בלי תוכנית, מטרות וחזון

כשדירגו את מכבי ת"א במקום העשירי ביורוליג לפני תחילת העונה, הייתי מופתע. מה הם יודעים שאנחנו לא? האם לא שמעו שמכבי החתימה את אנדרו גאודלוק, סוני ווימס, מאיק צירבס וקווינסי מילר? האם מאמן נבחרת ישראל הוא בחירה לא טובה?

את התוצאות כולם יודעים. מכבי ת"א הייתה רוב העונה מחוץ לתמונת הטופ 8, מתחילת הסיבוב השני איבדה סיכוי מעשי, ואת ארבעת המשחקים האחרונים שיחקה לפרוטוקול. מי שחושב שזו תוצאה של מכת פציעות או מזל רע, טועה. פציעה אינה בשליטתנו, חזרה מוקדמת שגורמת לפציעה חוזרת היא תוצאה של פאניקה, וזה כבר ניהול.

אחד הקוראים שלח לי תרגיל שעושים בסדנה עסקית. הוא התבקש לכתוב מה נדרש כדי להרוס את העסק שלו עד היסוד: לקנות ביוקר ולמכור בזול, להעסיק עובדים גרועים ולשלם להם משכורות גבוהות, מנהלים יעסקו בנושאים שהם לא מבינים, אין תוכנית, אין מטרות, אין חזון. ואז הוא התבקש לסמן כל מה שהוא כבר מבצע בפועל מתוך הרשימה, ונשאר המום כשגילה שהוא הורס במו ידיו את העסק: עוסק בדברים שהוא לא מבין, מגייס עובדים גרועים ומשלם להם שכר גבוה, חוזר שוב ושוב על אותן טעויות, קונה ביוקר ומוכר בזול, עובד בלי תוכנית. אין סבלנות להתמיד בשינוי לאורך זמן.

תוצאות נבחנות ביחס עלות מול תועלת. מול 120,000,000 שקל השורה התחתונה היא קטסטרופלית, ואת הנזק התדמיתי למותג קשה להעריך. בדיקת הסמים המוזמנת, ייבוש הישראלים, התביעה המבישה של הוותיקים נגד הצעירים, ה"החלטה הקלה" לפטר את ארז אדלשטיין אחרי שני משחקים באמצע הלילה, מינוי עוזר מאמן חסר ניסיון, החתמת מאמן לטבי לקבוצה אמריקאית.

אי אפשר להפיל הכל על המאמן(צלום: ראובן שוורץ)

לא ברור מי ואיך מקבל החלטות? מי בחר שחקנים שלא יכולים לשחק ביחד? איך מכבי ת"א הפכה לקבוצה בלי אופי, עם סף שבירה נמוך? איך שחקנים של מיליון דולר פלוס, שעליהם בנו את הקבוצה, התאיידו? ושאלת השאלות: חלק מיושבי הטריבונות, שקנו מינוי להצלחות וחגיגות, נטשו. כמה מהם יחזרו בעונה הבאה? אי־אפשר יותר להפיל כישלונות על המאמן, חשבון הנפש והכיס הוא של הבעלים והמנהלים. קוראים לזה לקיחת אחריות.