לעשות שיעורים בקיץ- ולצאת בחיים
כולנו רוצים שהילדים יהנו מהקיץ, אבל חשוב לנו שלא ישכחו את החומר הלימודי ויאזנו את כל הכיף עם קצת שיעורים. יכול להיות שאנחנו טועים? אתם שאלתם, חלי ברק שטיין עם התשובה המפתיעה
אתם שאלתם:
יש לנו תאומים שסיימו את כיתה ה' השנה. בקיץ העברנו כמה שבועות בישראל אבל בעיקר כאן ולא בקייטנה אלא בבית. אף אחד מהם לא היה שקדן גדול במהלך השנה ולמרות שמסיימים עם רמה טובה יחסית בלימודים חשוב לנו שבחופש הזה לא ישתחררו ממסלול של לימוד, מסגרת לימודית כלשהי. איך אנחנו יכולים לוודא מבחינתנו שהם עדיין ילמדו במהלך הקיץ? ואיך לא נהפוך את זה לעוד מריבה?
חלי עונה:
ההתלבטות שלכם מוכרת והגיונית.
הקיץ ארוך ונדמה שחבל לבזבז אותו בלי ללמוד. תמיד יש מה להשלים, מה לחזק אצל הילדים- מיומנויות למידה, תכנים שחסרים. יש גם דאגה של ההורים שהילדים 'יצאו ממסלול הלימודים', ואחר כך יהיה קשה להם לחזור אליו לתחילת השנה החדשה. הורים תמיד רוצים לשפר את המצב, כמו 'סיירת חיפוש פגמים', שמאתרת קושי ורוצה לתקן. הכוונה טובה, הביצוע לעיתים מלחיץ ומייצר קושי.
ברור למבוגרים, שלנסות להושיב את הילדים ללמוד בקיץ יערב מאבקי כוח ומריבות. גם במהלך השנה משימות לימודיות אינן הנאה גדולה, ובקיץ- עוד יותר. הילדים מרגישים שהקיץ הוא הזמן הלגיטימי שלהם לחופש מבית הספר. זה הזמן שלהם לנוח, לעשות כיף ולהרפות מהמשימות לימודיות.
אני נוטה להסכים עם הילדים, שהחופש אינו זמן למידה בית ספרית במהותו.
לכן הלגיטימציה של ההורים להושיב ילדים ללמוד אינה גבוהה. במיוחד אם הילדים סיימו את השנה באופן תקין, ואין סיבה 'רשמית' שישלימו לימודים בקיץ.
אני ממליצה על חופש מלימודים באופן כללי, ושילובם באופן מידתי ומותאם לילד
כדאי להורים להפריד בין הצרכים שלהם לבין אלו של הילדים- לבדוק את עצמם, ואת המוטיבציה שלהם להושיב את הילדים ללמוד בקיץ- כמה ממנה הוא חרדה ולחץ פנימי שלהם, שאינו קשור למצבו האמיתי של הילד?בדיקה כזו תעזור למצא את מידת הלמידה המתאימה באמת לילד ולא להורה.
למשל- נכון שהילד לא היה שקדן במהלך השנה, וזה מטריד את ההורים אבל מאבק איתו בקיץ לא יגביר את השקדנות. עדיף לתת לו להנות בקיץ, לחזק את האחריות והעצמאות שלו בתחומים רלוונטיים לקיץ- כמו משימות בבית, אתגרים שקשורים לפעילויות שתעשו בקיץ, ולאו דוקא להאבק על לימודים. כשתחזרו ללימודים תשימו לב לשקדנות שלו, ותטפלו בנושא בשיטתיות מתחילת השנה סביב הלימודים, כשהם יקרו בפועל. פחות תדברו על כך, ויותר תעשו זאת.
מומלץ לבדוק אם לילדים יש צרכים לימודים שכדאי להשלים בקיץ.
למשל, אם נוצרו פערים במהלך השנה. יש מיומנות למידה שצריך להעשיר.
לפעמים בית ספר נותן פידבק שצריך להמשיך ללמוד בקיץ, לפעמים עם מורה פרטי.
לפעמים נותנים חוברת העשרה. שיעורי בית או עבודות לחופש.
חשוב לדעת מה בדיוק הילד צריך, בצורה מדויקת, כמותית, ולא להסתפק בתחושה כללית ורגשית 'שכדאי שהילד ישב ללמוד בקיץ'.
חשוב לבנות עם הילדים תוכנית עבודה מסודרת לקיץ
חשוב לבנות תוכנית מסודרת כמה ומתי הילד יעסוק בלימודים במהלך חופשת הקיץ. כמו בהרבה תחומים בחינוך והורות, סדר והבנייה הם הדרך להשיג תוצאות, והפחית מריבות (גם אם לא להעלים אותם).
מדברים עם הילדים בתחילת החופש, אומרים להם במדויק מה הם צריכים יהיו ללמוד הקיץ, מסבירים להם את הסיבה לכך (בית ספר נתן שיעורים, אתם צריכים להשלים חומר, לשפר מיומנות....) ובונים יחד איתם את לוח הזמנים.
חשוב לתת להם תקופות בחופש בלי לימודים בכלל. ותקופות בהם ישבו ללמוד שעה כל יומיים, או כל לוח זמנים שמתאים לילדים, ואתם כהוריו חושבים שריאלי עבורם.
כמובן שיהיו מאבקים, אבל ככל שלוח הזמנים יותר ברור, כך הסיכוי להשגתו גובר.
דברו עם הילדים על המשימות הלימודיות, הקשיבו לתלונות שלהם. נהלו איתם משא ומתן, גייסו את המוטיבציה שלהם. זה לגיטימי והגיוני שלא יתלהבו. אבל כמו כל דרישת משמעת- אם אתם שלמים עם הדרישה, תוכלו לעכוף אותה.
לסיכום, ההצלחה היא במידתיות. הילדים לא צריכים ללמוד כל החופש, אלא בחלקו
מודל מצליח למשל הוא ללמוד בתחילת החופש, ובסופו. מה שמשאיר את אמצעיתו לחופשה ממשית, ומביא את הילדים בסיום החופש מוכנים נפשית ולימודית לתחילת השנה.
בהצלחה,
חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית
מטפלת בהורים זוגות ויחידים בניו יורק, ישראל ובסקייפ
מחברת הספרים – בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית
מנהלת האתר http://www.hebpsy.net/barak
