שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מובילות צעדת השרמוטות: הוטרדת? המשטרה לא תעזור
    הן מרגישות שהעונשים שאנסים מקבלים לא מצדיקים את המחיר הנפשי שהקורבנות עתידות לשלם, הן לא מוכנות לוותר על המילה 'שרמוטה' גם אם המחיר הוא איבוד חלק מהקהל, ויש להן הרבה מה להגיד על תרבות האונס ועל החברה שבה כולנו חיות וחיים. שיחה צפופה עם מארגנות הצעדה

    הן הפסיקו להאמין לשלטון החוק, והן רותחות מזעם. ברכה ברד, ג'ניפר פוליאקוב ויולי קרביץ אשר מפיקות ומארגנות השנה את "צעדת השרמוטות" (ביחד עם עוד כעשרים מתנדבות, עוזרות ופעילות), מחזיקות בטן מלאה על המשטרה והפרקליטות, ומאמינות שאם נפגעת מינית, עדיף למען השפיות שלך שתשקיעי את הכסף בפסיכולוג טוב ולא בתביעה משפטית. העובדה ששלושתן מחזיקות בדעה הנחרצת הזאת הצליחה להפתיע אפילו אותי.

     

    ג'ני: "אם זאת מישהי שיקרה לי, אני אומרת לה לא להגיש תלונה כי אני לא רוצה שהיא תעבור את ה'באשינג' (תקיפה מילולית. ל.ש) שיהיה מסביב. היא לא תעמוד בזה, לא כלכלית ולא פסיכולוגית. אני אומרת לה חמודה, הכסף שיש לך? תשקיעי אותו בפסיכולוגית. לא להתלונן".

     

    אבל מה לגבי החשש שאותו תוקף ימשיך ויפגע בנשים אחרות?

    ברכה: "העובדה היא שזה לא עוצר את זה. גם אם הפרקליטות מחליטה שיש לה קייס, גם אם הוא מורשע, הוא מקבל חצי שנה של עבודות שירות או בדיחה כזאת".

     

    יולי: "גם אם הוא יקבל שנתיים! אפשר לחשוב מה זה שנתיים".

     

    ג'ני: "האנס יחזור לחיים שלו, אבל היא תמיד תהיה בכותרות ב-ynet בתור זאת שנאנסה וכל הזמן יהיה עליה את ה'סמפל' הזה של שרמוטה. למה שחברה שלי תהיה בגוגל לתמיד בתור זאת שנאנסה? היא לא תעמוד בזה, וזה לא משנה אם היא חילונית או דתייה".

    פוסט טראומה זה לא צחוק. ג'ני, יולי וברכה (צילום: אבי מועלם ) (צילום: אבי מועלם )
    פוסט טראומה זה לא צחוק. ג'ני, יולי וברכה(צילום: אבי מועלם )
     

    יולי: "אנשים לא מבינים את המחיר הנפשי. הנה אני, יולי, לא מגישה תלונה. יכולה, אין התיישנות עדיין, ואני לא מגישה".

     

    ג'ני: "אני הכי אוהבת כשגברים מתפלאים עליי ואומרים: 'איך את, כפמיניסטית, אומרת לחברות שלך לא להגיש תלונה'. מי אתם בכלל?".

     

    יולי: "השאיפה האלטרואיסטית היא יפה ונהדרת, אבל בואו, כשאני הייתי קורבן אף אחד לא הציל אותי או שמר עליי, ועכשיו אתם אומרים לי איך את לא מכניסה את עצמך למכבש רגשי שיכול להיגמר באשפוז? פוסט טראומה זה לא צחוק! ואני כבר הייתי קורבן, כי אני כבר הייתי בתחתית של התחתית, ואף אחד לא עזר לי. אז אני לא אכניס את עצמי לתחתית של התחתית עוד פעם, רק כדי שהוא יקבל שנתיים עלובות שבהן הוא יעשה אוריגמי שיקומי בכלא שיקומי, וייצא החוצה".

     

    אם אנסים היו יכולים לקבל מאסר עולם, היית מתלוננת?

