החוצפה של יובל נעים / "המשקיף"
אחרי שכמה משחקניו שבתו בגלל שלא קיבלו את כספם, הוא איים כי "הם גמרו את הקריירה". אחרי הניצחון בשבת, מאמן הפועל אשקלון לחץ להם את הידיים והתנצל. וגם: לאן נעלם אלי טביב וההצעה "המהפכנית" למנהלת הליגה
על יובל נעים אומרים מקורביו בתקשורת שהוא "מאמן של שחקנים". אילו באמת היה כזה, הוא היה חייב להתייצב לצידם במאבקם הצודק והאלמנטרי. אבל המאמן החליט להבין דווקא לליבם של החוצפנים מאגף הרשלנות והשרלטנות בעירייה.
"אני לא מבין על מה השביתה", אמר נעים. "אמרתי לשחקנים 'אני לא מאמן של הנהלה, אני מאמן של אמת'. לי הכי קל לדבר, כי לי חייבים הכי הרבה כסף. אבל יומיים לפני משחק? יש פה הרבה מאוד שחקנים שלדעתי היום סיימו את הקריירה שלהם. אני עם חלק מהשחקנים לא ארצה להתעסק בעתיד".
שמתם לב לאיש העקרונות? רק עם חלק מהשובתים הוא לא ירצה להתעסק. לשחקנים הטובים, שאולי יוכלו לעזור לו בעתיד, נעים יסלח. עם הפחות טובים, שגם ככה מרוויחים מעט ומתקשים בלי המשכורת, המאמן יתחשבן. לו עצמו לא צריך לדאוג. כשחתם ב־2014 בקבוצה מליגה א' שהעירייה שפכה עליה מיליונים, הוא סיפר בגאווה: "השכר שלי יהיה לא נמוך מלפחות שישה־שבעה מאמנים בליגת העל". אז רזרבות יש כנראה, וכפי שקרה בעבר בהפועל פ"ת, יש לו דרכים משלו לגביית חובות.
ביום חמישי טען הכלכלן והסוציאליסט אלי אוחנה ששחקני אשקלון נחפזו מדי, שהם צריכים סבלנות, ושזה בסדר אם ינקטו צעד דרסטי רק אם הסחבת תימשך. עופר אורליצקי מהרשות להפקרת תקציבים לא יכול היה לנסח זאת טוב יותר. כל עוד הלחץ אינו על חשבון הבנק שלך, מה אכפת לך להמליץ על אורך רוח?
אלא ששחקני אשקלון לא נולדו אתמול, ורובם גם לא נולדו בארץ אחרת. הם יודעים טוב מאוד שאם ישבתו אחרי שירידת הליגה תהפוך חלילה לעובדה, אף אחד לא יסתכל בכיוון שלהם.
את האחראים הראשיים לביזיון, ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני ושלישו הנאמן איתן קסנטיני, כולם כבר מכירים. באוגוסט 2014 כינסו שניהם מסיבת עיתונאים פומפוזית, בנוכחות המאמן החדש, ופיזרו הצהרות. "תם עידן פרוספר אזגי", הכריז אז שמעוני. "שחקנים צריכים להבין, יש להם גב מעיריית אשקלון. משכורת בזמן, אין איחורים, אין כלום".
אז אמר. היום יש כאלה שמתגעגעים אפילו לאזגי. הקשקשן המוניציפלי מושעה ומתמודד עם כתב אישום חמור, מלחכי פנכתו חסרי אונים, ושחקני הקבוצה שרצו גב ממאמנם קיבלו ממנו כתף קרה. זו חוכמה קטנה מאוד. מאמן צריך לתמוך בשחקנים שלא מביאים פרנסה הביתה, וביום חמישי נעים איבד לא רק את חדר ההלבשה אלא גם את חדר האוכל. דווקא הוא, שהתבכיין לא מעט על קיפוח מצד שופטים, לא התרגש מקיפוחם של השובתים.
והנה במוצ"ש, מהפך! אחרי ה־0:2 שהעלה את אשקלון מעל לקו האדום, נעים הקפיד ללחוץ את ידיהם של אלה שרק יומיים קודם גמר להם את הקריירה (או לפחות לרובם), ואפילו אמר: "אני מאמין מאוד בשחקנים". חבל. במקום זה הוא היה צריך לומר: "הפעם אני מעדיף לשתוק ולהתנצל בפני השחקנים. הניצחון כולו שלהם".
טביב לא שמע?
שמתם לב איך טיפל אמש אלי טביב, הלוחם ללא חת בגזענות, כשביציע המזרחי שרו: "הנה היא עולה הקבוצה הגזענית של המדינה", ולחלופין: "שיישרף לכם הכפר"?
לא, הוא לא הוריד את שחקניו מהמגרש כפי שאיים בשבוע שעבר, אלא דבק בשיטת שלושת השלבים: בהתחלה ישב ביציע הכבוד (לא על הספסל כמו בחיפה), אחר כך הפעיל רמקולים (כדי שהשופטים לא ישמעו), ובסוף נעלם.
הצעה חשובה למינהלת
במשחק בין הפועל חיפה להפועל ת"א הרים הקוון דני קרסיקוב דגל לנבדל של עדן בן־בסט, שדווקא כבש שער חוקי. את המצב איזן הקוון בצד השני, אדי ליעוז, שלא ראה אופסייד ברור
של ניסו קפילוטו, והוביל לאישור שער לא חוקי של מהראן לאלה.
במושבה בעט רועי גורדנה מבני־יהודה כדור שפגע במשקוף שערה של הפועל כפר־סבא וצנח מעבר לקו. הקוון יחיאל חלובה ושופט הרחבה רפעת אלחמולה היו כחולמים. בטדי, איתן שמואלביץ' וצוותו לא ראו פנדל ברור שהגיע לסכנין.
לכבוד הפלייאוף, החליטו במינהלת הליגה לשבץ שישה שופטים לכל משחקי ליגת העל. אחרי הפנדל שלא היה במשחק העונה, והפאשלות אתמול, המסקנה ברורה: שישה שופטים זה לא מספיק, חייבים שמונה.
לפנייה לכתב/ת 
