יוצרים מציאות - כך תגשימו את החלומות שלכם
לכולנו יש חלומות ושאיפות, אנחנו מבקשים לעצמנו משהו ומתפללים שזה יקרה ואז - זה לא קורה. מה הקשר בין התסריט של חיינו למה שקורה לנו ולגורל? מיכל פולת מסבירה ומציינת שחשוב להבין שעצם זה שמשהו עדיין לא התממש - לא בהכרח אומר שהוא לא כתוב עבורנו
לפעמים אנחנו חושבים על משהו שאנחנו רוצים, וזה מיד מופיע בחיינו. אבל לא תמיד הדברים מתממשים כמו קסם. ברוב הפעמים כשאנחנו מזמנים משהו לחיים, לוקח זמן עד שזה מתגשם. בזמן שעובר עלולות לעלות מחשבות כמו "אולי זה לא יגיע?", "אולי זימנתי לא נכון?", אולי אפילו נחשוב "כל הקטע הזה של יצירת מציאות לא עובד", או "עבורי זה לא עובד, אני כישלון".
המחשבות האלו מגיעות מהספקות שלנו ומתגברות אותם. וכשיש יותר ספקות מאשר אמונה, אנחנו מעכבים את הדבר שאנחנו רוצים - מה שכמובן מנציח את הספקות. אז בואו נראה כמה דברים שכדאי לבחון, רגע לפני שנכנסים למעגל ההרסני הזה:
1. האם זה בתסריט?
התנאי הראשון כדי שנצליח ליצור בהצלחה משהו בחיים שלנו, הוא שהוא נמצא
כפוטנציאל בתכנית הנשמתית ('התסריט') שלנו. לפני שאנחנו מגיעים לעולם, אנחנו בוחרים לעצמנו תכנית חיים, הכוללת התנסויות שאנחנו רוצים לחוות לצורך למידה והתפתחות. התכנית הזו מכילה טווח אדיר של פוטנציאליים. יש אפשרויות רבות שפתוחות עבורנו בתסריט שאנחנו אפילו לא מעיזים לדמיין. לרוב אנחנו מממשים אחוז קטן מהפוטנציאלים האלו.
עם זאת, טווח הפוטנציאלים שזמין עבורנו מוגבל. המגבלה היא לטובת השיעורים וההתפתחות שהנשמה שלנו רוצה לחוות ביחידת חיים הנוכחית. לפעמים הנשמה שלנו תנסה למנוע מאתנו להשיג דברים מסוימים, כי אם נשיג אותם זה ייפגע בהתנסויות אחרות שאנחנו רוצים לחוות בגלגול הזה.
למשל: אם בגלגולים קודמים מישהו היה עשיר וזה הסית אותו מלהתפתח מקצועית ולאתגר את עצמו, ייתכן שבגלגול הנוכחי הנשמה שלו תבחר תסריט שבו הוא חי חיים צנועים יותר, ולכן לא משנה כמה הוא יזמן וילה בקיסריה, הוא לא יצליח להשיג את זה. כך שאם משהו לא מתממש בחיים שלנו מאחר שהוא לא בתסריט – זה לטובתנו הגבוהה. אבל רגע לפני שקופצים למסקנות, מחליטים שמה שזימנו לא בתסריט ומרימים ידיים, חשוב להבין שעצם זה שמשהו עדיין לא התממש - לא בהכרח אומר שהוא לא בתסריט שלנו.
אז איך יודעים אם משהו בתסריט? קודם כול נרגעים. מזכירים לעצמנו שהתשובות בתוכנו. עכשיו מתחברים פנימה ויוצרים קשר עם הנשמה שלנו - התדר בתוכנו שיודע מה בתסריט. מתוך המקום הזה שואלים את עצמנו שאלות כמו: 'האם אני באמת רוצה את מה שזימנתי?' 'עד כמה אני רוצה את זה?' 'מאיזה מקום אני רוצה את זה?' 'האם זה בא מבפנים, או שזה בכלל רצונות של החברה או המשפחה שלי שאימצתי לעצמי?' המטרה היא לזהות את הרצון האותנטי ביותר שלנו; זה שלא תלוי בכסף, פחד, דיעות של אחרים וגורמים חיצוניים אחרים.
הרצון הפנימי ביותר שלנו הוא רצון הנשמה. כלומר התשוקות והרצונות העמוקים שלנו הם בעצם אינדיקציה לדברים שכתבנו לעצמנו בתסריט. ככל שאנחנו קשובים לעצמנו ומודעים לעצמו, כך יש תאום בין מה שאנחנו רוצים ובין מה שבתסריט שלנו. למשל במקרה של אותו אדם שהגיע לחוות תסריט צנוע: אם הוא ייבחן את הרצון שלו, הוא יגלה שהוא לא באמת רוצה את אותה הוילה.
2. האם אני בתדר המתאים?
יש דברים רבים שנמצאים כפוטנציאל בתסריט שלנו, אבל כדי שהם יתממשו בחיינו, אנחנו צריכים להיות בתדר המתאים. זה אומר שאנחנו יכולים להיות הבנאדם שיכול להכיל ולהתנהל בתוך הסיטואציה שאנחנו רוצים ליצור לעצמנו. התדר שלנו כולל את הרצונות, המחשבות והרגשות שלנו. כל אלו צריכים להיות בהלימה עם מה שאנחנו רוצים ליצור.
אנחנו צריכים שהתפיסות הפנימיות שלנו יתאימו למה שאנחנו רוצים ליצור לעצמנו במציאות החיצונית. למשל, אם מישהי רוצה זוגיות שיש בה כבוד והערכה, היא צריכה להיות אישה שמכבדת ומעריכה את עצמה. אם מישהו רוצה זוגיות שיש בה חופש, הוא צריך להצליח להחזיק תפיסה פנימית של זוגיות שמאפשרת את זה. אם מישהו רוצה הרבה כסף, הוא צריך להרגיש בנוח עם סכומים גדולים ולא לחשוב שכסף זה מלוכלך.
כשאנחנו מזמנים משהו, כדאי לנסות לראות את עצמנו בתמונת מציאות הזו ולשאול 'מי הבנאדם הזה שם בתמונה?' ואז להתאמן על להכניס את האיכויות האלו לחיי היומיום שלנו. כמו כן, כדאי לוודא שאנחנו מרגישים טוב כשאנחנו מסתכלים על התמונה הזו בעיני רוחנו. אם אנחנו מזהים שם כיווץ או פחד – אלו מקומות שנרצה לעבוד עליהם ולשחרר. העבודה הפנימית הזו בונה את התדר המתאים בתוכנו.
3. האם זה הזמן?
לפעמים משהו שאנחנו רוצים נמצא בתסריט שלנו, אבל עדיין לא הגיע הזמן הנכון לממש אותו. המושג של זמן ליניארי קיים רק בכדור הארץ. בשאר הממדים בבריאה, דברים קורים בהרף עין. לכן האוטומט של רובנו הוא לרצות שדברים יקרו מיד, ולשכוח שלוקח זמן לדברים להתממש ושנדרש תהליך.
לפעמים התהליכים יכולים להיות מהירים, ולפעמים לוקח להם יותר זמן. אבל גם אם משהו התגשם מהר מאוד או אפילו נראה לנו שהוא קרה באופן קוואנטי, עדיין קדמו למימוש תהליכים פנימיים.
כדי שזרע ינבוט, הוא צריך לקלוט שמש, לספוג מים ולעבור כל מיני תהליכים ביולוגיים. יש תהליכים שמתרחשים מתחת לפני השטח עד ש"ביום אחד" הזרע נובט ומבצבץ מעל האדמה. באותו האופן, גם אנחנו צריכים לעבור תהליכים פנימיים עד שמה שזימנו יתממש בחיינו. הזמן הלינארי מאפשר לנו לעבור את התהליכים האלו. בזמן הזה התדר שלנו נבנה ומסתנכרן עם מה שאנחנו רוצים ליצור.
אז כדי לא להתייאש תשאלו את עצמכם: 'האם אני בשל/ה כדי לקבל את מה שאני רוצה?' 'מה עוד אני יכול/ה לפתח בי כדי שאוכל לקבל את זה?' מקדו את תשומת הלב בהתפתחות שלכם ובהנאה מהדרך. הזרע כבר ינבוט בזמן הנכון.
4. האם אנחנו פועלים בצורה קשובה ומדויקת?
אחרי שזרענו זרע, מה שאנחנו יכולים לעשות זה רק ליצור את התנאים הדרושים: להשקות יותר או פחות, לשים דשן במינון הנכון, למקם את העציץ בזווית מתאימה מול השמש. אבל מתי תזרח השמש ובאיזו עוצמה - זה לא נתון להשפעתנו.
אז איך יוצרים את התנאים המיטיבים עבור הבשלת הזימון שלנו? ראשית, חשוב להיות בתהליך התפתחות מתמיד; להתבונן, לשאול את עצמנו שאלות, להגיע למסקנות ולפעול בהתאם.
שנית, אנחנו צריכים להיות בהקשבה לעצמנו, ולפעול בהתאם למה שהקול הפנימי מכוון אותנו – לא יותר ולא פחות. הנשמה שלנו כל הזמן מכוונת אותנו באמצעות לחישות פנימיות אל עבר המטרות שלנו. הבעיה היא שהרבה פעמים אנחנו לא קשובים להנחיות האלו כי הן נראות לנו לא הגיוניות או מפחידות, ואז אנחנו לא צועדים בדרך שתוביל אותנו אל עבר מה שאנחנו מנסים ליצור.
מהצד השני של המתרס, לפעמים נראה לנו שאנחנו צריכים להתאמץ ולעבוד קשה כדי שמשהו יקרה. ואז אנחנו מבזבזים המון אנרגיה, שוחקים את עצמנו ולא מצליחים להקשיב להנחיה הפנימית השקטה. הסוד הוא במציאת האיזון בין נינוחות לעשייה; לפעול ולעשות את מה שצריך - מתוך הקשבה פנימית וללא מאמץ.
לסיכום, אם אכן זרענו את הזרע המתאים (כזה שמתאים לאדמה של התסריט שלנו), בעונה המתאימה, ועשינו כל מה שצריך כדי לטפח אותו ובמינון הנכון, נותר לנו רק לסמוך על כך שהוא ינבוט כשכל התנאים יבשילו. אין צורך לחטט באדמה בכל יום או לנסות להאיץ בו. מקווה שהכתבה תעזור לכם לפתח את האמון הזה ולהפוך את ההמתנה לנינוחה יותר.
מיכל פולת , יועצת ומלווה תהליכי שינוי והגשמה
לפנייה לכתב/ת 
