הרשות לשיקום האסיר תשלם 108 אלף שקל לאסיר משוחרר

במשך 16 שנה שימש עבריין לשעבר כמדריך בהוסטל לאסירים שעונשם קוצר. אבל לאורך כל התקופה הזאת לא הופרשו לו פנסיה וקרן השתלמות

עו"ד דלית כסליו-ספקטורפורסם: 06.07.17 , 17:53

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש אסיר משוחרר שבמשך 16 שנים הועסק כמדריך ברשות לשיקום האסיר, משום שלאורך התקופה היא לא הפרישה לו פנסיה וקרן השתלמות. השופט דניאל גולדברג דחה את טענת הרשות שלפיה הסכם קיבוצי שנחתם בינה לבין ועד העובדים אינו חל עליו.

ב-1998 התקבל התובע לעבודה ברשות לשיקום האסיר, המפעילה בכל רחבי הארץ הוסטלים לאסירים שמעונשם נוכה שליש. לאורך השנים הוא עבד כמדריך בשכר מינימום שעתי בהוסטל "שערי תקווה" שבבאר שבע. בתביעה שהגיש ב-2014 הוא דרש שורה של זכויות, בהן הפרשי שכר, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויים וקרן השתלמות, דמי חופשה, דמי הבראה ודמי חגים.

תביעה

בגלל הטיפים: "זאפה" תשלם למלצריות שעזבו

עו"ד שיפרה גיטלמן

3 עובדות במועדון בהרצליה תבעו פיצויים בטענה שלא קיבלו את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להן. הרשת תשלם להן מאות אלפי שקלים

בגלל הטיפים: "זאפה" תשלם למלצריות שעזבו

תוך כדי ההליך, באוגוסט 2015, הסתיימה עבודתו ברשות לאחר שהתפטר וקיבל פיצויי פיטורים, וזאת עקב צמצומים שהחלו כשנתיים לפני כן.

מרבית התביעה התבססה על הסכם קיבוצי מיוחד מ-1996 שנחתם בין הרשות לבין הסתדרות המח"ר (אקדמאים במדעי החברה והרוח) ואיגוד העובדים הסוציאליים. הרשות לא החילה את הוראות ההסכם על מדריכי ההוסטלים, והם הועסקו על פי הסכמי עבודה אישיים. טענתו העיקרית של התובע הייתה כי ההסכם, המעגן זכויות סוציאליות, צריך לחול עליו בהיותו עובד לכל דבר.

הרשות טענה מנגד שהתובע אינו בגדר "עובד" לפי ההסכם הקיבוצי, ושנכתב כך בהסכם העבודה שלו.

העצמת הקולקטיב

אבל השופט דניאל גולדברג קיבל את התביעה לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן השתלמות בנימוק שההסכם הקיבוצי כן חל על העסקת התובע. לשיטתו, הקביעה בהסכם העבודה של התובע שלפיה ההסכם הקיבוצי לא חל עליו, היא קביעה בלעדית של המעסיקה שלא הותירה לו ברירה.

נקבע שהסכמתו של ארגון עובדים יציג להתקשר עם מעסיק בהסכם קיבוצי מיוחד נועדה להעצמת הקולקטיב של העובדים על ידי מתן מעמד בתהליך קביעת תנאי העבודה באותו מקום. לפי השופט גולדברג, פרשנות שלפיה הסמכות לקבוע אחרת נתונה בידי המעסיק בחוזה אישי חותרת תחת מטרות אלה.

"בית הדין סבור שתוצאה של העסקת עובד כמו התובע ללא הסדר פנסיוני למשך תקופה העולה על 15 שנים באותה עבודה, אף אם מדובר במשרה חלקית ואף אם מדובר בעבודה שניתן היה לאפיינה, בתחילתה, כ'העסקה בתנאים מיוחדים', נוגדת את הוראת חוק הרשות לשיקום האסיר", כתב בפסק הדין.

עם זאת, חלקים אחרים של התביעה נדחו, ובהם טענת העובד שלפיה יש לסווג "שעות לינה" כ"שעות עבודה". השופט השתכנע כי הסכמת התובע בהסכם עבודתו לכך שיתוגמל בעד שעות הלינה בשיעור 50% מהשכר אינה נוגדת חוק כלשהו. לפיכך התביעה התקבלה חלקית, והרשות חויבה לשלם לעובד 108 אלף שקל.