שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הטכנולוגיות הגנטיות החדשות להתאמת טיפול בסרטן השחלה

    הסטנדרט הטיפולי בנשים המאובחנות בסרטן שחלה הוא קבוע, אולם קשה לנבא באיזה חולות הוא יהיה יעיל ואצל מי הגידול יחזור. כניסתן של טכנולוגיות לריצוף גנים בתחום הסרטן שינו מקצה לקצה את הדרך שבה רופאים מאבחנים ומסווגים גידולים היום - וגם את הטיפול שהם מציעים

    בשיתוף חברת רוש נציגת פאונדיישן מדיסין

     

    בתחילת שנות ה-2000, ההתקדמות בטיפול בגידולים גינקולוגיים הייתה איטית והיו מעט מאד חידושים. לאחרונה, חוקרי סרטן לומדים מהם אותם מנגנונים הגורמים להתפתחות הסרטן, וכיצד ניתן לנצל את מערכת החיסון של הגוף להילחם בהם.

     

    הסטנדרט הטיפולי בנשים המאובחנות בסרטן שחלה הוא ניתוח, כימותרפיה וטיפול ביולוגי המונע שגשוג כלי דם חדשים בסביבת הגידול. גישת טיפול זו תופסת לכל הנשים ללא קשר לגיל, היסטוריה משפחתית, הרכב הרקמות או אבחון מולקולרי (למשל גנים) של הגידול. אין דרך לנבא באילו חולות הטיפול יהיה יעיל, ואצל מי הגידול יחזור.

     

    קראו עוד

    איך רפואה מותאמת אישית שינתה את הטיפול בסרטן ריאה?

    הטיפול שעשוי למנוע מהסרטן מלהתפרץ

    "הגידולים פשוט נעלמו מכל איבר בגוף. קראנו ולא האמנו"

     

    כניסתן של טכנולוגיות לריצוף גנומי (גנים) בתחום הסרטן שינו מקצה לקצה את הדרך שבה רופאים מאבחנים ומסווגים גידולים היום, והן מביאות עמן תקווה חדשה לחולי סרטן רבים.

     

    ד"ר אורה רוזנגרטן, מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית במרכז הרפואי שערי צדק, מספרת על השינוי בצורת האבחון והטיפול בנשים עם סרטן שחלה: "עד לפני מספר שנים היינו מאפיינים את סוג הסרטן רק על-פי מקור הרקמה שממנה התפתח הגידול וממצאי בדיקת מעבדה שביצע הפתולוג, ולפי זה היינו נותנים כימותרפיה.

     

    "יש חולות אצלן הטיפול עבד ויש כאלה שלא. מכיוון שבגידולים גינקולוגיים יש לנו מספר יחסית מוגבל של טיפולים, פעמים רבות עמדנו בפני שוקת שבורה – חולה במצב טוב קיבלה את הטיפולים שנחשבים יעילים, אך בשלב מסוים הגידול הפסיק להגיב לטיפולים הסטנדרטיים הקיימים.

     

    "מחקרים העוסקים בגנום של הסרטן מלמדים שגידול סרטני משתנה מאדם לאדם, והוא יכול להיות מאד שונה, לא רק במיקום המדויק שממנו התחיל, אלא גם בפגמים הגנטיים שגרמו לגידול להתפתח. בשנים האחרונות בדיקות גנומיות מאפשרות לנו לסווג גידולים על בסיס המאפיינים הגנטיים של הגידול הספציפי, וכך להתאים טוב יותר את הטיפול שאנו נותנים".

     

    מחקרים מראים שגידול סרטני שונה מאדם לאדם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מחקרים מראים שגידול סרטני שונה מאדם לאדם(צילום: shutterstock)

     

    בדיקות גנטיות קיימות כבר מספר שנים, אז במה שונה המידע שמתקבל מריצוף גנומי של גידולים בשחלה?

    "לאחר אבחון ראשוני של סרטן שחלה, אנו מפנים נשים לבדיקה גנטית כדי לבדוק האם הן נושאות מוטציות בגנים כגון BRCA 1/2, המעלים את הסיכון להתפתחות סרטן שד או שחלה. אולם בדיקות גנטיות סטנדרטיות לא יגלו את המוטציות האלה אם הן לא עברו בתורשה (כלומר התפתחו רק בגידול עצמו ואינן נמצאות בשאר רקמות הגוף).

     

    "כדי לזהות מוטציות שהתפתחו בגידול עצמו, עלינו לבצע בדיקה גנומית, או בלשון מדויקת יותר, סומטית - של הגידול עצמו. בדיקה גנומית מקיפה מסייעת לנו לאתר את החולות עם גידול שנושא את המוטציה, וכך לוודא שאנחנו נותנים את הטיפול הממוקד הנכון לחולה הנכונה ולגידול הנכון.

     

    "לדוגמה, טיפול ממוקד, כגון תרופות ממשפחת מעכבי PARP, החוסם את האנזים בתאים סרטניים שמסייע לתקן פגמים גנטיים, מעכב את הישנות הסרטן בחולות עם מוטציות בגנים BRCA".

     

    מהו העיקרון מאחורי טיפול ממוקד?

    "מחלת הסרטן נגרמת בשל שינויים גנטיים, או מוטציות, שגורמים לסרטן. שלא כמו כימותרפיה – שפוגעת בתאים שמתחלקים ללא הבחנה אם הם סרטניים או לא – הטיפולים הממוקדים מכוונים לפגיעה במנגנון המסוים שמשפיע על התפתחות והתפשטות הסרטן".

     

    האם העובדה שהטיפול הוא ממוקד אומרת שאין תופעות לוואי?

    "למרות שהטיפול הממוקד מכוון לתאי הגידול עצמו, הטיפול מלווה בתופעות לוואי, אם כי הן יכולות להיות שונות מתופעות הלוואי של כימותרפיה סטנדרטית".

     

    טיפולים ממוקדים טומנים בחובם הבטחה גדולה, אבל הם לא יעילים בכל החולים. האם אפשר לדעת מראש האם החולה תגיב לטיפול?

    "ישנן כיום בדיקות גנומיות שסורקות את כלל המוטציות הגנטיות בגידול, ובמקביל מאתרות ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) שמסייעים לנו לנבא האם הגידול יגיב לטיפול הממוקד או לא.

     

    "לדוגמה, תסמונת לינץ׳, הגורמת לאי-יציבות גנומית MSI, כלומר למצב שבו יש ריבוי של מוטציות גנטיות בדנ"א של הגידול, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לסוגים שונים של סרטן. נמצא כי לחולי סרטן בעלי אי-יציבות גנומית גבוהה סיכוי גבוה יותר להגיב לאימונותרפיה. את מדד ה-MSI ניתן לאתר ולמדוד באמצעות בדיקות גנומיות או בבדיקות מולקולריות אחרות".

     

    התאמת טיפולים על פי מאפיינים גנטיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התאמת טיפולים על פי מאפיינים גנטיים(צילום: shutterstock)

     

    האם התאמת הטיפולים על פי המאפיינים הגנטיים של הגידול מגדילה את היצע הטיפולים בסרטן השחלה?

    "אחד הגילויים המהפכניים של השנים האחרונות הוא שמוטציה שמוכרת בסוג מסוים של סרטן יכולה להימצא גם בסרטן מסוג אחר בגוף. כך, לדוגמה, מוטציה בגן BRAF, הידועה במלנומה (סוג של סרטן עור), היא מוטציה ברת טיפול שעשויה להופיע גם בגידול של חולות סרטן שד, שחלה או רחם. אם התרופה שמכוונת למוטציה נמצאה יעילה במלנומה, קיים סיכוי סביר שהיא תעבוד גם במקרה של גידולים אחרים שבהם המוטציה מופיעה.

     

    "הודות למידע המתקבל מבדיקות גנומיות, ישנן חולות אצלן אנו יכולים להרחיב את ההיצע הטיפולי. יש לזכור כמובן שאין בטחון מלא בכך שטיפול מכוון מסוג זה יפעל באותה מידה אצל כל חולה".

     

    ספרי לנו על סיפור מקרה שבו בדיקה גנומית של הגידול שינתה את החלטת הטיפול.

    "מטופלת בת כ-80, שחלתה בעבר בסרטן השד ונרפאה, הגיעה למחלקה לאחר שחלתה בסרטן הרחם מסוג סרוס (serous), הדומה בהתנהגותו לסרטן שחלה. המטופלת עברה ניתוח להסרת הגידול וקיבלה טיפול כימותרפי משלים כמקובל במצב זה. החולה עברה בדיקות גנטיות סטנדרטיות כדי לאתר גנים שכיחים בסרטן שד ושחלה, כגון BRCA. אולם לא נמצאה שום מוטציה.

     

    "לאחר שנה וחצי המחלה חזרה. בשלב זה המטופלת סירבה לעבור סבב כימותרפיה נוסף, ולכן, כדי לבחון אילו אפשרויות טיפול נוספות עומדות בפנינו, שלחנו אותה לבדיקה גנומית מקיפה מסוג פאונדיישן, שסורקת את מכלול הגנים ואת כל המוטציות הרלוונטיות בגידול. הבדיקה מצאה 6 מוטציות בגידול שלא ניתן היה לאתרן באמצעות הבדיקה הגנטית השגרתית או באמצעות הבדיקה הפתולוגית שנערכה בבית החולים, ו-4 מהמוטציות היו ברות טיפול.

     

    "בעקבות ממצאי הבדיקה שינינו את התוכנית הטיפולית, והמטופלת קיבלה שילוב של טיפול ביולוגי ממוקד ותרופה הורמונלית. הגידול נסוג לתקופה של 9-10 חודשים. בפעם הבאה שהמחלה חזרה, המטופלת קיבלה כימותרפיה, והגיבה היטב לטיפול. במצב זה המטופלת הרוויחה פרק זמן של למעלה משנה ללא טיפול כימותרפי.

     

    "נכון להיום בדיקה גנומית מקיפה זמינה במסגרת ביטוחים פרטיים ואינה כלולה בסל הבריאות או בקופות החולים".

     

    הכותבת היא כתבת בריאות העובדת בשיתוף עם גופי בריאות לקידום מודעות הציבור לנושאים רפואיים

     

    בשיתוף חברת רוש נציגת פאונדיישן מדיסין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים