שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    אין כיף יותר מאשר לצפות במסי

    יכולת העברת שחקנים מושלמת, מסירות מפתח שחוצות הגנה בצורה שמשאירה את הפה שלך פעור, השחלות שמשפילות את טובי הבלמים והמגנים ביבשת - אלו דברים שייחודיים רק לו. הוא עושה את זה בעזרת הטעיות גוף מדהימות, שיווי משקל יוצא דופן ובעיקר שינויי מהירות

    בזמן האחרון עולות לפה כתבות ש"מסבירות" למה רונאלדו טוב ממסי. לי יש משהו אחר להגיד. דבר ראשון, אני רוצה להגיד ששני השחקנים האלה ענקיים, הגדולים בדורם, ושאף אחד לא מתקרב לרגליים שלהם. קחו את זה כעובדה. מתוך 9 כדורי הזהב האחרונים שחולקו, 5 הלכו למסי ו-4 לרונאלדו, בעוד שחקנים אחרים כמו זלאטן, צ'אבי, אייניסטה ועוד רבים אחרים וטובים לא התקרבו.

     

    אז בואו נדבר על הסוגייה שלשמה התכנסנו. אני חושב שהסיבה שרובנו רואים כדורגל היא היופי שבו, רגעים מדהימים בהם משום מקום הכדור נכנס לרשת, השחלה יפה, מסירת מפתח ספקטקולרית, הצלה מדהימה על קו השער ועוד ועוד ועוד. לפי דעתי, מי שהכי גורם לנו ליהנות מהמשחק זה מסי. יכולת העברת שחקנים מושלמת, מסירות מפתח שחוצות הגנה בצורה שמשאירה את הפה שלך פעור, השחלות שמשפילות את טובי הבלמים והמגנים ביבשת - אלו דברים שייחודיים רק לו. הוא עושה את זה בעזרת הטעיות גוף מדהימות, שיווי משקל יוצא דופן ובעיקר שינויי מהירות (זריזות).

     

    מסי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מסי(צילום: AFP)

     

    לעומתו, בואו ניקח את רונאלדו. הוא בסך הכל, במיוחד בתקופה האחרונה, עובר שחקנים בעיקר בעזרת תרגיל אחד: מספריים, הצלבות הרגל הלוך ושוב מול הכדור שמבלבלות את היריב. אבל זה לא מספיק. רוב הפעמים הדריבל נכשל, בטח מול הבלמים והמגנים הגדולים. מסי יכול להיות עם הכדור במשך חצי דקה ברצף ולטייל איפה שהוא רוצה במגרש, רונאלדו לא, וזו לא בושה.

     

    בואו ניקח עוד אספקט, ופה נעבור לגולים. מסי הבקיע במהלך הקרירה שלו 509 שערים ורונאלדו 522 (נכון לשבת בערב). לרונאלדו יש יותר שערים, אבל בהרבה יותר משחקים. מסי מבקיע בממוצע שער כל 90 דקות, בעוד רונאלדו מבקיע שער כל 105 דקות במהלך כל הקריירה. אם נסתכל על הבישולים נראה נתונים דומים.

     

    אבל בכל מקרה, יהיו כאלה שייתלו בדבר אחד פשוט: מסי לא טוב מרונאלדו כי לא זכה בשום תואר עם נבחרתו ולא הוכיח את עצמו מחוץ לברצלונה. אז בואו נבחן את ה"כישלונות". אחרי עידן מראדונה, נבחרת ארגנטינה קרסה. אבל אז הגיע דור הכוכבים והצליח להביא אותה פעמיים לגמר הקופה אמריקה (שני הפסדים בפנדלים לצ'ילה) ולגמר המונדיאל, שם נכנעה לגרמניה. 

     

    רונאלדו הגיע עם נבחרת פורטוגל (עם הגרלות קלות להחריד) לגמר היורו. היא הייתה משעממת להחריד, וחוץ משני משחקים בהם רונאלדו התעלה על עצמו הוא היה חשוך רוב הטורניר. ואז הגיע רגע הפציעה. הנבחרת נכנסה לשוק, אבל אז מאמצע שום מקום התחילה לשחק ונראתה שוות ערך לצרפת, עד שהכדור נכנס בדקה ה-112. רונאלדו עודד על הקווים, ולמחרת כולם דיברו עליו בתור הגיבור ולא על אדר שהבקיע. ובינתיים, כשמסי פרש מהנבחרת, שאר ה"כוכבים" הפסידו בכל המשחקים. הוא החליט לחזור להציל את המולדת, ואז כשפיפ"א השעתה אותו הנבחרת שוב הפסידה. אז להגיד שמסי אשם בזה שאין לו תואר בארגנטינה זו טעות. 

     

    בסופו של דבר, כשמסתכלים על התמונה הכוללת רואים שני שחקנים גדולים, אבל אחד שמשווים אותו לדייגו ארמנדו מראדונה ולפלה - ואחד שמשווים אותו למסי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים