שתף קטע נבחר

תביעה: עובד בחברת יהלומים קיבל חלק מהשכר במזומן

מנהל משרד טען בבית הדין שלאורך כשבע שנים לא קיבל את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו. השופטת מיכל לויט קבעה שהוא יקבל 103 אלף שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבעליהן של כמה חברות יהלומים במתחם הבורסה ברמת גן ישלם כ-103 אלף שקל לעובד לשעבר, שלאורך שנים לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות שהגיעו לו. השופטת מיכל לויט גילתה במסגרת ההליך שחלק מהשכר שולם לתובע במזומן וללא דיווח.

 

התובע עבד במשך שבע שנים כמנהל משרד בכמה חברות יהלומים ששייכות לאותם בעלים. בפברואר 2014 הוא עזב ובהמשך הגיש נגד החברות והבעלים תביעה לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות רבות נוספות. הוא טען שפוטר ללא הודעה מוקדמת או שימוע, והוסיף שעבד שעות נוספות רבות מבלי לקבל עבורן שכר. כמו כן, לדבריו לא פדו לו 36.5 ימי חופשה שלא ניצל, ושלא נתנו לו הודעה על תנאי עבודתו בניגוד לחוק.

 

טענה נוספת הייתה שלא קיבל דמי נסיעות אף שהוא התגורר במרחק של כשלושה ק"מ מהעבודה וכי הוא זכאי להשלמת זכויות סוציאליות בהתאם לצו ההרחבה בענף היהלומים.

 

בתגובה טענו המעסיקות שהתובע התפטר על דעת עצמו לאחר שנדחו בקשותיו להעלאת שכר. הן הכחישו שהוא עבד שעות נוספות או שלא ניצל את ימי החופשה. לטענתן, הוא נעדר הרבה מעבר למותר ולקח 6.5 חודשי חופשה עודפים, ולכן הן זכאיות לקזז כ-125 אלף שקל מכל סכום שייפסק לו.

 

בנוסף טענו הנתבעות כי מאחר שהתובע אינו פועל ייצור, הוא לא זכאי לתנאים המיוחדים של עובדי היהלומים, ולגבי דמי הנסיעות, הוא הלך ברגל לעבודה ובחזרה ולכן אינו זכאי להם.

 

במהלך ניהול התביעה הסתבר שבנוסף לשכר ששולם לתובע הוא קיבל מדי חודש 3,200 שקל במזומן, רובם על סיוע בענייניו האישיים של הבעלים. מנהג זה – של תשלום במזומן וללא דיווח – הוביל את השופטת לויט לקבוע כי זהו אחד המקרים נדירים שבהם מוצדק לחייב אישית את הבעלים.

 

היא מצאה שהמעסיקות הפרו את חוק הודעה לעובד ושהיה עליהן לשלם לתובע את מלוא התנאים הסוציאליים המורחבים מכוח צו ההרחבה של ענף היהלומים, שאינו מוגבל לעובדי ייצור בלבד. בהקשר לדמי הנסיעות נפסק כי עובד המתגורר במרחק של יותר מ-500 מטר ממקום עבודתו זכאי להחזרי נסיעות, ואין זה משנה כיצד הגיע לעבודה – ברגל או אחרת.

 

עם זאת, השופטת לויט מצאה שהתובע שיקר לגבי פיטוריו. החלטה זו נשענה על תכתובת שבה הודה שעזב את העבודה משום שלא קיבל העלאת שכר. היא קיבלה את גרסת המעסיקות שלפיה מכתב הפיטורים ניתן לתובע כדי לסייע לו לקבל דמי אבטלה, ועל כן הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים או לפיצוי על היעדר שימוע.

 

התוצאה היא שהתביעה התקבלה באופן חלקי. לתובע נפסקו 103,670 שקל שישולמו על ידי החברות ובעליהן גם יחד, בתוספת הוצאות משפט ו-15 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים