מסיטה את תשומת הלב שלנו, עוצרת פעילות עם הילדים ומעבירה מסר בעייתי של אני לא לגמרי פה. כמעט ואין לילדים תשומת לב בלעדית. המחיר העיקרי של המסכים הוא פגיעה ביכולת להרגיש ופגיעה ביכולת לייצר אינטימיות.

קראו עוד:

- 10 דברים שחייבים לבדוק לפני שבוחרים גן

- אילמות סלקטיבית: לעזור לילד לפרוץ את המחסום

- מחקר: זה מה שיגרום לילד שלכם לזכור יותר

מה אנחנו ההורים יכולים לעשות?

כמו בהרבה דברים התשובה היא מינון. מחקרים מראים שזמן מסך בגיל הרך פוגע בהתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של ילדים. עד גיל שנתיים נגביל מאוד את החשיפה למסכים. בגילאי הגן ההמלצה היא עד שעת מסך אחת ביום ובגיל בית ספר יסודי עד שעתיים ביום.

ככל שהילדים גדלים, זמן המסך הוא מגוון יותר. בנוסף לצפייה ומשחק השדה החברתי שם, באמצעות המסך הם לומדים וקוראים, שומעים מוזיקה ומתעדכנים. כאן יש משמעות לבדיקה איך שאר התחומים בחיים. הלך הרוח מול הילדים חשוב לא פחות. אנחנו כולנו בתוך הדבר ורצוי להחליט על זמנים ציבוריים נטולי מסך להורים וילדים.

המסכים משנים את אופי הקשר בין בני אדם. האחריות שלנו כהורים היא לגדל ילדים שיודעים ליצור קשר אנושי, לחוש אמפתיה, לייצר אינטימיות. כהורים עלינו לדאוג לשיח פתוח עם הקשבה, שיתוף והומור ולעודד מעורבות והתעניינות מתוך מקום של יחסים לצד המסכים.

גלית נחום לאומי, מנחת הורים ומשפחות, מכון אדלר

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet