ישראל נשארת בהסכם האקלים: "אנחנו לא קולוניה אמריקנית"
בבוקר שאחרי הפצצה שהטיל טראמפ שנטש את המאבק בהתחממות הגלובלית, הדגיש השר להגנת הסביבה אלקין כי ישראל לא תשנה את מדיניותה: "הסכם פריז לא פוגע בכלכלה, להיפך". מומחי סביבה ממשיכים למתוח ביקורת חריפה: "פשיטת רגל מוסרית שטראמפ עוד יתחרט עליה"
הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פרישה מהסכם האקלים עוררה הדים וגררה גינויים רבים בקרב מנהיגים ברחבי העולם. עם זאת, בישראל, שחתומה גם היא על ההסכם, משדרים עסקים כרגיל ומבהירים כי יעמדו בהתחייבויות. "אנחנו לא קולוניה אמריקנית", הבהיר השר להגנת הסביבה זאב אלקין. "הנחת העבודה לפיה ישראל צריכה לשנות משהו בהתנהלותה בגלל שנשיא ארה"ב החליט לפרוש היא שגויה. נמשיך לקיים את חלקנו וגם את החלטות הממשלה שהתקבלו", הוסיף.
השר אלקין הוסיף: "כמו שטראמפ אמר שהוא נבחר כדי לייצג את דטרויט ולא את פריז, אנחנו נבחרנו כדי לייצג את ירושלים ולא את דטרויט. ההסכם לא פוגע בכלכלה הישראלית - להיפך. שמנו דגש על הורדת השימוש בפחם והדבר מוריד את זיהום האוויר במדינה".
אילו השלכות יכולות להיות להחלטה של טראמפ? אלקין מסביר: "ההחלטה יכולה להשפיע על המצב העולמי בתחום התחממות כדור הארץ, ללא ספק. אנחנו יכולים לתרום את חלקנו ולפעול להורדת פליטת גזי החממה, אבל בלי מעורבות אמריקנית יהיו לעולם הרבה פחות כלים לטפל בנושא".
הסכם האקלים, הידוע כהסכם פריז, נחתם בסוף שנת 2015 והוכתר כ"נקודת מפנה היסטורית". הנוסח הסופי של הסכם פריז יגביל את ההתחממות הגלובלית הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ואולי אף ל-1.5 מעלות. ההסכם מחייב את המדינות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן על מנת לעמוד ביעד עליית הטמפרטורה שנקבע.
מדינת ישראל חתמה על ההסכם בתקופת כהונתו של השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי. "החלטת הנשיא מצערת מאוד ומשמעותה פחות בריאות ופחות הזדמנויות כלכליות, בארה"ב וברחבי העולם", אמר גבאי. "הסכם האקלים הוא לא רק עניין סביבתי לטווח הארוך, אלא עניין כלכלי ובריאותי ממעלה ראשונה בטווח הקצר. ארה"ב היא המדינה המשמעותית ביותר בהסכם האקלים ולישראל אין את המותרות ללכת אחרי ארה"ב בעניין זה. החתימה על ההסכם כבר פתחה אפיקים חדשים לייצוא ופיתוחים טכנולוגיים".
אז מה יהיו ההשלכות על נסיגת ארה"ב מההסכם? פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי "החלטתו של הנשיא טראמפ לבטל את התחייבויותיה של ארה"ב להפחתת הפליטות של גזי-חממה ולמעבר לאנרגיות מתחדשות כמתחייב היא חסרת אחריות ואנוכית. בבסיסה, היא מגלמת תפיסה קצרת-רואי, נעדרת היגיון כלכלי ועונה על האינטרסים של שדולות הנפט והפחם בארה"ב, שרואות בהסכם איום ממשי לרווחים העתידיים שלהן".
"מגמת שינוי האקלים תימשך ואולי אף תחמיר, ותגבה מחיר של ממש מאזרחי ארה"ב שמגלים עיוורון אנוכי ומתכחשים לאחריותם למצב", מוסיף פרופ' יאיר. "הבעיה היא שגם יתר תושבי כדור הארץ יישאו בתוצאות של אי-עמידה ביעדי ההסכם. ממשלות סין, הודו והאיחוד האירופי ייקחו את ההובלה בהגנה על כדור הארץ וישאירו את ארה"ב מוקצה ומנודה, כמדינה אנוכית שמתכחשת לחתימתה על הסכמים בינלאומיים".
מנכ"לית ארגון הסביבה הבינלאומי גרינפיס, ג'ניפר מורגן, אמרה כי "טראמפ מפנה את השטח למנהיגים האמיתיים שמבינים את גודל השעה ופועלים להגן על המדינות שלהם ועל האקלים באמצעות מעבר לכלכלות שמבוססות על אנרגיה נקייה. אנו חוזים במהפך בסדר העולמי כאשר אירופה, סין ואחרים מובילות אותנו קדימה".
לדבריה של מורגן, "ניתן לראות עד כמה טראמפ מנותק מיתר העולם. קרוב ל-200 מדינות התחייבו לפעולה למען האקלים בהסכם פריז ורק אחת החליטה לסגת. זהו שינוי בתפקיד המבוגר האחראי של העולם, כאשר ארה"ב קופצת החוצה ומנהיגי העולם, ראשי חברות ואנשים ברחבי העולם נעים קדימה לעתיד".
"בפרישה מהסכם פריז ארה"ב הפסידה את מקומה כמנהיגת אקלים בינלאומית. החלטה זו היא לא פחות מפשיטת רגל מוסרית שטראמפ עוד יתחרט עליה. פעולה גלובלית למען האקלים אינה דיון חוקי או פוליטי. זו חובה שלא ניתן לברוח ממנה כדי להגן על האנשים ועל כדור הארץ", הוסיפה מורגן.
במסגרת הסכם פריז, התחייב הנשיא לשעבר אובמה להפחית 28% מהפליטות עד 2030, השוות ערך להפחתת 1.7 מיליארד טון פליטות גזי חממה. בינתיים, זו לא ההחלטה הסביבתית הפוגענית היחידה שעורר את זעמם של שוחרי הסביבה. טראמפ כשליש מתקציבה של הסוכנות להגנת הסביבה (המקבילה למשרד להגנת הסביבה בישראל; א.ק), אישר קידוחי נפט וגז באוקיינוס האטלנטי והארקטי שבוטלו על-ידי הנשיא היוצא אובמה, וקידם צינור בצפון דקוטה שהפך לסמל.
לפנייה לכתב/ת 
