המשרביות שיכניסו לכם אור לבית
הטרנד התחיל בתרבות האסלאם לפני מאות שנים על מנת לאפשר לנשים לצפות דרכן אל החוץ, אבל היום תוכלו למצוא משרביות בתור גדר לחצר, חלק מקיר הבית ואף בחלונות מעוצבים. הכירו את המשרביה - אלמנט עיצובי דקורטיבי שמהווה מחסום עם מעבר של אוויר ואור. פריט עם חתיכת היסטוריה
בשיתוף אקרשטיין תעשיות
בטח ראיתם בעבר את "הקיר המחורר" הזה בלא מעט מקומות, בחצרות בתים, על חזית בניינים ואפילו בגדרות ברחבי ערים מסוימות. הכירו את המשרביה, אלמנט עיצובי דקורטיבי שמהווה מחסום עם מעבר של אוויר ואור, עם חתיכת היסטוריה.
המילה משרביה היא במקור בערבית - וכך גם המשרביה עצמה. פירוש המילה - מקום לשתיה - מקום בו ניתן לקרר מים לשתיה ולמעשה המשרביה התפתחה להיות חובה אדריכלית בבניית מבני מגורים עוד במאה ה-14 כשבין השאר היא שימשה כמזגן טבעי (מכניס אוויר ללא קרני שמש), הצללה, קירור ועוד, אך הפכה לפריט חובה בגלל עוד כמה סיבות.
המשרביה שאופינית לאדריכלות ולתרבות האיסלאם בעולם היא גם - אם תרצו מעין סבכה, חלון מסוגנן שמהווה מגבלה אופטית שמקשה להביט מאזור מואר אל תוך אזור חשוך. כך, אם נסתכל לעבר אזור חשוך דרך משרביה, יהיה קשה לנו להתמקד ולהבחין בפרטים.
המשרביה אף שימשה כחיץ בין החצר הפנימית בבית לבין הרחוב. למה צריך חיץ? זאת משום שבארצות האיסלאם, חובתן של הנשים לשמור על צניעות, כך שגם אלו הלבושות באופן שאינו צנוע כמקובל בחברה הערבית, הן לא ייראו מבחוץ. אך הנשים בבית לעומת זאת יכלו להביט דרך הקיר המחורר החוצה ולראות מה קורה ברחוב, מבלי שיחשפו.
"אנחנו השאלנו את המשרבייה אלינו לישראל והתחלנו להשתמש בה בתור אלמנט עיצובי", מספרת טל דותן טלמור, מנהלת מחלקת תכנון אדריכלי בחברת אקרשטיין. "ישראל היא מדינת פיוז'ן בכל כך הרבה תחומים, בסגנון הקולינרי, האופנתי, במוזיקה, באמנות והנה גם בתרבות האדריכלית שמשלבת המון אלמנטים חובקי עולם".
טלמור מציינת כי המשרביה מאפשרת חדירה של אור, בכמות קטנה אמנם, לבית. "רוב מדינות האיסלאם, לפחות בצפון אפריקה הן מדינות שטופות שמש כך שכמות קטנה לחלוטין מספקת. בנוסף, דרך חריצי המשרביה נכנס גם אוויר נעים. כך בעצם משרתת המשרביה כמה צרכים: היא מאפשרת לשמור על הפרטיות ומקשה על מי שנמצא מחוץ לבית לראות מה קורה בתוכו, ולא רק זה - "בגלל החללים והחורים שנמצאים בתוכו אנחנו מקבלים מעבר של אוויר ואור חוץ - פנימה".
אחת מהחברות הראשונות שהתחילו לייצר את המשרביה המודרנית בישראל, היא חברת אקרשטיין - אי שם בשנות התשעים, כאשר בין הפונקציות שלה פתרון לגדר, מעקה, מסתורי כביסה, מסתורים דקורטיביים ואחרים. "יש מגוון סוגי משרביות עם עובי משתנה בהתאם לצרכים. יש משרביות שמשלבים אותם בחזית של מבנים, שם זה בדרך כלל יותר דקורטיבי ופחות פונקציונאלי. היא נותנת מראה אוריינטלי למרות שכיום גם יש משרביות שנראות מודרניות לחלוטין".
כאמור, תוכלו למצוא את המשרביה לא רק בבתים פרטיים: "מלבד גדרות וחזיתות של בניינים, יש ערים בהם היא הפכה להיות פרט מנחה. באשדוד ובאשקלון יש הנחיה של העירייה שכל הגדרות מגובה מסויים הן כולם במשרביות, זה הפך להיות אלמנט המזוהה עם העיר, בדומה לחיפוי האבן הירושלמית שהפך להיות אחת מסימני ההיכר של ירושלים".
ברחבי העולם, המשרביות נמצאות בעיקר במדינות איסלאם. מרוקו, מצרים, אפילו בהודו, וכיום ניתן לראות ברחבי העולם "שאריות" של המשרביה המסורתית בעיקר בבתים ישנים, או במסגדים, לפעמים אפילו בבתי מלון מסוגננים במרוקו.
קבלו כמה מהם:
אז בפעם הבאה שאתם משפצים את הבית, זכרו, לא בטוח שצריך חלון גדול עם תריסים "כמו כולם" על מנת לקבל פרטיות, אפשר לשלב את המשרביה בעיצוב הבית ולקבל אותנטיות ומודרניות ביחד.
בשיתוף אקרשטיין תעשיות
לפנייה לכתב/ת 
