שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי צריך לנקות את הזבל בחופים
    כולנו מכירים את התמונות משבת קיץ ממוצעת באחד החופים: אריזות במבה ריקות, בקבוקים ובעיקר שקיות. אז מה מצב החופים בארץ ומה הצעדים שננקטים כדי לשפר את המצב? צפו בפאנל באולפן ynet

    בשיתוף עמותת אקואושן

     

    ים זה דבר נפלא אבל כולנו מכירים את התמונות משבת קיץ ממוצעת באחד החופים: אריזות במבה ריקות, בקבוקים ובעיקר שקיות. אז מה מצב החופים בארץ ומה הצעדים שננקטים כדי לשפר את המצב, אם צריך. בפאנל שנערך באולפן ynet, התארחו ד"ר אסף אריאל, מנהל מדעי בעמותת אקו-אושן, רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, וד"ר רות יהל, אקולוגית ימית, רשות הטבע והגנים.

     

    אז מה מצב החופים בישראל? צפו בדיון 

    צילום: אלי סגל, יוגב אטיאס, מתוך ערוץ היוטיוב של ecoocean

    צילום: אלי סגל, יוגב אטיאס, מתוך ערוץ היוטיוב של ecoocean

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אם אנחנו באים לסביבה החופית שהיא סביבה די סטרילית באופן כללי ופתאום אחרי שבת אנחנו מוצאים כמויות אדירות של חומר אורגני", אומרת ד"ר רות יהל, כשנשאלת מה הנזק האמיתי שהפסולת הזאת גורמת. "אותם מנגלים שנשארו וקליפות אבטיחים, כל אלה גורמים להרבה מאוד בעלי חיים שלא אמורים להיות בסביבה הזאת להמשך אליה. חולדות, חתולים, עורבים, נחשים שבאים אחריהם, כל אלה עכשיו בתורם מפריעים לבעלי החיים שכן אמורים להיות שם, לצבי הים, לסרטנים שפתאום יש להם טורפים, פתאום יש להם מישהו שמתחרה איתם על הסביבה".

     

    לדבריה, המערכת האקולוגית מופרת ונפגעת לא רק בחוף. "אם אנחנו נכנסים לתוך הים הרי שבים כמו ביבשה יש לנו מארג מזון מאוד מסודר, יש אצות קטנות שנאכלות על ידי סרטנים שאותם בתורם אוכלים הדגים, הדגים הגדולים יותר וטורפי העל. אם עכשיו מה שמחליף את האצות זה הרבה מאוד שברי פלסטיק הרי בסופו של דבר גם בעלי החיים הגדולים וגם אנחנו שבמקרים רבים ניזונים מהם, מוצאים את עצמנו במקום רקמות חיות בריאות של בעלי חיים עם שברי פלסטיק שמחליפים אותם ועם הרבה מאוד כימיקלים שספוחים אליהם יכולים להשתחרר ולגרום לבעיה בריאותית אמיתית"

     (צילום: blue flag) (צילום: blue flag)
    (צילום: blue flag)

    "במחקר שהיינו מעורבים בו", מוסיף ד"ר אסף אריאל, מנהל מדעי בעמותת אקו-אושן, "גילינו שכמות המיקרופלסטיק, חתיכות הפלסטיק הקטנות בחופים שלנו גבוהות מאוד, בערך פי 20 לעומת מערב ים תיכון.

    לגבי השוואה בין המדינות הוא אומר כי זה תלוי למי משווים. "יש מדינות שיותר, יש מדינות שפחות. זה גם משתנה מאוד עונתית. יש זמנים שיש הרבה יותר פסולת ויש זמנים שיש פחות פסולת, אבל כולנו מכירים את המצב שאנחנו הולכים על החוף ואנחנו רואים ערימות גדולות של פסולת מפוזרות בכל מקום, זה משהו שרואים בעין, לאו דווקא צריך להראות את המספרים".

     (צילום: blue flag) (צילום: blue flag)
    (צילום: blue flag)
    ומה עם קנסות למלכלכים? רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה מציין כי יש - והם גם די כבדים. "על השלכת בדל סיגריה בחוף הים המשליך עלול לקבל 750 שקל קנס".

     

    אני לא זוכרת שראיתי פקח אי פעם בים או שהם סמויים?

    "המפקחים שלנו לצערי הרב מונים 20 בלבד אך צריכים להשתלט על כ-150 ק"מ חופים. אז בוודאי שאנחנו לא הפיתרון. עמיר מבהיר כי אכיפה של השלכת פסולת ברשות הרבים אינה הפיתרון, אלא בנוסף. "הפיתרון טמון במניעה במקור, וזה מה שכולנו צריכים לזכור, כי בסופו של דבר לרוץ אחרי המלכלכלים ולאכוף קנסות זה לא נותן שום דבר בסופו של דבר. מה שצריך לעשות זה לא להשליך פסולת".

     

    רק רבע מהחופים מוגדרים כשמורה ימית, בניגוד ליבשה ששם זה חמישית.

    ד"ר יהל: "נכון, אז אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים כדי להרחיב את שמורות הטבע הימיות ולהגן על חלקים יותר גדולים ממימי ישראל בים התיכון, אבל צריך לזכור שלים אין גבולות ולרוחות אין גבולות ולזרמים שבים אין גבולות, ואם אנחנו נשליך פסולת, אנחנו כמבקרים, עשרה ק"מ משמורה ימית, הפסולת הזאת בסופו של דבר תגיע אליה, כך ששמורות טבע ימיות הן פיתרון מצויין להרבה מאוד בעיות שיש במערכת הימית אבל הן לא יכולות למנוע את ההשפעות של זריקת פסולת במקומות אחרים. אז מכל סל הפיתרונות הגדול שיש לנו לים התיכון אנחנו צריכים להשתמש גם וגם וגם. בשמורות, בממשקי דיג, בחינוך והסברה, ברגולציה, ואנחנו כאזרחים זה כל כך פשוט, פשוט לא ללכלך, זה הכל, לפתור את הבעיה לפני שהיא נוצרת בכלל".

     (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
    (צילום: זהר שחר)

    מי בכלל אמור לנקות את החופים מכל הזבל שאנחנו משאירים אחרינו בקיץ?

    ד"ר אריאל: "זו שאלה מצויינת, יש אחריות לרשויות המקומיות כמובן לנקות את החופים, אבל בלי שיתוף פעולה של הציבור זה לעולם לא יעבוד. ז"א נדרשת פה איזשהי תנועה של מלקחיים, מצד אחד צריכה להיות עבודה של הרשויות לייעל את ניקוי הפסולת וגם פיתרונות למיחזור מצד אחד ומצד שני שיתוף פעולה של הציבור הוא הכרחי פה, זה לעולם לא יעבוד בלי שיתוף פעולה שלנו".

     

    אבל אם זו אחריות של הרשות אז למה לפנות בעצם במאמצים כאלה לציבור?

    רני עמיר: אני רוצה להזכיר לך שב-2005 המשרד להגנת הסביבה יזם את תכנית 'חוף נקי' שמורכבת בעצם מכל הנדבכים האפשריים. גם מניקוי על ידי הרשויות המקומיות, גם על ידי חינוך והסברה, גם על ידי אכיפה וגם על ידי פרסום שזה בעצם מה שאנחנו עושים פה כרגע. בסופו של דבר האחריות על הניקוי, לשאלתך, היא על הרשות המקומית שזה השטח שלה. אבל, ואני חוזר ואומר, המניעה במקור על ידי כל אחד מהמלכלכים, שזה בעצם 65 אחוז מהפסולת בחופים - אי ההשלכה". 

     

    בשיתוף עמותת אקואושן


    פורסם לראשונה 10/07/2017 08:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים