"היום אני מרגיש יותר גזענות בגלל שאני תימני"

יוסי צברי לא מבין מה הבעיה עם המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. מבחינת השחקן והסטנדאפיסט, מדובר באיש רוח שגורש מביתו וכתב על כך. "כל המשפחה שלו גורשה מהבית, והוא הצליח לחזור חזרה לישראל. אין לו שום דבר נגד יהודים", הוא אומר. "יותר מזה - הוא חושב שהפלסטינים צריכים גם לשאוב מהתרבות הזאת. כשמירה עוואד עומדת על הבמה ושרה 'הלוואי שהייתי נר בחשכה', איזו בעיה יש עם הקונטקסט הזה? הבעיה של דרוויש היא לא עם העם היהודי, אלא עם כך שגירשו אותו".

אז למה לדעתך יש סערה בכל פעם ששמו של דרוויש עולה?

"כי אני חושב ששרת התרבות מירי רגב פועלת ממניעים זרים. היא יותר פונה לקהל שלה מאשר באמת רוצה לדאוג שתקציב התרבות יגדל. לדוגמא, כשהיא מדברת על עירום בפסטיבל ישראל היא מדברת רק בשביל הקהל שלה, זה לא שהיא הזדעזעה מהעירום בעולם התרבות".

צברי בן ה-44 מתגורר בתל אביב, ומאחוריו קריירה של יותר מ-20 שנה בתיאטראות בישראל - בהם תיאטרון באר שבע, הקאמרי, בית ליסין והצגות מסחריות. למרות (ואולי בגלל) זאת - הוא יכול למנות רק תפקיד אחד שלא תאם את מוצאו המזרחי. "אני מסתכל על התפקידים שקיבלתי, ואני חושב קדימה על איזה תפקידים אני עשוי לקבל - והם תמיד 'יהודה שרעבי' ו'זיתוני'. או במילים אחרות - תמיד אני משחק את המזרחי. אז אתה יכול להגיד 'כי אתה מזרחי, וטבעי שתתאים יותר לתפקיד'. אבל בוא אני אשאל אותך - כמה שחקנים בלונדינים יש לנו? אין הרבה, אז מה - רק מי שבלונדיני משחק בלונדיני? למה בלונדון שחקן שחור יכול לגלם את המלט?".

"מירי רגב מדברת על קיפוח - אבל לא עושה". יוסי צברי(צילום: יוסי צבקר)

רגע, אם אתה חש מקופח - איך אתה יכול להתנגד לשרת התרבות? הרי היא חרטה על דגלה את את נושא המזרחיות והקיפוח בתרבות.

"אני אומר שמירי רגב מדברת על הדבר הזה, אבל לא עושה שום דבר - אם מירי תעשה השוואה בין פריפריה למרכז - ואם היא תחליט שתיאטרון באר שבע צריך לקבל עוד תקציבים כדי להריץ את ההצגות שלו כי והא קטן ופריפריאלי, אז אני אגיד סחטיין עליה. אבל אני לא רואה שזה קורה. ההישג היחיד של מירי רגב הוא שהצליחה להגדיל את תקציב התרבות, ואני לגמרי משבח אותה על הדבר הזה. זה לא שיש לי מאבק פרטי עם מירי רגב, אני לא מאמין שאנשים עושים רק רע או רק טוב. אני לא חושב שמירי רגב היא השטן, ממש לא".

איך אתה מסביר את התחושה שלך לגבי האפליה?

"בוא אני אגיד לך ככה - אני הומו ומזרחי - והיום אני מרגיש יותר גזענות בגלל שאני תימני. מתי ראית מזרחי בתפקיד פסיכולוג? אתה לא זוכר, נכון? אז אני אזכיר לך - במשפחת עזאני ששודרה לפני 17-18 שנה, ארנון צדוק גילם דמות של פסיכולוג. נו, קרה משהו? העולם התמוטט? ממש לא. גם עכשיו ב'לה פמיליה' ששודרה בערוץ 10, נורמן עיסא משחק פסיכולוג. כלומר אפשר גם אחרת. אני חוזר איתך לבלונדינים - במצרים יש תיאטרון, אז מה, אם אני שם בלונדינים אף אחד לא יגלם תפקיד כזה? בחייך, אנחנו כבר לא שם".

צברי, שלא מסתיר את דעותיו הפוליטיות, הנחה בחודש האחרון את העצרת של תנועת "שלום עכשיו" שנערכה בכיכר רבין בתל אביב. "אני לא רוצה לחפש אשמים, אני רוצה שנשב לדבר. בוא אשאל אותך ככה: אם אני ואתה נריב, ויסגרו אותנו בחדר שעות ולא יתנו לנו לצאת - בסוף אנחנו נשלים, נכון? אז בואו נמצא פיתרון. אי אפשר לחיות במלחמה יותר.

"לפלסטינים יש פצע - כי אנחנו יותר חזקים ויותר גדולים". צברי(צילום: רותם פלדמן)

אתה לא חושב שיש טרור בעזה?

"לא כל עזה זה חמאס. אני לא חושב שההנהגה הפלסטינית היא טלית שכולה תכלת. חמאסיניקים זה טרור, אבל גם את זה צריך לפתור בדרך של דיאלוג. אני קראתי מה שאבו מאזן כתב, והוא אומר במילים האלה - 'אנחנו מכירים במדינה היהודית' אז מה עכשיו? מה הוא צריך לעשות עוד? אני רק אומר שרבאק - כמה אפשר לשבת ולהגיד הוא עשה לי והם עשו לי. לא יכול להיות שצד אחד הוא הרע במאה אחוז, ולא יכול להיות שהצד הזה הוא הטוב במאה אחוז. לפלסטינים יש פצע - כי אנחנו יותר חזקים ויותר גדולים. התפקיד שלנו הוא לעזור להם. אנחנו אומנם לא משתמשים בילדים כמגן אנושי, אבל כן נלמד ילדים ברמת השרון שמחבל על הקרקע וצריך להמשיך לירות בו".

"למה בלונדון שחקן שחור יכול לשחק את המלט?". צברי(צילום: איתי כהן )

אתה חושב שההתנהלות הפלסטינית יותר מוסרית ואנושית מזו הישראלית?

"אני לא יודע לומר אם אנחנו יותר אנושיים מהם או שהם יותר אנושיים מאיתנו. אנחנו מדינה, לעומת קבוצת אנשים שצריכים להגיע לעבודה בישראל כדי להרוויח כמה שקלים ביום. אני לא יכול להשוות את זה. תקרא עדויות של אנשים מ'שוברים שתיקה' ותגיד לי מי יותר מוסרי - האם להעמיד זקנים במחסום זה מוסרי? האם להעמיד אישה בהריון במחסום זה מוסרי? האם לזרוק בן אדם פצוע מעבר לגדר ולתת לו למות שם זה מוסרי? אני לא יכול להתווכח - לשרוף ילד קטן בחיים זה מוסרי? ואני חושב - לא משנה מה - אם אתה ואני לא מסכימים על משהו - ואם אחרי שעות של דיונים נהיה מאוד נחושים להגיע לעמק השווה - נגיע לזה".

חוץ מהספר - שעליו הוא עובד בימים אלה, עם גיוס תמיכת המונים בעזרת פרוייקט הדסטארט, והשתתפות באירוע in d art בדיזנגוף סנטר שייערך ב-22 בחודש, צברי מופיע ברחבי הארץ בערב אלתורים בסגנון "פואטרי סלאם". "זה אירוע שנקרא סלאם ג'ם. אני מגיע עם הטקסט שלי, ועל הבמה יש מוזיקאי שמתחבר לטקסט שלי עם המוזיקה. בלי שום חזרות או הכנות מראש. אנחנו מנסים לעשות שילוב בין הטקסט למוזיקה, ולייצר יצירה חדשה. הדבר היחיד שאנחנו כן עושים הוא שאנחנו מסבירים לקהל מה אנחנו עושים, ואז אני מבקש מהמלווה את סגנון המוזיקה, למשל - 'תן לי מוזיקה אפלה או עם צליל של סרט מסויים'. לפעמים אני אפילו אומר 'אל תנגן כלום', אני אתחיל לבד וכשאתה תתחיל להבין את הקצב שלי אתה מוזמן להצטרף אלי. נוצר משהו נורא יפה כי המוזיקאים מאוד מוכשרים ויודעים לאלתר. פתאום יש קונצרט לשניים ויש יצירה חדשה וחד פעמית, כי כל פעם יש מוזיקאים אחרים.

יוסי צברי יופיע הערב (ד'), באירוע "פואטרי סלאם" - 20:00, מתחם AYEKA, אליפלט 26, תל אביב.