שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יואב רוטמן: "אל תקראו לי חמוד"

    השחקן יואב רוטמן, בן 22 בסך הכול, החל את הקריירה דווקא בעולם המבוגרים, עם תפקידים לצד משה איבגי ורונית אלקבץ. כעת, אחרי שנים במקצוע ותפקיד בעיבוד הקולנועי לסדרה "מועדון החנונים", הוא כבר יודע להתמודד עם הפרסום, הסטיגמות - וגם עם המשברים ("יש רגעים שאני אומר 'אימאל'ה, אולי שכחתי איך משחקים?'"). ריאיון

     

    הטריילר של "מועדון החנונים"

    הטריילר של "מועדון החנונים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כשיואב רוטמן (22) היה בן שש הוא כתב מכתב לערוץ הילדים שבו הסביר למה הם צריכים ללהק אותו לתפקיד מוגלי במחזמר "ספר הג'ונגל". קרוב לוודאי שמי שקיבל את המכתב התרשם מהילד המחוצף והזמין אותו לאודישן לתפקיד הנחשק, שמשנת 1996 מקפיץ ילדים אלמוניים לדרגת כוכבים. "זה היה מול 20 אנשים וחנוך רוזן ישב במרכז. בכיתי את חיי מרוב לחץ וזה היה ברור שלא אתקבל. ייאמר לזכותו של חנוך שהוא נתן לי לעשות את האודישן מתחילתו ועד סופו", מספר רוטמן בריאיון ל-ynet. אז כן, ילד הג'ונגל הוא לא היה, אבל ילד פלא בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המקומית - כן.

     

    אתם אולי לא מכירים אותו בשם, אבל בפנים כן. מגיל צעיר כיכב רוטמן עם השחקנים הגדולים ביותר והופיע בסדרות רבות על המסך. התפקיד הרציני הראשון שלו היה בגיל 11 בסדרה "לאהוב את אנה" לצד משה איבגי ויאנה גור. לאחר מכן גילם את בנה של רונית אלקבץ בסרטו המוערך של גיא נתיב "מבול" (2011). מאז הבליח בסדרות "בני ערובה" וב"מתים לרגע" וכיכב בתור חנינא טוניק (בעלה הצעיר של רוחמי וייס בגילומה של שירה האס) בסדרה "שטיסל". לצד תפקידים גדולים אלה רוטמן הוא גם כוכב נוער בהתהוות - הוא שיחק בשתי העונות של "מועדון החנונים" ועכשיו משחק גם בסרט בעל אותו השם, שיוצא לאקרנים בסוף השבוע הקרוב ומיועד לקהל הצעיר. 

     

    התבגר על המסך. יואב רוטמן (צילום: יהב טרודלר) (צילום: יהב טרודלר)
    התבגר על המסך. יואב רוטמן(צילום: יהב טרודלר)

    אתה הולך הפוך - בדרך כלל שחקנים צעירים בארץ מתחילים ככוכבי נוער ואחר כך מתנערים מהדימוי הזה.

    "זה נכון שבאתי מעולם המבוגרים, אבל אני רואה את עצמי כמישהו שקופץ לרגע לעולם הילדים כי המקום שלי ברור לי - המורכבות שיש בתוכן למבוגרים היא משהו שאני זקוק לו כמו אוויר לנשימה. גם בתור ילד אף פעם לא הערצתי כוכבי נוער, להעריץ מישהו רק כי ראיתי את הפרצוף שלו על המסך - יש לי בעיה עם זה".

     

    אבל עכשיו אתה במעמד הזה, לא? הרבה ילדים בטח מבקשים ממך סלפי.

    "קורה לי פה ושם, נכון. אבל אני מנסה ליצור ערך איפה שאפשר גם במפגשים הארעיים האלה. לפעמים זה בלתי אפשרי, נגיד כשמבקשים סלפי בקניון". 

      

    רוטמן נולד בגני תקווה לאבא עורך דין ואימא מורה (כיום סגנית בית ספר יסודי). בגיל עשר עבר לקדימה, שם הוא חי עד היום. אף אחד לא דחף אותו למשחק, לדבריו, זה משהו שהוא ידע שהוא רוצה לעשות עוד בגיל ארבע. "ההורים תמיד תמכו בי. בין אם זה לקחת אותי לאודישנים בתור ילד בן 12-11, או זה שאימא שלי דאגה שאוכל כמו שצריך ואשן מספיק, או אבא שלי שעבר על החוזים במידת הצורך. לא דחפו אותי אבל נתנו לי רוח גבית".

     

    הכישלון של האודישן ל"ספר הג'ונגל" לא הפיל את רוחו והוא המשיך לחלום - הלך לחוגי דרמה ולקח חלק בהצגות בבית ספר. בכיתה ה' הוא השתתף בהצגה ליום השואה על נער בגטו. חברה של אימא שלו ראתה אותו והציעה לו להירשם לסוכנות שחקנים, וכך הוא הגיע בסופו של דבר לתפקיד הרציני הראשון שלו. "ב'לאהוב את אנה' בעצם הבנתי מה זה משחק. קיבלתי נקודת מבט שונה על המקצוע - ככה זה כשחוויית המשחק הראשונה שלך היא עם משה איבגי, שהנהיג את שם את צוות השחקנים". בכיתה ט' החליט להירשם לתיכון לאמנויות תלמה ילין - "ההחלטה הכי טובה בחיי" הוא אומר.   

     

    לצד רונית אלקבץ ומיכאל מושונוב ב"מבול" ()
    לצד רונית אלקבץ ומיכאל מושונוב ב"מבול"

    הסתכלו עליך אחרת בתלמה ילין כי כבר שיחקת ב"מבול" וב"לאהוב את אנה"?

    "חובת ההוכחה הייתה עליי וזה לא היה רלוונטי מה עשיתי בחוץ, באתי ללמוד מאפס. בהתאם לזה גם לא הצטלמתי בשנים האלה כי הייתי עסוק בלימודים. חוץ מזה היו שם עוד ילדים שחקנים אז העובדה ששיחקתי בסרט לא כל כך ריגשה כמו שאם הייתי לומד בתיכון רגיל".

     

    מה לגבי התחרותיות ב"תלמה", זה השפיע עליך? 

    "בכל מקום יש תחרותיות ונראה לי שיש יותר מדי סטיגמה בנושא הזה על בית הספר הזה. כשיש תפקיד אחד וכולם רוצים אותו - מן הסתם שתהיה תחרות וזה בסדר".

     

    אחרי הלימודים התגייס רוטמן לתיאטרון צה"ל ומאז שחרורו הוא משחק בסדרה "מועדון החנונים" בתפקיד יותם, מנהיג החבורה. הסרט "מועדון החנונים - הסרט" מגולל את סיפורה של החבורה, שנחשדת בגניבת יהלום מהנערה הכי מקובלת בשכבה. כדי להוכיח את חפותם הם מחליטים להחזיר את היהלום מזוג השודדים שגנב אותו ומתכננים מבצע מתוחכם להשבתו. במילים אחרות - סרט הרפתקאות לילדים ונוער לחודשי הקיץ החמים.

     

    "מועדון החנונים" (באדיבות סרטי יונייטד קינג) (באדיבות סרטי יונייטד קינג)
    "מועדון החנונים"(באדיבות סרטי יונייטד קינג)

    לצידו מככבים כוכבי הילדים עמית פרקש, נוה צור ואורי בלופרב, אך גם השחקנים הוותיקים יובל סגל ומיכאל הנגבי. "הסרט והסדרה שמים את החלש במרכז, את האנשים השקופים שאף אחד לא שואל אותם איך הם מרגישים", מספר רוטמן ומרחיב על משיכתו לתפקיד: "בעיניי, יש ערך לעובדה שהחנונים מתאחדים לקבוצה אחת ושורדים יחד את הג'ונגל הזה שנקרא בית ספר. אנחנו רגילים לראות את היפים והיפות, אז להראות דווקא את אלה שפחות ואת העוצמות שיכולות להיות להם - זה מעניין".  

     

    יש המון הומור נונסנס וכמעט לכל דמות יש מבטא כלשהו. היו רגעים שאמרת לעצמך שאולי זה יותר מדי?

