האנשים מאחורי הקריסה האדומה

לאחר הירידה הדרמטית של הפועל ת"א לליגה הלאומית, בחרתי את האנשים שלדעתי הובילו את המועדון אל נקודת השפל הזו.

החובות של אלי טביב וחיים רמון

נכון שהשניים כבר מזמן לא במתחם חודורוב, אבל חלק ניכר מהחובות שהובילו להפחתת 9 הנקודות רשומים על שמם. לא מעט שחקנים שהגיעו בתקופתם תבעו את המועדון בטענה שלא קיבלו את שכרם, מה שהוביל לכדור שלג מתגלגל. לעניות דעתי, סיוע כספי מהשניים היה מונע את הפירוק.

(צילום: עוז מועלם)

חוסר המחויבות של עומרי אלטמן

קשה להאשים את השחקנים הנוכחיים בירידת הליגה, רובם נתנו את הכל. אבל בכל זאת יש שחקן אחד ממנו ציפיתי להרבה יותר והוא עומרי אלטמן. אחרי שהעברתו לפנאתינייקוס נדחתה, הראש שלו כבר לא היה בהפועל ת"א, אולי בכסף הגדול שמחכה לו במכבי חיפה. על הכישרון שלו אין עוררין, אך נדמה היה כי לא נתן את מה שיש לו וחיכה רק שהעונה הזו כבר תיגמר.

המתנות של מני ויצמן

מני ויצמן תומך בהפועל תל אביב מאז תקופת חיים רמון, אבל לא היה שם עבור המועדון ברגע שבו היה צריך אותו יותר מתמיד. ויצמן תרם מדי פעם סכומי כסף, אבל הפועל לא יכולה להתבסס על מתנות. כשהמועדון נזקק לתרומה רצינית שלו הוא התאייד יחד עם כבירי. האוהדים ציפו ממנו ליותר.

הבריחה מאחריות של אלי גוטמן

"בדקות בהן הובלנו 1:3 ראיתי קבוצה של גיא לוזון ולא של אלי גוטמן", זה אחד המשפטים שייזכרו מהעונה המסויטת של הפועל. הציטוט ההזוי הזה נאמר על ידי גוטמן אחרי ה־3:3, ולאחר מכן כבר היה ברור שגוטמן לא ממש בקטע של לקחת אחריות בקדנציה השנייה באדום. הוא העדיף לשבת בכיסא הנוח ביציע ולהשקיף על הקריסה, תוך שהוא משאיר למאמן לחטוף את האש. לפחות הוא ידע לברוח בזמן.

הניהול החובבני של אמיר כבירי

ועכשיו ל"דובדבן שבקצפת", האיש שללא ספק גרם הכי הרבה נזק למועדון, הלא הוא אמיר כבירי, שלמרות כוונותיו הטובות, עשה כל טעות אפשרית. החל ממינוי מאמן זר כושל, החתמת 22 שחקנים (כולל אחת הזויה במיוחד – רייכרט תמורת מיליון יורו!), משכורות מנופחות לבעלי תפקידים כמו אלי גוטמן, וניהול כושל. כל אלה סימנו את תחילת הסוף.