שתף קטע נבחר

משלם 2,000 שקל מזונות ל-5 ילדיו – ומבקש לסלק אותם מהדירה

בהסכם גירושים נקבע כי הגבר ירכוש את חלקה של אשתו בבית המשותף והיא תעזוב. אבל בית הדין הורה לעכב את פינויה עד בירור סכום המזונות

בית הדין הרבני הגדול הורה לעכב את פינויה של אישה גרושה וחמשת ילדיה מדירת הנישואים, שעל פי הסכם אמורה לעבור לידי הבעל לשעבר. בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום קיבלו הדיינים את טענתה שלפיה היא תתקשה לממן דיור חדש מהמזונות הזעומים באופן חריג שנקבעו לזכותה, ולכן התיק הוחזר לבית הדין האזורי כדי לדון מחדש בסכום.

 

בני הזוג, שהתחתנו ב-2003, רכשו במהלך נישואיהם דירה – מחציתה מכספי הלוואת משכנתא ומחציתה מכספי הלוואה שנתן דודו של הבעל. לפני כשנה הגיעו הנישואים לסיומם ובית הדין הרבני האזורי בירושלים חייב את הבעל לשלם לכל חמשת ילדיו מזונות של 2,000 שקל לחודש בלבד ולשאת בחוב המשכנתא. בהמשך אישר לו בית הדין לרכוש את חלקה של גרושתו בדירה. בהקשר זה נקבע כי עליו להעביר לה צ'ק בסך 190,112 שקל, ויתרת הסכום (221 אלף שקל) תופקד כערבות עד שבית המשפט יכריע בתביעה להחזר ההלוואה שהגיש הדוד נגד בני הזוג.

 

לנוכח ההחלטה הזו, שמשמעותה פירוק השיתוף בדירה, חייב בית הדין את האישה והילדים שבמשמורתה לפנות את הדירה עד אוגוסט 2016. בערעור שהגישה לבית הדין הגדול היא ביקשה לעכב את פינויה עד שתביעת הדוד תוכרע והיא תוכל לקבל את יתרת הכסף עבור חלקה בדירה, כדי לבחון מחדש את גובה מזונות הילדים.

 

האישה טענה שחוק המקרקעין מעניק לה זכות להתגורר בדירה עם הילדים כל עוד לא סודר להם מקום מגורים חלופי ראוי, וכי ללא כספי הדירה היא לא תוכל לשכור דירה חדשה לאורך זמן. לדבריה היא נמצאת במצב כלכלי קשה והמזונות הזעומים שנפסקו לילדים – שלושה מהם חולי סוכרת – אינו מספיק למחייתם.

 

אלא שהגרוש מצדו טען שהאישה הסכימה לפינוי במהלך הדיונים בבית הדין האזורי וקיבלה די כסף כדי לשכור דירה. הוא הוסיף שאין טעם בעיכוב הפינוי משום שממילא האישה חתומה על שטר ההלוואה לדוד ותצטרך לשאת בהחזריה, בדיוק כמו שהוא נושא בהם כעת. בקשר למזונות הוא טען כי אין להגדיל את הסכום לאור הכנסותיה הגבוהות של גרושתו ובצל מצבו הנפשי הקשה שלא מתאפשר לו להשתכר כלל.

 

אבסורד

דייני בית הדין הרבני הגדול - הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי - אישרו לאחרונה לפרסם את פסק הדין שקיבל באופן חלקי את בקשת האם. הם קבעו שהסכמת האישה לפירוק השיתוף לא מהווה הסכמה לפינוי המיידי שלה ושל הילדים או מחילה על חובת האב לדאוג תהיה להם קורת גג.

 

לדבריהם, הדבר הכי חשוב שיש לדאוג לו הוא שהילדים לא ייפגעו כתוצאה מפירוק השיתוף בדירה, והסכום שהאישה קיבלה בינתיים אכן לא מספיק, ומממן לכל היותר ארבע שנות שכירות בלבד.

 

במצב כזה, בתוך ארבע שנים ואף פחות יישארו הילדים ללא בית, בעוד שאביהם מתגורר בדירת חמישה חדרים ומשלם להם סכום מזונות זעום.

 

"מצב אבסורד שכזה מחייב התערבות מיידית של בית הדין", כתבו הדיינים וקבעו שיש לעכב בשלב זה את פירוק השיתוף ולהחזיר את הדיון לבית הדין הרבני האזורי על מנת שיבחן מדוע אב שיש לו מסוגלות כלכלית חויב בסכום מזונות כה נמוך שלא כולל גם דאגה לקורת גג לחמשת ילדיו.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: טו"ר מרדכי שיינין
  • ב"כ המשיב: עו"ד גילה נפתלין
  • עו"ד עמנואל גרופי עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: אור יניב
עו"ד עמנואל גרופי
צילום: אור יניב
מומלצים