שתף קטע נבחר

מפעל מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין

אורכו של מפעל המים שנחשף נאמד בכ-20 מטרים, והוא מתנשא לגובה של יותר מ-4 מטרים. ההערכה היא כי המקום נבנה לאחר חורבן ממלכת ישראל

 

 

מפעל מים בן 2,700 שנה נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות סמוך לראש העין, במסגרת עבודות להקמת שכונת מגורים של משרד הבינוי והשיכון. בחפירות השתתפו תלמידי מגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה.

 

אורכו של מפעל המים שנחשף נאמד בכ-20 מטרים, והוא מתנשא לגובה של יותר מ-4 מטרים. מהחפירות עולה כי המאגר נבנה בתחומו של מבנה גדול, שאורך כל אחד מקירותיו היה כמעט 50 מטרים. על רצפות החדרים נמצאו שברי כלי חרס, שחלקם ודאי שימשו להוצאת מים מהמאגר. ברשות העתיקות אמרו כי נראה שהמבנה ומאגר המים נוסדו בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-8 או ראשית המאה ה-7 לפנה"ס), אך בעוד שהמבנה ניטש במהלך התקופה הפרסית, מאגר המים היה פעיל כמעט עד ימינו.

 

מאגר המים - מבט מבפנים (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות) (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
מאגר המים - מבט מבפנים(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

האזור שבו נמצא המאגר (צילום: יצחק מרמלשטיין) (צילום: יצחק מרמלשטיין)
האזור שבו נמצא המאגר(צילום: יצחק מרמלשטיין)

 

גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר: "קשה שלא להתרשם ממראו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות. בעת העתיקה, אגירת מי גשמים הייתה צורך בסיסי ביותר. באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם בשנה, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך הכול זיהינו שבע דמויות, שגודלן 15 - 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באוויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו".

תלמידים השתתפו בחפירה (צילום: גילי שטרן, רשות העתיקות) (צילום: גילי שטרן, רשות העתיקות)
תלמידים השתתפו בחפירה(צילום: גילי שטרן, רשות העתיקות)

צלב שנחרט בתקופה מאוחרת יותר (צילום: גלעד יטאח, רשות העתיקות) (צילום: גלעד יטאח, רשות העתיקות)
צלב שנחרט בתקופה מאוחרת יותר(צילום: גלעד יטאח, רשות העתיקות)

  

בשנים האחרונות נחשפו בחפירות באזור ראש העין מספר בתי חווה שנבנו על פי הערכות לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס, אז השתלטה האימפריה האשורית על האזור. הקמתם של בתי החווה באזור זה מעניינת, לאור העובדה ששטחים רבים בתחומי ממלכת ישראל החרבה נותרו שוממים.

  

יש חוקרים הסוברים, שהקמת החוות ענתה על האינטרס האימפריאלי ליישב את האזור, שהיה סמוך לדרך הבין לאומית ובסמוך לגבולה המערבי של האימפריה האשורית. לדברי יטאח, "המבנה שנחשף בחפירה כעת, שונה ממרבית בתי החווה שנחשפו בעבר. לפי תוכניתו הסדורה, שטחו רחב הידיים, קירותיו האיתנים ומאגר המים המרשים שנחצב בו, ייתכן שמדובר באתר בעל אופי מנהלי, אולי כזה ששלט על בתי החווה שסביבו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
מאגר המים – מבט מבפנים
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
מומלצים