זוגיות היא לא אהבה, היא מאבק שליטה

אתם מתאהבים, נקשרים, מתכרבלים, ורוצים רק להיות ביחד. כל הזמן. מהבוקר עד הלילה. אתם חיים באופוריה. הכל נראה לכם ורוד. קסום. מתוק. מושלם. עוד מעט זה יעבור לכם. עוד מעט תבינו את טבעה העמוק של הזוגיות. עוד מעט תפנימו את מהותו האמיתית של הקשר שרקמתם. וזה לא הולך להיות נעים.

כי זוגיות, בניגוד למה שחשבתם, אינה רק אהבה. אהבה אמנם מייצרת זוגיות, היא התשתית הבריאה לבניית קשר, אבל מתחת למשיכה, ומעבר לתשוקה, ממתין לו מאבק שליטה בין גבר לאישה.

אתם נאבקים ביניכם, מדי יום, לעתים עד חורמה, כמעט על כל דבר. מהשליטה בכסף, דרך השימוש במכונית המשפחתית, ניצול הזמן, חינוך הילדים, ועד בחירת מקום מגורים, או היעד לחופשה. אתם מתווכחים, פותחים פה זה על זו, מרימים את הקול, טורקים את הטלפון, ואף מעליבים. לחיות בזוג, הבה נודה, זה לא תמיד גן עדן. לפעמים זה חתיכת סיוט.

לעוד טורים של אבישי מתיה

אל תבזבזו זמן על ויכוחים

אז לא רק שאנחנו סוחבים לתוך הקשר שלנו את פצעי העבר מאהבות קודמות וממערכות היחסים בין הורינו, אנחנו עסוקים מרבית הזמן במלחמה נגד הפרטנר שלנו לחיים. פשוט לא ייאמן כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בהערות על מעשיו, בביקורת על טעויותיו, בוויכוחים על מה אומרים לילדים, במריבות לאן ילך הכסף, תוך הפעלת מניפולציות, שימוש באיומים, יציאה להתבכיינות וחזרה לתוקפנות. אנחנו לא מוכנים לוותר על אף שעל, נאחזים בצדקתנו (אנחנו הרי תמיד צודקים), ומסרבים להרפות גם כשברור ששגינו או שאנו פוגעים ביחסים שלנו.

הנושאים שעליהם אנחנו מתקוטטים רבים מספור, כל ויכוח הוא עילה למלחמה עקובה מדם. האם נאכל בשבת אצל ההורים שלי או אצל ההורים שלך? במה נשקיע את הכסף שלנו? איך נרהט את הסלון? מי יעשה את הטסט לאוטו? ומה פתאום להזמין מנה אחרונה? אז מי מחליט? ומי קובע? ומי יוזם? ומי מעשי? אתה? את? או שנכנעתם כבר מזמן ואין לכם כוח להתווכח.

הוויכוח הוא צורת תקשורת בין גבר ואישה, גם אם הם אוהבים עד השמיים. גם המריבה. גם הטחת האשמות. גם המלחמה הקרה. ככה אתם חיים את חייכם. למה? כי זה ככל הנראה מה שחוויתם בבית שבו גדלתם. זה מה שראיתם. זה מה שלמדתם. זה מה שהפנמתם. ואתם מתקשים לצאת מזה. והורסים לאט אבל בטוח, בשיטתיות, בחוסר אחריות, את הקשר ביניכם, מכתימים את האהבה ומפוררים את המשיכה.

עוד מעט יתחיל לקנן בכם הספק: האם בחרתי נכון? האם טעיתי? האם הגיע הזמן לפרק את החבילה? אז במקום לברוח למקום שאליו הולכים מחצית מהזוגות בישראל, האם לא הגיע הזמן לחולל שינוי בזוגיות שלכם?

מה לעשות? קודם כל להתפכח. להבין לאן נכנסתם. הזוגיות היא שדה מוקשים. כל חיכוך עם אדם אחר, שונה מאיתנו, ברצונות שלו, בשאיפות שלו, בתיאוריות שלו, באהבות שלו, עלול לייצר מתח, אכזבה, רגשות קשים, ייאוש, חוסר אונים, והצטברות של כל התחושות והרגשות והמחשבות הללו עלולה להגיע לכדי פיצוץ. ולכן צריך להיזהר. מאד.

כל אחד מאיתנו הוא קצת קונטרול פריק. קשה לנו לשחרר. לתת לשני מרחב נשימה. לוותר. להתפשר. לאבד שליטה. זה מפחיד אותנו. זה נראה לנו כמו סוף העולם. ובכל פעם שאנחנו פוחדים, אנחנו גם תוקפים. ומאבדים. עוד קצת ממנו. או ממנה.

כדי להפוך זוגיות שגרתית ומעייפת לזוגיות מאושרת ומלהיבה, אתם חייבים להתחיל מחדש. להתאהב מחדש. להביט לו בעיניים, להביט לה בעיניים, ולנשום. להקשיב. לשהות. לחשוב. ולהחליט. בכל פעם שמתחשק לכם לצעוק, תנסו לעצור.

בכל פעם שאתם לא רואים בעיניים, תנסן להתבונן. בכל פעם שאתם תקועים בעבר, תנסו לבחור משהו חדש. כי הסוד של זוגיות טובה באמת הוא היכולת של שני מרכיביה להשתנות, להתבגר, להתגמש, להתרכך. זוגיות טובה היא משא ומתן. אין בה צד שמפסיד, יש בה רק מנצחים. רק מי שמוכן לאפשר לבן או לבת זוגו לגדול, לצמוח, להתרחב, יזכה בו, יקבל אותה, ינצח את הזמן.

מוקדש לדנה, אהובתי, ביום נישואינו ה-18.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת