מזבח שבנה הורדוס ובית כנסת עתיק נחשפו בחפירות קיסריה

100 מיליון שקלים יושקעו בשיקום ושיפוץ מבני ציבור בגן הלאומי קיסריה. במסגרת העבודות הוצגו לראשונה לציבור הרחב תגליות ארכיאולוגיות מרתקות, ובהן מזבח מקדש שבנה הורדוס לפני כ-2,000 שנה ובית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית. העבודות הן תוצאה של שיתוף פעולה חסר תקדים של קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, שהקצו את הכסף, לבין רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

במהלך מסיבת העיתונאים הוצג מתחם מקודש שבנה הורדוס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא ולכבוד האלה רומא. המקדש השקיף אל הים ומוזכר בספר "מלחמות היהודים" של יוסף בן מתתיהו, שבו מסופר כי הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה ובתוכו הוצב פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי ופסל נוסף של האלה רומא בדמות הרה מארגוס. פסלי הענק טרם נמצאו ועל פי הערכות נלקחו מהמקום לאורך ההיסטוריה.

העבודות בנמל(צילום: גריפין צילום אווירי)

פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש(צילום: החברה לפיתוח קיסריה)

הלוחיות שעליהן נחרתו המנורה והקנים(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

עבודות השימור והתמיכה בקמרונות

בחפירות האחרונות סמוך למקום, שנוהלו על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות ("קשתות") שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש" וכללה שני אולמות שצדם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל. לאחרונה נחשפה תגלית חשובה בחזית המקדש - מסד של מזבח אבן גדול שניצב בהיכל הפתוח לשמיים הדומה ל"מזבח השלום" של אוגוסטוס ברומא. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם ועשרות נקבים עמוקים שהתגלו סביב למזבח המרכזי ונועדו על פי הערכות להחזיק לפידים.

לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר, "ייתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח כשהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה מלמדים על הקשר בין קיסריה לרומא שפרשה את חסותה על העיר". בתקופה הביזנטית הוקמה במקום כנסייה, המזבח פורק והקמרונות הפכו למחסנים.

בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1,500 שנה. בין הממצאים שהתגלו: כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה.

מזרקה ציבורית (נימפאון) מהתקופה הרומית(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

השוק הצלבני(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

עבודות השימור והתמיכה בקמרונות שבחזית במת המקדש שבנה הורדוס לקיסר אוגוסטוס והאלה רומא (צילום: גריפין צילום אווירי)

ממצא רב חשיבות שהתגלה באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2,000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית. ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שנצמא סמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או כשהוא קדום יותר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני. ממצא נוסף מעניין הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש.

לצד עבודות חשיפת הממצאים שוקדים בגן לאומי קיסריה על שחזור ושימור הנמל העתיק ולכשייסתמו העבודות, כך מבטיחה החברה לפיתוח קיסריה, יוקם במקום מרכז מבקרים שיכלול מתקנים, פארק ארכיאולוגי וטיילת שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה.

סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, גיא סברסקי, אמר כי "הקרן קיבלה החלטה להשקיע מעל 100 מיליון שקל לגילוי רבדי ההיסטוריה ולחשיפת עברה המרתק של קיסריה העתיקה שמהווה זרז לפעילות תיירותית וכלכלית. עושר הממצאים שכבר התגלו בחפירות מעצימים את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה שהייתה בירה רומית וביזנטית ומרכז יהודי חשוב לאורך הדורות".

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, ציין כי התכנית החדשה תנגיש את המקום לציבור עצום של מבקרים מהארץ ומהעולם. לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, "השקת הפרויקט דווקא בימי הזיכרון הלאומיים מסמלת את החיבור לשורשים ולהיסטוריה של העם והארץ הזאת".

מנהל רשות העתיקות ישראל חסון ציין כי העבודות הארכיאולוגיות בקיסריה נמצאות רק בראשיתן. "עד כה נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה", אמר חסון, "היוזמה הזאת חייבת להיות יריית פתיחה לפרויקט לאומי מתמשך".