מפגש הנפילות

בעוד יומיים יתייצבו בפיס ארנה הפועל ירושלים ומכבי תל אביב לקלאסיקו של הכדורסל הישראלי. לפי היכולת שמציגות שתי הקבוצות בשבועות האחרונים המפגש רחוק מהכינוי היוקרתי.

• לטבלת ליגת העל
  

כזכור, קבוצתו של איינארס בגאצקיס נמצאת בשפל חסר תקדים ורשמה שישה הפסדים רצופים בכל המסגרות. בצד השני של המגרש המצב לא הרבה יותר טוב. מאז ההדחה בחצי גמר היורוקאפ החבורה של סימונה פיאניג'אני נראית כמו הצל של עצמה וגם היא עומדת על רצף הפסדים (ארבעה) שמייצר אווירת משבר.

אז מדוע זה קורה? איך קבוצות עתירות ממון עם סגל שחקנים נוצץ, בטח ביחס לליגה המקומית, מציגות כדורסל כל כך רע. פנינו לשני מומחים שעוסקים בצד המנטלי ולמאמן כדורסל שעבד בשני המועדונים, ולהלן המסקנות.

אין תחושת שייכות

אין ספק שההתבטאות של אורי אלון (ממנה חזר בהמשך) לפני מספר חודשים כי אירופה חשובה מהליגה הישראלית, ושבמסגרת המקומית ניתן לתקן בהמשך הדרך, השפיעה על השחקנים. "רואים ומרגישים שהמערכת שידרה לשחקנים שתי מערכות ציפיות שונות", מציין ארז לב, מאמן מנטלי לספורטאים. "מצד אחד היא שמה את כל הביצים במסגרת האירופית, ומנגד בליגה הייתה הרגשה ביכולת של השחקנים שהם אימצו את גישת ה'יהיה בסדר'. שחקנים הגיעו הרבה יותר דרוכים לאירופה, ובליגה הדריכות הייתה שונה לחלוטין, הן בשפת הגוף והן באינטנסיביות".

אורי אלון. המסר השפיע לרעה(צילום: ראובן שוורץ)

קשה להגיד שסגל הישראלים של ירושלים בינוני. שחקנים כמו ליאור אליהו, יותם הלפרין, בר טימור וגם אייזיק רוזפלט ואבירם זליקוביץ' היו נחטפים על ידי כל קבוצה בליגת העל. בדרך כלל קבוצה עם מקומיים איכותיים חווה הצלחה בליגה. אז מדוע זה לא מצליח העונה אצל סגנית האלופה? לב: "החוק הרוסי מתפוצץ לירושלים בפרצוף. הגישה הייתה שלא צריכים את הישראלים באירופה, אבל עכשיו היא חייבת אותם. רואים שם שחקנים שבשפת הגוף שלהם רוצים שהעונה הזו כבר תיגמר".

אבל עדיין, הם שחקנים מנוסים שעברו הרבה בקריירה. הציפייה מהם היא שונה.

"לכולנו בתור בני אדם חשובה תחושת השייכות. אין ספק שלאורך כל העונה הייתה הרגשה באוויר שאין שום תחושה של שייכות וצורך בשחקן הישראלי. נוצר מצב הכי גרוע שיכול להיות עבור קבוצה - שאתה שם את עצמך לפני הקבוצה, וככה זה עם הישראלים כרגע בירושלים. הם מרגישים מרומים. גם אם ינסו להתגבר על זה, מנטלית הישראלים לא יצליחו".

הלפרין ואליהו. מרגישים מרומים(צילום: אורן אהרוני)

השיא הגיע כשליאור אליהו נזרק מאימון הקבוצה אחרי דין ודברים בינו לבין המאמן האיטלקי. הפורוורד לא אהב שהצוות המקצועי לא שרק לעבירות עליו במהלך משחקון פנימי, ובינו לבין פיאניג'אני החל ויכוח. לכך קדמה שיחה קשה בין המאמן לשחקנים ביום ראשון בה התלוננו כמה מהם, ביניהם גם אליהו, על כך שהישראלים לא מקבלים ממנו קרדיט.

אתה חושב שפיאניג'אני טעה עם הישראלים שלו?

"פיאניג'אני לא סומך על 80 אחוז מהישראלים, רואים את זה. הוא אוהב שחקנים מאוד אינדיבידואלים, שלא צריך ללטף אותם יותר מדי. הישראלים של ירושלים הם בדיוק להפך - הם מחפשים את הכתף להישען עליה, את המילה הטובה. יש פה ממש שני עולמות שונים גם בסגנון המשחק וגם ברמה המנטלית. רואים את חוסר התקשורת בינו לבין הישראלים".

אליהו. צריך כתף להישען עליה(צילום: ראובן שוורץ)

שרון דרוקר מכיר היטב את שני המועדונים. את הפועל ירושלים הוא אימן בשתי קדנציות שונות ואף זכה עימה ביול"ב קאפ, בעוד במכבי ת"א הוא שימש כעוזר מאמן של פיני גרשון במשך כשנתיים. גם דרוקר רואה בסוגיית הישראלים בירושלים נושא נפיץ: "במועדון דווקא כן רצו לעשות קבוצה אחת שתרוץ באירופה וגם בארץ, אבל כולם ראו שברגע שפיאניג'אני הגיע הוא הפך את הקבוצה לחמישייה אחת של זרים, ואפילו שני המחליפים הראשונים זרים. הישראלים הרגישו את זה ובאיזשהו מקום, כשהחוק הרוסי מדבר, נוצרה שם בעיה שאי אפשר להסתיר מתחת לשטיח".

"אנחנו רואים את הבעיות עם ליאור אליהו ויותם הלפרין ואת העובדה שפיאניג'אני לא סופר את אייזיק רוזפלט", מוסיף דרוקר. "אי אפשר להגיד שהנפילה הגיעה אחרי היורוקאפ, כי כל העונה הם מזייפים בליגה. המערכת בירושלים במצב לא קל כי אמון וביטחון של אחד בשני קשה להחזיר או לבנות מחדש".

איך בכל זאת אפשר לפתור את הבעיה?

"אני מאוד מאמין בפתיחות עם השחקנים ולהיות גלוי ולספר להם הכל. שחקנים הם לא עם טיפש והם מרגישים. אתה לא יכול לבוא לאליהו ולהלפרין ולהגיד להם שאתה מאמין בהם. הלפרין אולי יכול לחיות עם זה יותר טוב, אבל לאליהו זה כואב כי הוא רגיש בעניין הזה. הוא גם קורא שהאוול מגיע כישראלי ומבין את המצב".

לב טוען ששחקן אחד בירושלים מייצג את קו המחשבה במועדון: "אלמנט מנטלי מרכזי הוא קרטיס ג'רלס שמסמל את כל מה שקורה בקבוצה, וזה בדיוק ההיפך ממה שליאור אליהו, יותם הלפרין ובר טימור מאמינים בו. אצל ג'רלס מדובר בכדורסל אגואיסטי, שהכדור לא זז, אין קבוצתיות, אין תקשורת. פיאניג'אני לא סתם הביא אותו וגרם לקבוצה להיות בצלמו".

איך הקבוצה יכולה לצאת מהמצב בו היא נמצאת?

"לדעתי, פיאניג'אני אובד עצות. יש תחושה של פאניקה. אנשים מסתכלים אחד על השני, מרגישים שהקרקע של הפלייאוף נשמטת מתחת לרגליהם. הפסד מול מכבי יכניס אותם לסחרור עוד יותר גדול. הדבר הראשון שהמאמן צריך לעשות זה לרדת מהעץ ולהחזיר את האמון בישראלים. אם זה אומר שיחות אחד על אחד איתם או בלשחק עליהם תרגילים. רק זה עוד יכול איכשהו לעזור, וגם זה לא בטוח. יכול להיות שהקרע שם עמוק מדי".

ג'רלס. הקבוצה בצלמו(צילום: אוהד צויגנברג)

אין היררכיה

במכבי ת"א הסיבות לכישלון העונה שונות לחלוטין מאלה של ירושלים, כך לפחות טוען פסיכולוג הספורט ד"ר ישי צור. "לחץ נוצר כשיש פער בין מה שאתה חושב שאתה מסוגל לעשות לבין מה שנדרש ממך. במכבי נוצר העונה מצב ייחודי למועדון - מצד אחד השחקנים נדרשים לנצח בכל משחק, ומנגד הם מפסידים ומפסידים ומרגישים שהם לא מסוגלים לנצח. בקבוצות אחרות מספר ההפסדים היה מוריד את הלחץ והופך אותן לאנדרדוג, אבל במכבי זה שונה".

אם זה היה תלוי בצור, הוא היה משנה גישה מחשבתית: "אני הייתי פועל אחרת דרך ההכנה למשחק. למשל, בתדרוך הטקטי להראות לשחקנים רק דברים טובים מהמשחק הקודם ולא את הטעויות. הייתי רוצה לחזק אצלם בראש את תחושת המסוגלות והיכולת להתחרות. בסוף אלה שחקנים שיודעים לשחק, אבל הם חוטפים כל כך הרבה ביקורות ואחר־כך הגישה שאתה מגיע איתה למשחק היא שרק לא נעשה את הטעות הזו ושלא נגיע שוב לפיגור".

בגאצקיס צריך לשנות גישה(צילום: ראובן שוורץ)

זה לא סוד שמכבי ת"א סובלת לאחרונה ממכת פציעות רצינית. אנדרו גאודלוק מושבת כבר קרוב לחודשיים, יוגב אוחיון לא אמור לשחק נגד ירושלים, די. ג'יי סילי חזר רק לאחרונה לפעילות, קווינסי מילר בגדר נוכח־נפקד בעקבות הפציעה בברך ממנה הוא לא מצליח להבריא, ושלא לדבר על שחקנים שעזבו.

דווקא בגלל זה, ונוכח השמות על הספסל, היה מצופה שהם יעלו את רמתם וייקחו את הצ'אנס שקיבלו בשתי ידיים. אבל ההיפך הוא שקורה וגם הם לא מצליחים להציל את המצב. "בעיניי זה משהו מאוד מוזר", אומר צור. "לא מדברים על זה בקבוצות, אבל שחקני ספסל מייחלים לרגע בו השחקנים המרכזיים לא ישחקו בגלל פציעות או סיבות אחרות, ואז הם יוכלו להוכיח את עצמם. דווקא אמור להיות עליהם פחות לחץ, כי הם לא צריכים להסתכל מאחורי הכתף. במכבי זה עובד הפוך העונה. לדעתי זה קשור לחוסר הסדר הכללי שיש בקבוצה לאורך השנה. אין היררכיה, לא ברור מי משחק, כמה משחק, וגם המעמד של המאמן לא ברור. הכל כאוטי".

הספסל של מכבי ת"א. אין היררכיה(צלום: ראובן שוורץ)

דרוקר מוסיף לגבי המצב בו מגיעה מכבי ת"א למפגש במוצ"ש: "היא לא נראית כמו קבוצה שמוכנה לאתגר של מאבק על האליפות. הם מחכים לפצועים שיחזרו, ואני לא יודע אם ירושלים בארנה זה המקום הכי נוח להתאושש בו. למכבי יש סף שבירה נמוך, ראינו את זה מול פנאתינייקוס כשהם הובילו בעשר נקודות בהפסקה ותוך דקות ספורות נקלעו לפיגור".

מה היא צריכה לעשות כדי לנצח?

"הם צריכים לדבר הרבה על נושא סף השבירה. המאמן צריך ללכת עם הלוחמים שלו שהיו במקומות האלה וחוו משחקים כאלה. ראיתי את בגאצקיס עושה שינויים, אבל העסק לא מתרומם וזה לא נראה טוב. אני יכול לספור על אצבעות כף יד אחת את המשחקים הטובים שלהם העונה".

אבל לא רק השחקנים אשמים. בדצמבר מינתה מכבי ת"א מאמן רביעי העונה - איינארס בגאצקיס, בציפייה שיוציא את הקבוצה מהבוץ. זה לא קרה. במועדון כבר השלימו עם העובדה שבעונה הבאה בגאצקיס לא יהיה בישראל, וגם זו בעיה, בטח כשהאליפות מונחת על השולחן. "בסוף המאמן הוא הדמות המרכזית בקבוצה", אומר הפסיכולוג צור. "בכל מקום בו מעמד המאמן נפגע - הקבוצה נפגעת. לכל השחקנים צריך להיות ברור שהמאמן הוא הדמות החזקה והקובעת במערכת. איך שזה נראה מהצד, זה משהו שלא עובד השנה במכבי".

בגאצקיס ומילר. מעמד המאמן נפגע(צילום: עוז מועלם)

וכמה משפיעה העובדה שבלא מעט ראיונות הוא מבקר את השחקנים?

"זה בעיקר מייצר נתק בינו לבינם. שחקנים כן צריכים להרגיש שהמאמן איתם. כשמאמן עסוק בלדחוף את הכישלונות כלפי השחקנים ולא לקחת אחריות - זו בעיה. כשהוא מבקר אותם, זה יוצר ריחוק וממש לא כוח. זה מחליש אותו מולם. זה בסדר שמדי פעם הוא יעביר מסרים דרך התקשורת, אבל כשאתה עושה את זה עוד פעם ועוד פעם, זה מאבד מהאפקט ויוצר חיץ גדול מדי בינו לבין השחקנים. כרגע נראה דווקא שהוא האיש הכי חלש בקבוצה".

מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב?

"במכבי חייבים להוריד את הלחץ. הם חייבים לעבור למצב חיובי ולא שלילי, גם באימונים, אפילו ברמה של להכניס קצת יותר כיף".

אז מה יהיה בקלאסיקו הישראלי? ההיסטוריה, כמו גם פרמטרים אחרים, נוטה לטובת מכבי ת"א, שבליגה ניצחה את יריבתה המושבעת 94 פעמים מול 21 הפסדים. הצהובים נמצאים בתקופה גרועה במיוחד, אבל גם אם יפסידו הם יישארו חזק בתמונת המקום הראשון בסיום הליגה הסדירה, מה שיבטיח את אירוח חצאי הגמר והגמר. מנגד, ירושלים תשחק במוצ"ש באולמה הביתי, ובניצחון על בגאצקיס וחבורתו יש עדיין יוקרה. שתי הקבוצות במשבר ושתיהן ירצו מאוד להתחיל לצאת ממנו עם ניצחון בקרב הגדול.