השאיפה לבינוניות של מכבי חיפה

נתחיל עם השחקנים הזרים: במכבי חיפה מצאו שיטה יפה מאוד להראות איך הם משקיעים בזרים... מחפשים שחקנים בעל עבר עשיר ונמצאים לקראת סוף הקריירה, ומביאים אותם במחיר עלות לארץ. השחקנים השבעים לא באים לאכול את הדשא על מנת להתקדם. הם רק רוצים עוד צ'ק בסוף החודש ואת השמש הישראלית בימי החופש. כמו כן, במכבי חיפה הפסיקו לחפש זרים צעירים שיבואו להוכיח את עצמם על מנת לעבור לחו"ל.

מכבי חיפה(צילום: ראובן כהן)

ניהול הקבוצה הוא החוליה החלשה ביותר המשפיעה על כל הקבוצה. ראשית נתחיל עם המנהל המקצועי. בחיפה מתלבטים אם להביא אחד משני ספרדים, ואני שואל את עצמי מדוע הקבוצה שוב בוחרת גרוע? שני מנהלים המגיעים מקבוצות לא מצליחות, איזה שינוי הם יכולים להביא בחיפה??

להבדיל ממכבי ת"א שעושה בשכל ולוקחת עוזר מאמן או מאמן שנחשב באירופה לעונה-שתיים, על מנת שיוכל להתרומם ולהצליח באירופה. בחיפה שוב מסתפקים במאמנים דרג ב', כגון מולנסטיין שנכשל שוב ושוב עד שהגיע לארץ ופה שוב נכשל, וכרגע לוזון שלא הצליח אפילו להציל את הפועל ת"א. ומעל הכל צוות הסקאוטים האדיר של חיפה... אותן תוכנות שהביאו לנו את מוסה, את אזמי ועוד הרבה הרבה שחקנים בינוניים ומטה. אני שואל את עצמי איך קבוצות (בלי לזלזל) כמו סכנין ורעננה מצליחות בסקאוטינג יותר מחיפה?? איך רעננה הביאה לפני שתי עונות שחקן כמו ווקאמה, ואותו הדבר סכנין עם ז'אורז'יניו. אני חושב שיש לעשות הרבה הרבה בדיקות בכל מה שקשור לרכש מחו"ל, כי רכש נכון מביא תוצאות טובות.

מעל הכל ניצבים השחקנים הישראלים. אותם ניתן בקלות לחלק לשלוש קטגוריות. הראשונה היא החוזרים מחו"ל. אותם שחקנים שחזרו שבעים אחרי שנכשלו בגדול ובאים להרים את הקריירה הדועכת שלהם. אותם שחקנים שמעניין אותם הכסף והחזרה לבית. כל הקשר שלהם למועדון הוא מקרי בהחלט, והם למדו יפה מאוד להגיד בראיונות כמה הם מחויבים לקבוצה. אלו שלא יצאו לחו"ל הם שחקנים שהגיעו מקבוצות קטנות, והאגו שלהם צומח. הבעיה היא שהם לא מתאימים לחיפה ולא מצליחים להתרומם, כי מה לעשות, הם לא מתאימים לקבוצה שרצה לאליפות. כשרוני לוי דיבר בזמנו על הפינצטה, הוא צדק. המונח היה נכון, הביצוע לא.

עוד גורם בגזרה הישראלית הוא הנוער של חיפה. תמיד עולה השאלה: מדוע הנוער כל כך מצליח, אבל כשהוא עולה לבוגרים נכשל בגדול. התשובה ברורה. לצערנו הנוער לא מצליח לעמוד בלחץ של קבוצה גדולה כמו מכבי חיפה, ושחקנים כמו גוזלן ועוואד, שכבשו 30 שערים בנוער, עולים לבוגרים כשהרבה עיניים בוחנות אותם ולא מצליחים לעמוד בלחץ. הם קורסים ולא מצליחים לתת את מה שהם יכולים.

אז מה עושים? ראשית צריך להתחיל תהליך (כן, אותו תהליך של מולנסטיין), ולצאת בהצהרה שלא מכוונים לאליפות בשנתיים הראשונות אלא בונים בסיס קבוצתי חזק. משקיעים בזרים צעירים שיש להם מה להוכיח, יחד עם זר אחד מנוסה שיוכל להוביל. משקיעים בשחקני מפתח ישראלים בעלי יכולות מנהיגות שיכולים להוביל קבוצה קדימה, ולהפסיק לרכוש שחקנים שאולי יתאימו לקבוצה. ולהפסיק לתת אמון עיוור בשחקנים. מי שלא טוב יודע שיש מי שרק מחכה להזדמנות לקחת לו את המקום.

את רוב שחקני הנוער לשלוח בשנה הראשונה, אפילו השנייה בבוגרים, להשאלה בקבוצה קטנה על מנת שיצברו דקות משחק. הרכש החשוב ביותר צריך להיות צוות האימון, ממאמן הכושר המאמן ועד המנהל הספורטיבי. להביא אנשים עם ניסיון מוכח, יכולת והמון המון רעב, לתת להם את הכלים להרים קבוצה שיכולה לשרוף את הליגה. אך כנראה שאם לא יהיה נס, עד שתתעורר חיפה תישאר עם קהל נאמן, אצטדיון מפואר וקבוצה בינונית.