כספי, ברוך הבא לביטלס של הכדורסל / טור
רגע לפני שאמא שלכם והשכן למטה הופכים לאוהדי גולדן סטייט, ומעט לפני שזה בטח יעצבן אתכם - אוהדי הליגה המסורים - תבינו שיש כאן דבר ישראלי גדול. הפורוורד הישראלי הוא בדיוק מה שהאלופה צריכה, ובתזמון הנכון. שרון דוידוביץ' על הגעתו של כספי לאוקלנד ומה הקשר לפול מקרטני וסטטיק?
נגיד שהייתם קוראים הבוקר שסטטיק ובן אל תבורי מצטרפים לקולדפליי (הם הכי חמים בעולם, לא?). אמנם כזמרי ליווי או מופע חימום, או קולות רקע, אבל עדיין. כנראה הייתם מתרשמים.
יודעים מה, יותר מזה. אם היו אומרים לכם עכשיו שסטטיק ובן אל מצטרפים לסבב ההופעות של הביטלס. לא חשוב בתור מה, הם שם איתם. אז ככה, פחות או יותר, צריך להתייחס לפרסומים הדי סופיים שעומרי כספי עתיד לחתום לעונה אחת בגולדן סטייט ווריורס.
אני עוד לא סגור איך להצדיק את ההשוואה של סטטיק ובן אל לכספי, אבל גולדן סטייט בדרך להיות ביטלס של הכדורסל המודרני. 4 סופרסטארים בשיאם, 2 ברמה היסטורית, 3 גמרים רצופים, 3 עונות עם 67 ניצחונות ומעלה בעונה הסדירה, 2 טבעות ועם אופציה לעוד 5-4 עונות כאלה. קלללל.
אז לפני שתתרגזו על כותרות בסגנון "6 נק' לכספי, שיא ניצחונות לגולדן סטייט", או "כספי ניצח את לברון", רגע לפני שאמא שלכם והשכן למטה הופכים לאוהדי הווריורס, ורגע לפני שזה בטח יעצבן אתכם - אוהדי הליגה המסורים - תבינו שיש כאן דבר ישראלי גדול.
שלוש סיבות מתאימות
הצירוף של כספי הוא לא כדי להיות חלק ממשולש דוראנט-קרי-כספי. וזה שאתה מצטרף לקבוצה הטובה בעולם, לא אומר שאתה בסגל של 12 השחקנים הטובים בעולם. כספי שם בגלל שלוש סיבות עיקריות:
1. כי הוא מתאים. יש לו את הקליעה מבחוץ (40 אחוז לשלוש לפני שתי עונות), הוא סוגר טוב לריבאונד והוא מביא אנרגיות מהספסל. זה בדיוק מה שצריכה האלופה מהשחקן ה-11-10 בסגל שלה, על מנת ליצור ולו לדקות בודדות, עוד נשק מהשלוש, בזמן שהנשקים העיקריים נחים.
2. בגלל המשחק ההוא בדצמבר 2015. שיא קריירה של 36 נקודות, 26 בחצי הראשון, 9 שלשות (שיא מועדון בסקרמנטו), וכל זה באולם באוקלנד, בקרב שלשות ראש בראש עם סטפן קרי. בסך הכל זיכרון טוב להשאיר מאחור.
3. כי הוא בחוזה הנכון. להגיד על שחקן שסגר 8 עונות ב-NBA ותכף חותם באלופה שיש לו קצת חוסר מזל, זה נשמע הזוי. אבל אפשר לדייק ולומר - יש לו בעיית טיימינג.
בקיץ שעבר נפל דבר בליגה. נפל כספומט. חוזי הטלוויזיה החדשים הרחיבו את תקרת השכר המפורסמת ואת האפשרות לשלם יותר לשחקנים. זה יצר מצב, למשל, שבקיץ הנוכחי ג'ו אינגלס (אקס מכבי ת"א) חתם על חוזה ל-4 עונות בסך 52 מיליון דולר.
וכספי? הוא פיספס את הרכבת הזו. החוזה שלו הסתיים רק בקיץ הנוכחי, כל זה אחרי עונה שכללה חוסר התאמה עם המאמן בסקרמנטו, פציעה מהירה בניו אורלינס וחוסר השתלבות במינסוטה. הוא יצא מהדיון על סכומים כאלה. ומה שרע לכספי - טוב לגולדן סטייט.
אחרי שסגרה 95 אחוז מהסגל שלה, שכלל חוזה עתק לקרי וחוזה מקוצץ לדוראנט, כספי הוא בדיוק מה שהאלופה צריכה: שחקן מנוסה שיחתום על חוזה מינימום לוותיקים של כ-2.1 מיליון דולר לעונה ולא יעשה נזק מתחת לתקרת השכר.
טודו בום
אז זה בסדר. אפשר להתלהב וקצת לצאת מפרופורציה. אבל חשוב לזכור - התרומה צפויה להיות בין שולית לקטנה. איפשהו בין 7 דקות בממוצע, כולן בגארבג' טיים (ויש הרבה גארבג' טיים במשחקי הווריורס), עד לאזור 13-12 דקות, חלקן כתוסף אנרגיה זמני לחמישייה הראשונה או השנייה. לא יותר.
אבל זו קודם כל נקודת ציון חשובה נוספת בקריירה מאוד מיוחדת בפרמטרים ישראליים. לא הישראלי המוכשר אי פעם, אבל כן הכי מסור אי פעם. מסור לעבודה קשה והתמדה. שורד אמיתי במקום תחרותי ויוקרתי. פעם למעלה, פעם למטה, אבל בסוף היום הוא שם. עם "הביטלס, הביטל הביטל ה-11-10". ואנחנו? כאן, עם סטטיק ובן אל.
לפנייה לכתב/ת 
