ההורים לא הוזהרו מסיכוני הלידה – ויפוצו ב-300 אלף שקל

בת 22 מוגדרת נכה 100% מאז הייתה בת 3 חודשים בעקבות סיבוך בלידה שהחריף. תביעת הוריה לרשלנות רפואית של ביה"ח התקבלה רק באופן חלקי

עו"ד אייל בן ישיפורסם: 04.05.17 , 22:21

בית המשפט העליון קבע לאחרונה שהורים שבתם הפכה נכה 100% בעקבות סיבוכים בלידה יפוצו ב-300 אלף שקל על ידי שירותי בריאות כללית (בעלת בית החולים סורוקה בבאר שבע), משום שלא הוסבר להם על סיכונים הנגזרים ממצבה של האם. בכך שינה הרכב השופטים באופן חלקי את ההחלטה של בית המשפט המחוזי, שלפני כן דחה לחלוטין את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישו ההורים.

התינוקת נולדה בלידה וגינאלית בוואקום בנובמבר 1995. הלידה בוצעה בהתחלה על ידי רופא תורן, ובהמשך, כשהסתבכה, הגיע רופא כונן והשלים אותה תוך התמודדות עם מצב של כליאת כתפיים. בסופו של דבר התינוקת נולדה במשקל גבוה של 4.190 קילוגרם כשמצבה הכללי קשה. 89 יום לאחר הלידה, כשהתינוקת עדיין מאושפזת, חלה הידרדרות במצבה והיא לקתה בהלם זיהומי.

תביעה

640 אלף ש' לקשיש שעבר ניתוח כושל בברזילי

עו"ד יוסי טולדנו

בעשור שעבר עבר עולה חדש החלפת מפרק ירך בבית החולים באשקלון. ביהמ"ש קבע שבעקבות הרשלנות הוא הפך שבר כלי וסיעודי לחלוטין

640 אלף ש' לקשיש שעבר ניתוח כושל בברזילי

חודשיים לאחר מכן שוחררה כשהיא סובלת מנכות קוגניטיבית ופיזית, וכיום היא מוגדרת נכה 100% וזקוקה לטיפול 24 שעות ביממה. ההורים טענו שהתרשלות בלידה היא שהובילה לתוצאה הקשה. השגיאה העיקרית, לשיטתם, הייתה ההחלטה לבצע לידה רגילה במקום ניתוח קיסרי, בהתחשב בכך שהיולדת סבלה מסוכרת הריון.

מנגד טענה שירותי בריאות כללית – בעלת בית החולים – כי ההחלטה לבצע לידה וגינאלית הייתה סבירה בנסיבות, ומכל מקום, גם אם הייתה התרשלות, אין לה קשר למצבה של הילדה, שמקורו בהלם הזיהומי שהתפרץ שלושה חודשים לאחר הלידה.

בחלוף כשנתיים של דיונים מאז הגשת הערעור על החלטת המחוזי, ניתן פסק דינם של השופטים ניל הנדל, יורם דנציגר וענת ברון, שחלקו על עמדת המחוזי וקבעו כי הייתה התרשלות במהלך הלידה. עם זאת, בדומה למחוזי, הם סברו כי אין קשר בין הרשלנות לבין הנזקים שנגרמו לילדה בסופו של דבר.

בסוגיית הרשלנות הפנה השופט הנדל להוראת איגוד הגינקולוגים הקובעת כי עוברים לאם סוכרתית מגלים נטייה למשקל גבוה ולהתרחבות באזור הכתפיים ועל כן עדיף ליילדם בניתוח קיסרי. הוא קבע שבהתחשב בנתוניה הרפואיים של האם היה צורך להיוועץ במומחה ולבצע את כל הבדיקות האפשרויות לפני ההחלטה לגבי אופן הלידה – מה שלא אירע בפועל. כך למשל, הרופא התורן – שהיה בתחילת דרכו המקצועית – החליט לבדו על ביצוע הלידה הווגינאלית, והצוות אף לא בדק מהו משקל העובר המוערך באולטרסאונד.

ואולם, ההתרשלות אינה מספיקה שכן לצורך קבלת פיצוי יש להוכיח שהנזקים אירעו עקב הלידה. במקרה הנוכחי, השופטים פסקו בהתאם לחוות הדעת המקצועיות שהנזקים המשמעותיים של הילדה לא נגרמו עקב הלידה אלא בגלל ההלם הזיהומי.

עם זאת, השופט הנדל קבע כי הצוות הפר את חובתו לעדכן את ההורים בנוגע לאפשרויות הלידה השונות והסיכונים שכל אחת מהן טומנת בחובה, ולכן הם זכאים לפיצוי על פגיעה באוטונומיה. במקרה של לידה בסיכון גבוה כמו זו, כתב, "קיימת חובה מיוחדת להיוועץ ביולדת בנוגע לסיכונים הקיימים בלידה וגינאלית וקיסרית".

משכך, נפסק לבסוף כי ההורים אינם זכאים לפיצוי על נזקי בתם, אולם כן מגיע להם פיצוי – גבוה יחסית – על הפגיעה באוטונומיה. בסך הכול נפסקו להם 300 אלף שקל ועוד 30 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.