    יולי: "בהחלט. אם את הולכת להכניס את עצמך לשלוש שנים של משפט רק כדי לגלות שהנבלה הזה ישב שנה וחצי-שנתיים, זה לא שווה את זה. למה שלי ייהרסו שלוש שנים מהחיים רק כדי שהוא יקבל בסוף שנתיים? על מה? תמיד מרחמים על הנאשם, לא! לקורבן זה יותר קשה! אי אפשר להמשיך הלאה! את שוחה יום-יום, 24 שעות ביממה, בתוך הפצע הכי מדמם והכי מצחין של עצמך".

     

    הזמנה לצעדת השרמוטות

    הזמנה לצעדת השרמוטות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כבר כמה שנים שהשלוש מסתובבות במעגלים פמיניסטים במחשב ומחוצה לו; הולכות להפגנות נגד תקיפות מיניות, כותבות סטטוסים ומגיבות בקבוצות פמיניסטיות למיניהן, כך שהחיבור ביניהן היה טבעי ואורגני לכולן. את ההחלטה להירתם כדי לארגן ולהפיק את הצעדה, עשו בעקבות בקשתה של ברכה שזוהי השנה השנייה שלה בתפקיד. "בשנה שעברה אמרתי שאני לא אעשה את זה שוב, אבל זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות אז לא באמת הצלחתי לוותר ואני לא יודעת מה אעשה כשזה ייגמר", משתפת ברכה, וג'ני ממהרת להשיב בציניות: "ברוך השם, יש מספיק סיבות להרים פרויקטים פמיניסטים. תסמכי על המציאות".

     

    מהי בעצם צעדת השרמוטות? מה המטרה שלה?

    ברכה: "צעדת השרמוטות באה להגיד שאף אישה אינה אשמה אם פגעו בה פגיעה מינית. מי שאשם זה מי שפוגע. משום מה, אונס והטרדות מיניות הם הפשע היחיד בעולם שבו התופעה הזאת קיימת – התופעה של האשמת הקורבן, כך שאם את מאמינה שהדבר הזה לא צריך להתקיים, צעדת השרמוטות היא המקום שבו צריך להגיד את זה. יום יבוא ויהיו פה עשרות אלפי אנשים בצעדות האלה. אני מרגישה שהעולם מתקדם לכיוון הנכון".

     

    יולי: "אני מסכימה. תראי כמה זה בקונצנזוס של גברים צעירים בני 20, 30 ואפילו 40, ותשווי את זה למה שהיה לפני עשרים שנה. אין מה לדבר בכלל. גברים הכי ערים היום לשיח. אנשים עוקבים ומתעניינים והם איתנו. הם מבינים שזה לא יוריד להם מהגבריות להגיד 'אני לא דוש'".

    הכירו במעגלים פמיניסטים (צילום: אבי מועלם ) (צילום: אבי מועלם )
    הכירו במעגלים פמיניסטים(צילום: אבי מועלם )
     

    "את לא נראית מהשרמוטות"

    בשנה שעברה הגיעו כ-700 נשים (וגם גברים) למצעד בתל אביב, אבל הפעם הן מקוות שיגיעו מעל אלף נשים, בשאיפה לאלפיים. בחצי שנה האחרונה הן עובדות על קמפיין רשת שמתעדכן כמעט מדי יום, גיוס כספים, שיווק וסגירת כל הקצוות הדרושים למען קיום הצעדה, כולל השגת אישורים מהמשטרה – פרויקט ביורוקרטי אותו הן מתארות כ"סאגה". "באתי כמה פעמים בשבוע למשטרה עד שהם אישרו לנו את המצעד הזה, והשוטרים - קשה להם איתנו", משתפת ג'ני. 

     

    "למשל המסלול שרצינו בהתחלה היה אמור להתחיל באלנבי 40, אבל הם לא אישרו אותו כי זה רחוב צר. אמרתי להם שהיתה שם כבר הפגנה, אז הם אמרו: 'מה, אתם מהשמאלנים האלה, הא?'. גם השוטר שראה אותי אמר 'זאתי מצעדת השרמוטות הגיעה'".

     

    ברכה: "ג'ניפר היתה שם איזה שלוש פעמים ואנחנו גם הלכנו פעם אחת. אנחנו מביאות אישורים לצעדה כי משתתפות שם המון בנות נוער וזה לא אחראי לעשות כזה דבר ללא אישור מהמשטרה. שנה שעברה בירושלים אמרו להם שאסור ללכת טופלס בצעדה, ואפילו הכניסו את זה לתוך תנאי הרישיון למרות שזה לא חוקי. האגודה לזכויות האזרח היתה צריכה להגיש על זה ערעור".

     

    אבל כן יש חוק נגד התערטלות בציבור.

    ברכה: "זה לא נחשב עירום, הטופ שלנו, אבל שוטר כן יכול להגיד שאת מפריעה לסדר הציבורי והוא יכול לעצור אותך על זה. את מבינה? את מפריעה לסדר הציבורי עם הציצי שלך".

     

    השנה הם לא הכניסו את הסעיף הזה?

    ברכה: "השנה הם לא הכניסו שום דבר, אבל אם תראי צעדות שרמוטות בחו"ל, כולן שם טופלס".

     

    ג'ני: "השוטר שליווה אותי אמר לי 'את בכלל לא נראית אחת כזאת'. אז אמרתי לו: 'לא נראית מה?' אז הוא אמר: 'לא נראית מהשרמוטות'. ואז הוא אמר שחבל שאני קוראת לעצמי ככה".

    "השוטר אמר לי שאני לא נראית שרמוטה" (צילום: אבי מועלם ) (צילום: אבי מועלם )
    "השוטר אמר לי שאני לא נראית שרמוטה"(צילום: אבי מועלם )
     

    השם הזה, "צעדת השרמוטות", מעורר המון אמוציות, ויש ביקורת שטוענת שהוא מחטיא את המטרה ואפילו גורם לנשים דתיות ופמיניסטיות מזרחיות למשל, לוותר על הצעדה.

    ג'ני: "אנחנו מכירות את הביקורת הזאת, אבל העניין הוא כזה: המילה הזאת קיימת והיא לא בשוליים. לא אנחנו המצאנו אותה ואנחנו לא מקדמות אותה באמצעות זה שאנחנו לוקחות אותה. היא תמיד תהיה שם והיא תמיד שם".

     

    יולי: "יש כאן גם אלמנט של לרוקן אותה מתוכן. ברגע שאני עושה 'ריקליימינג' (ניכוס מחדש ל.ש), אז אם אני קוראת לעצמי שרמוטה, כשאתה תקרא לי ככה לא תישאר בזה טיפת עלבון".

     

    ברכה: "כל הטלפון שלי ים שרמוטות. בעולם שלנו זאת כבר לא קללה".

     

    יולי: "אתה רוצה להעליב אותי? אני אנרמל לך את זה בפנים".

     

    ג'ני: "ככה היה לי גם עם המילה רוסיה. רוסיה היה פעם שווה ערך לזונה. עליתי לארץ בגיל 9 מרוסיה, וממש פחדתי שיגידו שאני רוסיה. זה העליב אותי. היום? מי שרוצה או לא רוצה, אני מיד אומרת לו שאני רוסיה. זה ה'ריקליימינג' של המילה הזאת".

     

    יולי: "הנרטיב שרמוטה, וסליחה על הפאתוס, הוא המשתיק קול על האקדח של האלימות המינית. העובדה שהוא מתקיים, למשל כשאומרים על מישהי 'היא היתה שרמוטה', מאפשר לאנשים לפגוע מינית בנשים שמתנהגות בצורה מסוימת".

     

    ג'ני: "למשל כשאומרים שמותר לאנוס אותה כי היא שרמוטה".

     

    יולי: "אני לא מנסה להדביק לאף אחת טייטל של שרמוטה על הראש, אבל הפואנטה היא להגיד – וברכה אמרה את זה מעולה בשנה שעברה – גם אם אני שרמוטה, גם אם אני אם כל השרמוטות, לך אסור לגעת בי. והנרטיב הזה צריך לאבד את המשקל שלו כי אחרת הוא מכשיר פגיעה מינית לכל דבר. אין לזה שום תועלת למילה הזאת. עזבי את העלבון בצד. זה לגמרי קו הגנה של אנסים ומטרידים בבית המשפט ובחוץ. היא מתירנית, יש לה אופי מיני. היא שרמוטה".