    "האמת שלא. כל אחת מהדמויות שם יותר מוגזמת מהשנייה ואני כביכול הכי נורמלי - עיקר הדילמה שלי הייתה מתי אני משחק בצורה ריאליסטית ומתי אני מצטרף לטירוף ולבית המשוגעים שהלך שם. לא הרגשתי מטומטם, הבנתי שזו השפה והתאמתי את עצמי אליה. 

     

    "גם הייתה לי פה הזדמנות לקחת חלק במשהו שהוא מאוד מסוגנן, אקספרסיבי וקיצוני. אני רגיל לדרמות ופתאום הייתה לי הזדמנות לעשות משהו קליל יותר ולבדוק איך אפשר לדייק גם את הצד הזה. לשמחתי הייתי מוקף בשחקנים מוכשרים ובבמאי שנתן לי תחושה שאני בידיים טובות ושיש לי על מי לסמוך". 

     

    כשרוטמן אומר שהוא הכי נורמלי בקאסט, הוא לא מפריז. הוא מגלם את הנער החמוד שמתאהב בבחורה (פרקש) שלא מסתכלת לכיוונו וכל הזמן קוראת לו "חמוד" - סטיגמה שרוטמן מתמודד איתה במציאות. "אני מכיר את זה מהחיים, אני נראה צעיר לגילי ויש הבדל בין מה שאני מרגיש בפנים לאיך שאני מרגיש בחוץ. הדבר האחרון שאני רוצה שיגידו עליי זה שאני חמוד, אני לא 'חמוד'! אבל בסרט למדתי שלפעמים חמוד זה טוב"

     

     

    "לא הרגשתי מטומטמם" (צילום: נחשון קפלן) (צילום: נחשון קפלן)
    "לא הרגשתי מטומטמם"(צילום: נחשון קפלן)

    אחרי כל השנים בעולם המשחק - יוצא לך לפעמים לחשוב שמה שהחלטת בגיל ארבע פחות מתאים לך עכשיו?

    "יש רגעים, נגיד אחרי אודישן פחות מוצלח או יום צילומים לא טוב, שאני שואל את עצמי 'אימאל'ה, אולי שכחתי איך משחקים'. לפעמים השאיפה הזאת להיות טוב כל הזמן דורשת ממך משאבים נפשיים ואתה כל הזמן מתעסק בהם - זה יכול להיות כיף אבל לעיתים אתה רוצה שקט בראש. אבל גם ברגעים הקשים - אני יודע שאני נמצא במקום הנכון. אני לא רוצה את זה, אני חייב".

     

    רוטמן הוא כבר לא ילד פלא, ואפשר לסכם בזהירות שאת המעבר לבגרות הוא עבר בהצלחה. "אני לא מרגיש שהלכה לי הילדות, להפך - אני מרגיש שמצאתי את עצמי שם", עונה רוטמן כשהוא נשאל אם הוא מתחרט על הבחירה להתחיל את הקריירה בילדות. "למזלי, מגיל מאוד צעיר ידעתי מה אני רוצה לעשות. המשפחה שלי שמרה אותי ממוקד ותמיד ידעתי שמה שחשוב זו האומנות ולא התוצר שלה. אז נכון שיש כאלה שמסתכלים אחורה ואומרים לעצמם 'פעם הייתי מפורסם אבל היום אני לא' ואז יש להם נפילה - אבל אם האומנות היא לב העניין והעיסוק הוא בעבודה ולא מסביב, זה לא אמור לקרות"

     

    מה עם העתיד? אתה מסתכל מעבר לים?

    "חו"ל זה משהו שאני חושב עליו כבר תקופה, אבל העברית היא משהו שחשוב לי ולהיות בלעדיה זה מכשול שאצטרך לעבור. יש לי גם מחשבות על בית ספר למשחק, כי אני מרגיש שיש לי צורך ללמוד, אבל אני לא יודע אם שלוש שנים אינטנסיביות זה משהו שמתאים לי כרגע. עכשיו אני מסיים צילומים לסדרת נוער נוספת, 'נעלמים', ואחרי זה אולי אטוס קצת, הודו יושבת לי".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יהב טרודלר
    יואב רוטמן. מעולם המבוגרים לעולם הילדים
    צילום: יהב טרודלר
    לאתר ההטבות
    מומלצים