בשנים האחרונות החל להתגבש רעיון שהצליח לחבר בין שני עולמות, שתי מטרות. האחת - להרוויח כסף, השניה - לשנות את חייהם של אלו שכל כך צריכים את השינוי.

ב-12 ביולי ייערך בשיקאגו כנס מיוחד של נציגי מדינות ה-G8, ביחד עם הודו, אוסטרליה, מקסיקו, ברזיל, פורטוגל וישראל לקידום סקטור השקעות האימפקט בעולם. ירון נוידרפר עומד בראש חברת Social Finance Israel) SFI), חברה לתועלת הציבור בישראל. "אנחנו מחברים בין משקיעים שיש להם רגישות לערכים, לבין תחומים חברתיים שמחפשים כסף חדש", מסביר נוידרפר בראיון ל’ידיעות אמריקה’ לפני הביקור בשיקאגו וניו יורק.

נוידרפר היה בעברו רכז בריאות, חינוך והשכלה גבוהה בחשכ"ל, סגן נציג האוצר בצפון אמריקה, וסמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית. "כל אלו הביאו אותי למקום שאני נמצא בו כיום", הסביר. "מקום שמשלב את העולם החברתי, הממשלתי והפיננסי".

את החברה הקים עם סר רונלד כהן לפני כמה שנים, אחרי שכהן החל לגבש את עולם האג"ח החברתי כבר כמה שנים קודם, בבריטניה. שם, וברוב המדינות אגב, קוראים לרעיון - pay for sucssess.

"מדובר בשם יותר מדויק", הוא מסביר. "אג"ח חברתי איננו פילנתרופיה. הוא מושג השקעה. פילנתורופ נותן כסף כתרומה, משקיע רוצה לקבל את הכסף שלו חזרה ולהרוויח עוד. אג"ח חברתי", הוא מחדד, "מחבר בין משקיעים לרעיון חברתי ואם הרעיון משיג את המטרות שלו שהוגדרו מראש וניתן לאמוד אותן ואפילו לעבור אותן, זו הממשלה, העירייה או הגוף שאיתו עובדים, שמחזירים כסף למשקיעים פלוס תשואה שהולכת ועולה".

למה שממשלה תרצה לשלב ידיים עם משקיעים בבעיה שבטיפולה?

"הבעיות שאנחנו ניגשים לטפל בהן, הן בעיות גדולות אשר יוצרות הפסדים גדולים בכסף למדינה, בנוסף כמובן לבעיות החברתיות, בריאותיות ועוד. ברגע שנוצרה למדינה בעיה כלכלית בעקבות תופעה רווחת בחברה, היא רוצה לצמצם את ההפסדים ולשנות את התמונה. כאן היא מקבלת פיתרון שחוסך לה יותר כסף. הבנו שהיכולת לצמצמם בעיות חברתיות ולטפל בהן, טמונה ביכולת להביא כסף חדש ולהציע טיפול חדשני בבעיות. ואנחנו עושים את זה באמצעות אג"ח חברתיות".

ב-2010 בבריטניה הגה סר רונלד כהן את הרעיון של אג"ח חברתיות כשהוא מתחיל משיקום אסירים, כשברקע שיעורים גבוהים של פשיעה חוזרת בקרב אסירים משוחררים. ממשלת בריטניה הסכימה לשלם למשקיעים דרך רעיון שהתגבש לשיקום האסירים, במידה והטיפול יפחית מהותית את שיעור החזרה לכלא. "באותם ימים 60% מהאסירים בבריטניה חזרו לכלא תוך שנה. אחרי שהוחלט על דרך לשיקום האסירים, גייסו 5 מיליון פאונד ובכסף הפעילו תכנית לשיקום. ההצלחה הייתה גדולה מהצפוי וכך, נוצר חיסכון, מתוכו הממשלה משלמת למשקיע. יש לנו", הוא מוסיף, "ניצחון מרובע. הראשון זה לאסיר ולחברה השני זה לממשלה והשלישי הוא למשקיע והניצחון הרביעי הוא לעמותות שעושות את העבודה בשטח, כי הכסף מגויס להן מראש ויכולות באמת להוביל שינוי".

"אתה מזהה הזדמנות להביא כסף חדש וחדשנות לטפל בנושאים חברתיים". נוידרפר

מאין מגיעים הרעיונות, שהם בעצם מוקד המשיכה למשקיעים?

"כדי לייצר השקעות אנחנו צריכים לייצר הישגים ומוצרים, ואנחנו רואים היום תופעה מעניינת. יש יותר עמותות, אבל גם יותר בעיות חברתיות. פילנתרופיה ותקציב מדינה זה לא כסף בלי סוף. הרעיון יכול להגיע מקרנות פילנתרופיות שרוצות לעשות עבודה בהיקף גדול יותר, או לראות תוצאות מדידות של העבודה שלהן, זה יכול להיות מהממשלה, או אולי מעמותות ששיש להן רעיון טוב אבל תקציב נמוך. הן מבינות שיותר כסף יועיל להן להגביר את האפקט של העבודה באופן משמעותי. הרעיון יכול לבוא מכמה מקומות. הוא יכול גם לבוא מאיתנו, אנחנו מזהים בעיה שהממשלה לא מצליחה לטפל בה. אנחנו יודעים שכדי שאג"ח חברתי יעבוד, אתה צריך מדידה. זו שפה שהעולם החברתי לא ממש מכיר. כדי להצליח יותר ממה שהצליחו עד היום, אתה צריך חדשנות וכל אלו מובילים לפוטנציאל גדול להגיע להישג גדול".

נוידרפר מוסיף ומציין שהיום יש לא מעט משקיעים, בעיקר מהדור הצעיר שרוצים להשקיע לא רק בכדי לקבל תשואה, אלא גם בהתאם לערכים שלהם. "כך אתה מזהה הזדמנות להביא כסף חדש וחדשנות לטפל בנושאים חברתיים". בארה"ב ובמדינות נוספות יש כבר כמה וכמה פרויקטים עובדים ומצליחים, כפי שמספר נוידרפר. לפני שנה הצטרפה גם ממשלת ישראל למדינות ובימים אלו יוצא לדרך הפרויקט השני של האג"ח החברתי בישראל.

"הפרויקט הראשון שלנו בישראל היה פרויקט לצמצום נשירת סטודנטים מלימודי מדעי המחשב, בעידן שבו הביקוש גדול כל כך. עד כה הפרויקט כבר החזיר למשקיעים את ההשקעה הראשונית. על כל תלמיד שנושר, האוניברסיטה מפסידה כסף", הוא מדגיש. "אנחנו מזהים תלמידים שעלולים לנשור ועובדים אותם. אם אנחנו מורידים את כמות הנשירה לעומת שנים קודמות, האוניברסיטה מרוויחה, המשקיע מצליח והתלמיד בעתיד מקבל עבודה".

מה הפרויקט הבא שלכם בישראל?

"מניעת סוכרת. הבנו שבהוצאה מצומצמת יחסית אפשר למנוע מאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לחלות, ובכך לחסוך כסף בעתיד. עלות הפרויקט שגיבשנו נמוכה מהחיסכון שהוא מביא לממשלה. התחזיות אומרות שבעוד כמה שנים יהיו קרוב ל-650 מיליון חולים. בישראל בלבד יש היום שש מאות אלף חולים”.

בכנס הקרוב ישמעו המדינות החברות בG8 על ההצלחות והתפתחות ההשקעות השונות. חלקן יאמצו את הרעיונות זו של זו שכבר הוכיחו את הצלחתן. "המטרה שלו היא למצוא דרכים להגדיל את השוק, לגייס עוד משקיעים ושמדינות ילמדו אחת מהשניה על השקעה אחראית ובעלת השפעה".

נוידרפר יגיע לניו יורק ושיקאגו ויעביר הרצאות ומפגשים.