     

    ברכה: "אותו דבר עם העירום. עד צעדת השרמוטות שאני התחלתי להפיק, לא הייתי מורידה חולצה בצעדה ולא הרגשתי נוח עם זה. זה לא הקטע שלי, להסתובב בעירום, אבל אני חושבת שהמשטור של הנשים, המשטור של המיניות שלהן, הוא משהו שאסור לתת לו זכות קיום. העובדה שאנחנו יכולות להוריד את החולצה וללכת ביחד אלף נשים ברחוב ולא לפחד - נותנת לנו כוח. זה מאפשר לנו להיות בנקודה אחת בעולם הזה שבה את יכולה להוריד חולצה, וזה לא אומר שאת מותרת למישהו. אם קו ההגנה של האנסים הוא שאת מותרת כי את מתירנית מבחינה מינית, אז קו ההגנה שלנו זה הביחד, זאת הסולידריות, זה הפמיניזם".

    גם גברים מגיעים למצעד. מתוך מצעד השרמוטות בירושלים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    גם גברים מגיעים למצעד. מתוך מצעד השרמוטות בירושלים(צילום: גיל יוחנן)
     

    לא הבנתי איך דרך ההתפשטות אתן מרגישות יותר מוגנות.

    יולי: "בגלל הקולקטיב. את לא עומדת לבד במבוכה שלך. זה לא מביך יותר".

     

    ג'ני: "לא מפריע לאף אחד לראות את בר רפאלי חצי ערומה על שלטי חוצות, אבל כן מפריע להם כשאנחנו חצי ערומות ברחוב. פתאום כשג'ניפר עושה את זה, זה ניצול ציני של היופי שלי".

     

    יולי: "אם זה לא שם כדי לשרת את הצרכים המיניים שלהם כפורנו, אז פתאום יש עם זה בעיה ופתאום כולם נהיים חסודים גדולים של צניעות ובת מלך כבודה פנימה".

     

    ג'ני: "אנחנו נסיכות, לא בנות של מלך".

     

    יולי: "לצעדה כולן מוזמנות ואת יכולה לבוא אליה לבושה מכף רגל ועד ראש בבורקה או בחוטיני פס. את יכולה לבוא איך שאת רוצה, בין אם עברת את הדבר הכי נורא בעולם, ובין אם עברת את ההטרדה הכי מינורית בעולם. האינטרס אמור לדבר לכולן, גם למי שלא מגדירה את עצמה פמיניסטית".

     

    יש גם גברים שצועדים?

    ברכה: "יש אחוז לא קטן של בני נוער מתנועות נוער שמגיעים".

     

    ג'ני: "גם הלהטב"קים באים".

     

    ברכה: "היה לנו ייצוג מאוד יפה לקהילה בקמפיין".

    בואו איך שאתם רוצים למצעד, לבושים או לא (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    בואו איך שאתם רוצים למצעד, לבושים או לא(צילום: מוטי קמחי)
     

    בקמפיין שלכם יש נשים שמצולמות ללא חולצה כשעל הגוף שלהן כתובות קללות שנאמרו להן. מדוע בחרתן בקונספט הזה?

    ברכה: "זה חלק מסימן ההיכר של הצעדה. אנחנו נושאות על גופינו את הקללות שהופנו אלינו. את הדרך שלכם לנסות למשטר אותנו ואת המיניות שלנו ולהצדיק את הפגיעה בנו – אנחנו ניקח ונכתוב על עצמנו ונראה שאנחנו לא מפחדות מזה".

     

    ג'ני: "זאת גם מראה. ברגע שאנשים רואים את הקללות שהם אמרו לנו, הם מתחילים להסתכל על עצמם".

     

    אבל זאת לא דרך הענשה עצמית של בואו ניקח את כל הדברים הכי פוגעניים ומשפילים שאמרו לי ונכתוב את זה על הגוף שלי?

    ג'ני: "לא, כי זה לא יפסיק. הם ימשיכו להגיד".

     

    ברכה: "המטרה היא לחשוף את המנגנון".

     

    ג'ני: "הרבה גברים שרואים את זה נכנסים לשוק. הם אומרים 'מה, באמת אמרו לך את זה?'"

     

    ברכה: "כל בוקר אנחנו מעלות פוסט שנקרא 'דוש אחד ליום', ובפוסט מופיעות תגובות שאנחנו מקבלות לקמפיין. תגובות שמצדיקות את קיום הצעדה".

     

    ג'ני: "קחי משהו טרי-טרי שקיבלתי על הקיר היום: 'מי יאנוס אותך יא מגעילה'".

     

    יולי: "את מבינה? יש אנשים שאין להם שום בעיה לדבר על אונס כפונקציה של חיזור או משיכה. כלומר: כמה את נראית טוב בעיניי שווה לכמה את שווה אונס. זאת תרבות האונס".

