שני צדדים לאמת
עצרת האחדות של הימין הקיצוני הפכה לזירת טרור ומהומות אלימות בווירג'יניה בסוף השבוע. עם הרוגה, פצועים וצלבי קרס בכל עבר, רבים חיכו לשמוע את הנשיא מגנה את הקיצוניים בשמם. מנהיג הקו קלוקס קלאן לעומת זאת, מבקש מהנשיא לזכור מי הצביע עבורו
העצרת תוכננה להתקיים בעיר בסוף השבוע, תחת השם "לאחד את הימין" (Unite the Right).מי שידע על קיומה, כנראה קרא עליה באתרים כמו ה"דיילי סטורמר" הניאו-נאצי ובאתר האלט-רייט, שניהל בעבר היועץ לנשיא סטיב באנון.
ההפגנה נולדה במחאה על הסרת פסל של מפקד צבא הדרום, רוברט לי, מפארק ציבורי בעיר, ושינוי שמו של המקום ל"פארק השיחרור", זאת לאחר שבשנה האחרונה נעשו בווירג'יניה נעשו שינויים לוותר על סמלים כמו דגל הקונפדרציה, סמל הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית וסממנים שמזוהים עם אפליה, גזענות וימים חשוכים יותר בדרום האמריקאי.
עוד בטרם החלה המהומה, נערכו בעיר למה שצפו כהפגנת הימין הגדולה אי פעם, עם אלפי מפגינים ומתפרעים. המושל המקומי של שארלוטוויל, עיר בת 45 תושבים, ביקש מתושבי העיר שלא לקחת חלק בהפגנה ולא במחאה כנגדה. ובכל זאת, האלימות פרצה כבר בראשית ההפגנה של הלאומנים, הניאו נאצים ונציגי הקו קלוקס קלאן, שהגיעו עם אלות, גז מדמיע, מגנים ולא בחלו בשום כלי אלימות נגד שוטרים ונגד המפגינים נגדם, תוך שהם צועקים קריאות נאציות ומניפים דגלים עם סמאלים נאצים. המשטרה הכריזה על ההפגנה כהתאספות בלתי חוקית ולמרות הניסיונות העצומים לפזר את המפגינים, האלימות רק החריפה, עם למעלה מ-19 פצועים והרוגה אחת מפעולת טרור של אחד המפגינים שדרס את ההמון עם רכבו.
בתגובה למהומות האלימות והקשות כל כך בשארלוטוויל ווירג'יניה, הביע הנשיא את התנגדותו לאלימות וההתפרעות, הביע סלידה מכל מקרה של גזענות, אבל באופן מאוד בולט לא גינה את הניאו-נאצים, הלאומנים הלבנים והתנועות הגזעניות שעמדו מאחורי המהומות הקשות. "אנחנו מגנים באופן הנחרץ ביותר את הצגת השנאה, קנאות ואלימות הזו, שמגיעים מצדדים רבים, צדדים רבים", חזר ואמר.
מימין ומשמאל למפה הפוליטית, גם מי שעד היום מיעטו לבקר את נשיא ארה"ב, כמו טד קרוז או הרפובליקני מרקו רוביו, מיהרו להצהיר כי יש צורך להבהיר כי מדובר בצד אחד שמתסיס ומבעיר את האווירה ויש לקרוא למי שעומד מאחורי האלימות והגזענות בשמו. "לצדק בדרך כלל אין כמה צדדים", כתב אחד המומחים לשיטור ואלימות. "כשקבוצות חזקות פוגעות באלו הקטנות יותר והחזקות פחות, אין מקום להתנצלות הדדית או להשוואה".
רבים טענו שאין כאן צדדים שווי ערך מבחינה מוסרית. יש בעיקר צד אחד, הלאומנים הלבנים של אמריקה, שמאז ומתמיד התנגדו לכל קבוצה שונה מהם. הם מקווים, כך מסבירים, לשמר דיכוי של קבוצות בחברה האמריקאית, גם במחיר של אלימות. כשמצד שני קבוצות שונות לא מוכנות להיות תחת דיכוי, או שתופנה אליהם גזענות או אפלייה מכל סוג שהוא, הן מגיבות, כפי שראינו בווירג'יניה. לכן מסבירים, שני הצדדים היו שם להתנגד אלו לאלו, אבל אחד מהצדדים היה שם להילחם על עקרונותיה של אמריקה, שיווין וחופש לכל אדם, והשני של שנאה ודיכוי והפחדה.
בתגובה לטענות על הערת הנשיא, בבית הלבן ענו ואמרו ש"הנשיא גינה את השנאה, את הקנאות ואת האלימות מכל הסיבות ומכל הצדדים. היתה אלימות בין מפגינים לבין מפגינים נגד היום ". החשש של טראמפ, אומרים, הוא שרבים מהמפגינים הלאומנים הם מתומכיו הנאמנים. גם מנהיג הקו קלוקס קלאן לשעבר, שהגיע להפגנה, חזר ואמר לטראמפ שלא ישכח מי הצביע עבורו ושהם מצפים שיעמוד בכל הבטחות הבחירות שלו. "זה כבר הרבה אחרי פסח", נכתב באתר פוליטיקו, "אבל המהומה האחרונה מחזירה אותנו לשאלה הקדומה, "מדוע הוא זה, שונה מכל השאר, מדוע הנשיא שלנו שונה מכל הנשיאים האחרים"?
השאלה לא ירדה מהכותרות. איך באמריקה של 2017, נאצים צועדים בגאווה עם צלבי קרס, מתנגדים ליהודים, לשחורים, מכריזים על תמיכה בנשיא בשל הבטחותיו, והוא לא ממהר לגנות אותם?
"האם כל נשיא שלעבר לא היה מבין את הצורך לכנות את אוסף הגזענים, ניאו נאצים והלאומנים הלבנים האלו בשמם? " שאל העיתונאי ג'ף גרינפלד, "האם כל נשיא אחר היה ממהר להשוות בין אלו לבין האלימות ב'שני הצדדים'? האם היה מסתפק בטוויט לקוני עם תנחומים למשפחת ההרוגה ואיחולי החלמה לפצועים?
מומחים, הסטוריונים ופרשנים מכל קצווי הקשת הפוליטית, לא הצליחו להסביר את ההתעלמות של הנשיא, שממהר לבקר בחשבון הטוויטר שלו או בכל פלטפורמה גם את הקרובים אליו, ממיץ' מקונול, חבר מפלגתו ועד היועץ המשפטי של ממשלתו סשנס. הוא מכנה את צ'אק שומר בכיין ואת ביל דה בלאסיו פתאטי
"אנשים מסתובבים עם דגלים נאצים, מתפארים בכך שיש נשיא שיחזיר להם את אמריקה, והוא לא ממהר להתנער מהם", אמר אחד הפרשנים. "מעולם לא היה לנו נשיא , מכל מפלגה, או בכלל, פוליטיקאי, שהיה כל כך מנותק מכל שביב של הבנה בנוגע להיסטוריה הלאומית שלנו", טען גרינפלד. "מעולם לא היה לנו נשיא שמשלב בורות היסטורית עם כישורי שפה שמתאימים לילד בן תשע מבחינה התפתחותית".
לאורך השנים היו לא מעט פוליטיקאים שנאלצו להגיב על הערות פוגעניות או גזענות כזו או אחרת. כולם, כולל הנשיא פורד, רייגן וג'ורג' בוש השני, מיהרו, על אף התמיכה בהם, לגנות ולדבר בחריפות נגד הערות של גזענות או אנטישמיות. "הנשיאים לאורך השנים הבינו היטב כי למרות שרובם המכריע של שחורים באמריקה לא יצביע עבורם, הם ראשי מדינה, לא ממשלה ואינם יכולים להתיר הערות או פעולות מסוכנות כאלו. הם לא לרגע", הוא מוסיף, "נתנו את התחושה או ההגדרה שישנם 'כמה צדדים'. תחשבו על זה", ביקש במאמרו , "האם איזשהו פוליטיקאי, ולו חצי רציונלי, היה מאמין שבגינוי ניאו נאצים ותומכי קלאן, הוא מסתכן בלאבד את קהל הבוחרים שלו?"
כשרבים עדיין מזועזעים מהטרור המקומי, ומהסמלים הניאו נאצים שנופפו בגאון ברחובות ווירג'יניה, רבים מחכים להבהרה מהנשיא וחושבים שהשינוי יתחיל כשיקראו לבעיה בשמה.