    "אני עדיין לא מבקשת את זה" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    "אני עדיין לא מבקשת את זה"(צילום: גיל יוחנן)
     

    איך תגדירו באמת מושג כמו תרבות האונס?

    ברכה: "תרבות האונס היא בגדול תרבות שמעודדת אונס. תרבות שבה גברים נולדים ומלמדים אותם שהם צריכים לכבוש כמה שיותר נשים, בזמן שאת הנשים מלמדים שסקס הוא איזשהו אוצר בלום שעליהן לחלק במתינות לגברים. ככה נוצרת תרבות שבה גברים ליטרלי מנסים לאנוס נשים כי זה התפקיד החברתי שלהם, ואת תראי ילדים מדרגים בקבוצות אם מישהי שווה או לא שווה אונס".

     

    ברצינות?

    ברכה: "כן. יש קבוצות דירוג של ילדים שמדרגים אותך מ-1 'לכי לכי מי היה נוגע בך', ועד 10 – 'שווה אונס'".

     

    וואו.

    יולי: "רק לפני כמה ימים קיבלתי הודעה בפייסבוק ממישהו שאני מכירה מכיתה ז'. דיברנו והוא אמר לי 'יולי, אני חייב לך התנצלות'. שאלתי 'על מה?', והוא אמר 'לפני 15 שנה אני זוכר אותך רצה בשכונה כשחבר שלי תפס אותך, החזיק לך את הידיים מאחורי הגב ואמר לי בוא תיגע לה בחזה'. הוא אמר לי: 'אני לא זוכר אם נגעתי כי רציתי או שלחצו עליי, ואני מצטער'. ואת יודעת משהו, לורי? אני לא זכרתי את זה מרוב שזה היה רגיל, כי אני הייתי שרמוטה הרי".

     

    "כי אם יולי נתנה לזה ולזה לגעת לה בחזה, אז גם לי מותר! וזאת תרבות האונס, ה'מותר לי' הזה. לרדוף אחרי מישהי בכאילו צחוק. היום, אם הייתי מספרת לכן שמישהו עשה לי את זה, הייתן אומרות שזה פרופר תקיפה מינית. אבל הם נערים והם שובבים ושם זה מתחיל, ואז, כשהנערים האלה נהיים מבוגרים, הם מרשים לעצמם לצאת למסיבות ולגפף אותך מכל פינה".

     

    ג'ני: "הסיפור שהתרחש סביב פרשת קסטיאל מסביר מה זאת תרבות האונס. זה הקשר שבין הנורמות שהתקבלו בחברה ובין מידת האלימות המינית שמקובלת בה. כל השיח שהיה כשנחשפו השמות של המתלוננות הלך ככה: 'זאת אני מכיר אותה, היא שוכבת עם כולם'. אז אני שואלת 'אוקיי, גם אם היא שכבה עם כולם, מה הקשר של זה לסיפור?', אז אומרים לי 'שמעי...'. אז זה תרבות האונס. או 'לא פלא שהיא נאנסה'. תרבות האונס היא גם מידת ההתעלמות והעידוד של תקיפה מינית".

     

    ברכה: "יש לנו משטרה ובתי משפט ופרקליטות ותקשורת וכולם לוקים בהאשמת הקורבן. חוץ מזה שלמשטרה אין את הכלים להתמודד עם נפגעות תקיפה מינית".

     

    ג'ני "האשמת הקורבן היא אחת ההתנהגויות בתרבות האונס. עוד דוגמה זה החפצה. זה ההתעלמות מתלונות. זה להקל בחומרת ההתייחסות לאונס".

     

    האשימו אתכן פעם שאתן מטרידות מינית גברים בגלל שאתן מגיעות חשוף לצעדה?

    כולן ביחד: "בוודאי!".

     

    יולי: "זאת אחת הטענות האהובות עליי והם ממש בטוחים שהם הבריקו".

     

    ג'ני: "אני מטרידה אותם! הם מחכים שאעלה תמונה שלי בבגד ים, אבל פתאום כשזה קורה עם עוד נשים זה טרור. יש גם את אלו שממליצים איך לקדם את הצעדה. אלו ה'פמיניסטים'. הם אומרים: 'אם תצלמו נשים שנראות טוב, אז זה יעביר את המסר'".

    "בחו"ל הן צועדות חשופות יותר". צעדת השרמוטות שיקגו (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    "בחו"ל הן צועדות חשופות יותר". צעדת השרמוטות שיקגו(צילום: gettyimages)
     

    ומה תענו להאשמה שאתן שונאות גברים?

    יולי: "יש נשים שהן מיזאנדריות, ואני לא מבינה מה זה עסק של מישהו מי שונאת איזה גבר. כל עוד זאת לא פרקטיקה אלימה, מותר לנשים לשנוא גברים כמו שמותר לאנשים לשנוא חתולים ומותר לאנשים לשנוא חצילים".

     

    ג'ני: "אני אומרת דבר פשוט מאוד: המיניות שלי, אלימה ככל שתהיה, לא יכולה לאיים פיזית על גבר".

     

    לא היו מקרים שבהם אישה אנסה גבר?

    ג'ני: "האחוזים ממש נמוכים".

     

    יולי: "בין 80 ל-90% מהתקיפות, אם אינני טועה, שבהן גברים הם הקורבן, מתבצעות על ידי גברים. כלומר, ממילא גברים הם המיעוט שבנתקפים, ומתוך התקיפות - נשים הן המיעוט שבתוקפות. אז לבוא ולשים את הפוקוס על זה במקום על משהו שהוא בגדר מכת מדינה, מראה לך שלא באמת אכפת להם מזה כי הגברים הנפגעים הם ברובם הגדול איתנו".

     

    "כלומר, הם לא מחפשים תחרות. יש להם סולידריות של קורבן. האנשים היחידים שאומרים את זה, לא אכפת להם מהנפגעים, הם שונאים פמיניסטיות לפני כל דבר אחר".

     

    עד מתי תמשיכו לצעוד?

    ג'ני: "אני תמיד אומרת שאין לי פריבילגיה להפסיק".

     

    יולי: "זה אף פעם לא יסתיים, אבל אפשר להפוך את האלימות המינית למוקצה כמו הרבה דברים אחרים שהיו מקובלים בעבר, והיום ברור לכולם שהם לכל הפחות לא מוסריים".

     

    תגובת משטרת ישראל

    "בכל הנוגע לטיפול המשטרה בנפגעות תקיפה מינית: בניגוד לנטען, משטרת ישראל פועלת ביחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, בהם גורמי הרווחה והרשויות, למתן מענה הולם לנפגעות תקיפה מינית ולצרכיהן. כל תלונה המוגשת בהקשר זה נחקרת ביסודיות וברגישות המתבקשת, נוכח מצבן הנפשי של נפגעות תקיפה מינית. לא ברור על מה נשענת קביעה זו נוכח העובדה כי מדי שנה מוגשים אלפי כתבי אישום כנגד חשודים בביצוע עבירות מין - תולדה של אכיפה נחושה ופעילות חקירתית מאומצת של המשטרה. לצד זאת ניתן מענה משלים לנפגעות תקיפה מינית בשת״פ גורמי המקצוע הרלוונטיים".

     

    "בכל הנוגע להפגנת הנשים: מארגנות ההפגנה הגישו בקשה לתהלוכה ברישיון, וזו אושרה ע"י המשטרה בתנאים. אישור ההפגנה במתכונתה הנוכחי, כמו בכל הליך של אישור הפגנה אחרת, נעשה תוך איזון בין שמירה על בטחונן ובטיחותן של משתתפות ההפגנה לבין צמצום הפגיעה במרקם החיים התקין של תושבי העיר. אין להסיק בשום אופן כי האישור המשטרתי לקיום הפגנה נותן לגיטמציה לעבור על החוק, והרי שהתערטלות בציבור הינה מעשה אסור עפ״י חוק. משטרת ישראל נערכת לליווי ההפגנה בהתאם למסלול שנקבע, במטרה להבטיח את קיומה התקין עפ״י חוק וכן להגן על שלומן ובטחונן של המפגינות".

     

    לאיוונט של צעדת השרמוטות בפייסבוק.

     

    לאירוע "חושרמוטה" - הופעות שיתקיימו מיד אחרי המצעד

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי מועלם
    ג'ני, ברכה ויולי. "אנשים לא מבינים את המחיר הנפשי"
    צילום: אבי מועלם
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים